מטרות

חינוך חברתי –  קבלת השונה. העלאת המודעות לקשייהם של תלמידים לקויי למידה ומתן יחס שוויוני, מקבל ומכבד.

ייחודו של יוצר – שילוב בין-תחומי של ספרות עם חינוך חברתי.

הנחיות

משך הפעילות: 45 דקות

1. ספרו לתלמידים בקצרה על הסופרת אורית רז. היעזרו במידע בסעיף הפעילות שלהלן.
2. המושג ליקוי למידה. הציגו לתלמידים את הרקע לספר, שאלו שאלות ובדקו מה הם יודעים על הנושא.
3. הסבירו להם את המושג לקויי למידה. ראו מידע בסעיף הפעילות שלהלן.
4. העיסוק בנושא קבלת השונה – תלמידים לקויי למידה ייעשה באמצעים הבאים:

א.   הקראת רקע לספר וקטע מתוך הספר "אני לא מה שאתם חושבים" שכתבה אורית רז

ב.   שאלות לדיון

1. דף לתלמידים – התלמידים יקראו בכיתה על הסופרת אורית רז, וימלאו את הדף לפי ההנחיות הכתובות בו.
2. התלמידים יציגו בכיתה את התוצרים שלהם מן הדף לתלמידים.

רקע

התכנית ייחודו של יוצר היא חלק מתכנית הלימודים באוריינות לבתי ספר יסודיים. הפעם בחרנו בספר "אני לא מה שאתם חושבים" שכתבה אורית רז, הוצאת כתר, ירושלים.

הספר עוסק בתלמיד לקוי למידה.

תלמידים לקויי למידה נתפסים כמצויים בסיכון גבוה לכישלון לא רק מבחינה לימודית אלא גם מבחינה חברתית ורגשית. קשיי הלמידה שהם מתנסים בהם עלולים להוביל לקשיים חברתיים והתנהגותיים בכיתה או בבית. התסכול והכישלון המתמשכים במקצועות הלימוד השונים מובילים לתחושות של אי ביטחון, ועלולות להיות להם השפעות רבות על מעמד חברתי, יצירת תבניות חברות, קבלה והסתגלות חברתית. אגרסיביות והתנהגות אנטי-חברתית עלולות לנבוע ממצוקות אלה.

מבוסס על מאמר שכתבה  ד"ר גילדה פלטי, מומחית לפסיכולוגיה חינוכית

הפעילות

1. ספרו לתלמידים בקצרה על הסופרת אורית רז, היעזרו במידע שלפניכם.

אורית רז נולדה בישראל, בפתח תקוה, בשנת 1953. היא למדה ספרות וחינוך באוניברסיטה ולאחר מכן הקימה תיאטרון בובות ועבדה עמו במשך שנים בגני ילדים ובבתי ספר. במקביל השתתפה בכתיבת תכניות ותסריטים לילדים ולנוער בטלוויזיה הכללית והחינוכית. עד היום כתבה למעלה מ-25 ספרים לילדים ולנוער, וספר אחד למבוגרים. ספריה עובדו לשידורים ברדיו ולהצגות. כיום עוסקת המחברת בהנחיית סדנאות כתיבה ובכתיבה לילדים ולנוער.
מתוך הספרייה וירטואלית של מטח

2. קראו לתלמידים את הרקע לספר "אני לא מה שאתם חושבים":
יוני, גיבור הספר, הוא ילד נבון, רגיש ובעל דמיון מפותח, הסובל מקשיי למידה. יוני מתקשה בקריאה ובכתיבה ולכן הוא לומד שלוש פעמים בשבוע בכיתה טיפולית, שמטרתה לסייע לו בהתמודדות עם קשייו. מלבד בלימודים, מתקשה יוני גם במשחק כדורסל משום שהקורדינציה שלו אינה חזקה. לא כולם מבינים את יוני, הוא זוכה לכינויי גנאי שונים, חש שמזלזלים בו, ושהוא דחוי חברתית. הספר עוסק במחשבות וברגשות של יוני למול חבריו, מוריו, הוריו והסביבה שלו.
בספר חושף יוני את עולמו כילד לקוי למידה, הוא מתאר את פחדיו, את כעסיו, וכן את החבר הדמיוני שהמציא העוזר לו להתמודד עם הקשיים שלו.

3. דיון בכיתה –באמצעות שמש אסוציאציות בנושא קשיי למידה
התלמידים יעלו תחושות, רגשות ומושגים הידועים להם על הנושא.
שימו לב:
חשוב שתלמידים יבינו שלא כל תלמיד שיש לו קשיים או לקויות למידה הוא דיסלקט.
חשוב לגנות את השימוש במילה "דיסלקט"- ככינוי גנאי .
חשוב להדגיש, שלכל ילד יש כישורים חזקים יותר וחזקים פחות, לחלק מהילדים יש קושי בתחום מסוים, וחוזקה בתחום אחר. אף אחד אינו מושלם, ואף אחד אינו כישלון גמור .

4. ספרו לתלמידים מעט על נושא לקות למידה. לפניכם מידע קצר בנושא.
ליקויי למידה שכיחים בקרב כ-10% עד 15% מאוכלוסיית בתי הספר במערב, כלומר כ-2-1 תלמידים מתוך 10 הוא תלמיד לקוי למידה.
ישנן לקויות שונות כמו: דיסלקציה – קושי למידה המתבטא ביכולת הקריאה. קושי ללמוד לקרוא, וקושי בקריאה שוטפת ומהירה.
דיסגרפיה – קושי למידה המתבטא בכתיבת אותיות או בכתיבה בכלל. קושי לכתוב מהר ובצורה ברורה.
דיסקלקוליה – קושי למידה המתבטא בחשיבה מתמטית. קושי להבין חשבון- מספרים, חישובים, כמויות.
הפרעת קשב וריכוז- קושי המתבטא בחוסר יכולת לשמור על מיקוד למשך זמן סביר או היפראקטיביות – פעלתנות יתר. קושי להתרכז, תזוזות רבות, חוסר שקט.

קשיים בזכרון- קושי המתבטא בשליפה של מידע מהזיכרון, בשמירה בזיכרון, בארגון מידע בזיכרון. מפריע בלמידה של חומר רב, וזכירה שלו במבחנים.
קשיים בשפה- קושי המתבטא ביכולת לנסח באופן ברור גם כשיש ידע, קושי בלמידת שפה זרה חוץ מעברית.
תלמידים עם לקויות למידה חווים קשיים, כישלונות ולעתים קרובות חוסר הבנה וחוסר תמיכה מהסובבים אותם. כמו כן, פעמים רבות הם חווים גם בידוד חברתי ודחייה.

5. שאלו, וכתבו את הנאמר על הלוח:
א. מה ידוע לכם על קשיי למידה?
ב. אילו קשיי למידה אתם מכירים?
ג. האם ילדים בעלי קשיי למידה הם ילדים רגילים לדעתכם? הסבירו.
ד. האם ילדים בעלי קשיי למידה צריכים לקבל יחס מיוחד? באילו תחומים?
ה. האם ילדים בעלי קשיי למידה צריכים לדעתכם לשתף את חבריהם בבעיות שיש להם בתחום הלמידה?

6. קראו לתלמידים קטע מתוך הספר:
"מה אני בעצם?
כל אחד חושב אותי למשהו אחר ואומר עלי דברים אחרים. אבא ואמא, למשל. הם אומרים לפעמים שאני הילד הכי נהדר והכי חכם בעולם. טוב זו לא חוכמה גדולה. אני הרי הילד שלהם.
הילדים בכיתה אומרים עלי שאני תינוק ועצלן. ומר פוגל הזקן, השכן שלנו, זה שמזמין אותי לפעמים לעזור לו לטפל בקקטוסים ששתל בחצר, טוען שיש לי 'אלטר קופ', זאת אומרת ראש זקן, ושאפשר להסביר לי כל דבר ממש כמו שמסבירים לאדם מבוגר. למשל, שצריך לסלוח לקקטוסים ולהשקות אותם, גם אם הם דוקרים לפעמים. הם מגדלים קוצים כדי להתגונן, כך הסביר לי מר פוגל, וזה נשמע די הגיוני. ולכן, למרות שהידיים שלי כבר מכוסות בפלסטרים בגלל הדקירות שלהם, אני ממשיך להשקות אותם. איך אומר מר פוגל? לכל אחד יש קוצים, רק שלא תמיד הקוצים נראים ממש כמו קוצים.
יש קוצים בצורה של קללות, או של בעיטות, או של תנועות גסות שהילדים בכיתה שלי עושים האחד לשני כשהם רבים.
הקוצים שלי נראים לפעמים כמו שתי האצבעות בצורת קרניים שמציצות מעל לראש של מרב בתמונה שצולמה בטיול לירקון, ולפעמים כמו הגיר שמרחתי לה על הכיסא כדי שתלכלך את החצאית האדומה היפה שלה.
קוצים הם לפעמים דבר שטותי כל כך!
הקוצים של המורה חדוה, לעומת זאת, נראים כמו בוחן הפתע בתורה שעשתה לנו שלשום…."

7. שאלו-
א. למה הילדים בכיתה חושבים שיוני תינוק ועצלן ואילו הוריו חושבים שהוא חכם? (שימו לב שגם מר פוגל
חושב שניתן להסביר לו הכול כמו למבוגר)
ב. לפי הקטע, האם לדעתכם יש ליוני יכולות בתחומים אחרים מלבד בתחום הלימודים? (רמז: מה אומר עליו מר פוגל?)
ג. מדוע משתמש יוני בדימוי קוצים? למה יוני מרגיש שהוא כל הזמן נדקר מקוצים?
ד. מה לדעתכם מרגיש ילד שכל הזמן נדקר מקוצים?
ה. האם לדעתכם הקוצים הם קוצים אמתיים? מה לדעתכם "דוקר" ופוגע ביוני באמת?
ו. יוני מתאר מצב שבו הוא נדקר כל הזמן מחברים, לאיזה יחס לדעתכם זוכה יוני מחבריו לכיתה?
ז. מה אתם הייתם עושים אם חבריכם היה לקוי למידה ולא מצליח בלימודים?

8. חלקו את הכיתה לקבוצות, חלקו לתלמידים את הדף לתלמידים.

א. התלמידים יקראו בדף לתלמידים את המידע על הסופרת אורית רז, ויענו על השאלות הקשורות לטקסט.
ב. התלמידים יכתבו את היכולת הטובה ביותר ואת היכולת הטובה מעט פחות של כל חבר וחברה בקבוצה.
הכרחי להציג תמונה מאוזנת, ולהעביר מסר שלכל אחד יש גם כישורים וגם חולשות, ולמעשה כולם דומים.

9. סכמו את השיעור בהקראת היכולות הטובות והטובות פחות שכתבו התלמידים על חבריהם.
מידע נוסף לעיון
מתוך הספר: ברק, חלי (2003) 'תקשיבו לי רגע! שאלות של הורים- תשובות של ילדים'. הוצאת אח

חיזוק האמונה בכוחו של הילד
"בהמלצה הנוכחית אתמקד בחיזוק האמונה של המבוגר בכוחו של הילד. בלי אמונה כזו לא ניתן לחזק את הילד ולעזור לו בבניית דימוי עצמי טוב. גם אם מנסים לזייף ולומר לילד 'מהשפה לחוץ': "אתה טוב!" , "אני מאמין בך" הילד יקלוט שהמסר לא אמין, ולכן לא יתחזק ממנו.

פעמים רבות קשה להורים ומורים להאמין בכוחם של ילדים. המבוגרים מתפקדים 'כסיירת חיפוש פגמים', רגישים וחרדים לכל חולשה של הילד, ומרגישים פעמים רבות שהחולשות חזקות מהכוחות. אם הילד עצבני, או עצלן, או אגוצנטרי, כועס בקלות, לא חבנועה מספיק, או כל חולשת אנוש אחרת, המבוגר משתכנע שהילד בבעיה, ומתקשה להאמין שלמרות הכל הילד חזק ומוכשר, ויצליח (עם עזרה כמובן) למצוא את מקומו ולבטא את כוחותיו.
כשילדים נקלעים לבעיה ומגיבים ללחץ ברגרסיה (בוכים, צועקים, מאבדים את העשתונות, מאשימים, מכחישים את החלק שלהם, תוקפים, הורסים) בוודאי שקשה מאוד למבוגרים להאמין בכוחות של הילד הלא מתפקד שלפניהם.

האמונה בכוחו של הילד פועלת באפקט מעגלי 'כנבואה שמגשימה את עצמה':
כשמאמינים בילד, גם כשקשה לו, וגם כשהוא לא מושלם, האמונה גורמת להשקיע בו, לעזור לו, לא לוותר גם כשקשה, ובכך גדל הסיכוי להצלחה שמצדיקה את האמונה בו.
כך למשל, כשלילד יש קושי בלימודים, אבל מוריו מאמינים שהוא מסוגל, הם משקיעים בו, עונים לו בסבלנות על שאלותיו, תומכים ומכוונים אותו. הילד מתחזק מהתמיכה ומההכוונה, מצבו משתפר, מה שמצדיק מעגלית את האמונה בו.
באותו אופן, רק בכיוון השלילי פועלת חוסר האמונה. מורה אומר: "הילד עצלן, ולא מסוגל להתאמץ". בגלל אמונה זו המורה מגיב בקוצר רוח וכעס על קשיים של הילד להתארגן וללמוד, הילד נחלש מהכעס עליו, הלחץ מקשה עליו עוד יותר להתארגן, הוא מגיב בכעס והתנגדות, וכתוצאה מכך אכן נמנע מהתמודדות ומתנהג כמו שניבאו לו וכפי שלמד להאמין על עצמו, כעצלן.