הנחיות

הסיפור בקצרה

בספר אחרי מלחמה שלושה סיפורים – ידידי אחמד, הציור, אחרי מלחמה – העוסקים ביחסי יהודים-ערבים על רקע מלחמה או בעקבותיה, בנקודת המפגש של יהודים עם ערבים במצבים אנושיים מנקודת מבטו של ילד.

הסיפור "ידידי אחמד"

חיפה היא  עיר מעורבת, אשר משפחות יהודיות וערביות חיות בה בשכנות אלה בצד אלה. יום אחד אל בית משותף בשכונה בלב הכרמל, אשר רק יהודים מתגוררים בה, הגיעה משפחה ערבית. הדיירים החדשים התקבלו ברגשות מעורבים: אישה שגרה בבניין הודיעה שהיא אינה מוכנה לגור עם ערבים באותו הבניין, והתברר שהיא מייצגת את הדעה של רוב דיירי הבניין.

וכך, בחדר המדרגות התעלמו השכנים מהשכנים הערבים החדשים, ומישהו אף הניח פתק של קללות בתיבת הדואר שלהם. גם הוריו של הילד המספר הופתעו מן הדיירים החדשים. אמו החווירה כשהתברר לה ששמו של בן השכנים החדשים הוא אחמד, ואביו נבוך מן המעמד.

הסיפור ידידי אחמד עוסק בילד ערבי ששמו אחמד, אשר הגיע ללמוד בכיתה שכל תלמידיה יהודים. הוא צורף לכיתה של הילד המספר, וגם שם קבלת הפנים הייתה מעליבה. הילדים התלחשו מאחורי גבו, והיו אף כאלה שטענו שערבים אינם צריכים ללמוד בכיתה עם יהודים.

יום אחד התקיים בבית-הספר משחק כדורגל. בלית בררה נאלץ הקפטן של נבחרת הכדורגל של הכיתה לשתף את אחמד במשחק הכדורגל, מכיוון שידע שהוא ספורטאי מצוין. ואכן, אחמד הצליח להבקיע את גול הניצחון לתוך שערי הקבוצה היריבה, אך, לאחר הניצחון, ניגש אליו שי, שחקן בקבוצה היריבה, וסינן לעברו: "ערבי מלוכלך!".

אחמד נעלב וברח מבית-הספר.

המחנכת החליטה לקיים בכיתה דיון, והיא הזמינה את אביו של שי. האב סיפר לכיתה על ילדותו כילד יהודי במצרים, ועל יחסי הקרבה והידידות עם השכנים הערבים. לעומתו, הציגה אמו של אחמד את היחס המנוכר של שכניה היהודים.  הסיפורים האישיים של ההורים מצליחים לגעת ברגשותיהם של הילדים ולסלול את הדרך להבנה של אחמד ולבסוף לקבלתו כאחד מהם.

העיסוק בנושא הילד הערבי בחברה הישראלית מאפשר לקוראים להכיר ילד ערבי (על עולמו, על מחשבותיו, על דעותיו ועל הרגשותיו), וכן לעסוק בתפיסות סטריאוטיפיות שיש ליהודים על הערבים, אזרחי המדינה.

נקודות למחשבה

מערכת היחסים בין יהודים לערבים בישראל מורכבת. אפשר לדון בכיתה בנושא ההתמודדות של הילד הערבי עם חבריו היהודים בכיתה, ולהתייחס בו אל הנושאים הבאים:

1.   ציטוט מתוך מגילת העצמאות:

מדינת ישראל תקיים שוויון חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה, בלי הבדל דת, גזע ומין; תבטיח חופש דת, מצפון, לשון חינוך ותרבות…

לאחר הציטוט אפשר לדון בנושא: שוויון חברתי.

2.   במהלך הדיון כדאי להבהיר את המונחים הבאים:

סובלנות – יכולת להקשיב בכבוד לאדם אחר ולהבין אותו, למרות הבדלי דעות, מנהגים וכדומה

דו-קיום – הכרה בקיומן של קבוצות לאומיות או דתיות שונות, החיות זו לצד זו, וכיבודן

הומניזם – יחס של שווים אל כל בני האדם, ללא דעות קדומות

שוויון על בסיס רב תרבותיות – כיבוד התרבות של בני תרבות שונה משלנו

גזענות – (בלשון הדיבור) גישה או התנהגות המפלה בין אדם לאדם או בין קבוצה חברתית אחת לרעותה, על רקע של הבדלי דת, מין, מוצא, עדתיות וכדומה

 ההגדרות מבוססות על המילוןרב-מילים של מטח

שאלות לדיון

1. אילו הייתם נפגשים עם אחמד, מה הייתם רוצים לומר לו?

2. אילו הייתם נפגשים עם שי, מה הייתם רוצים לומר לו?

3. האם היחס שקיבל אחמד מחבריו לכיתה, הפתיע אתכם?

4. כיצד הייתם אתם מתנהגים אל אחמד?

5. מה דעתכם: אילו הייתם נפגשים עם אחמד, האם יכולתם להיות חברים שלו? מדוע?

6. מה למדתם מן הסיפור על השווה ועל השונה בין יהודים לערבים בישראל (מגורים, לבוש, מנהגים, משחקים, יחסי המשפחה וכדומה)?

7. האם אחמד שונה מילד יהודי? במה?

8. חיפה היא עיר מעורבת של יהודים ושל ערבים (כמו יפו, עכו ונצרת עלית). האם, לדעתכם,יהודים וערבים יכולים לחיות בשכנות טובה

     בכל מקום בישראל?

9. אילו יתרונות/חסרונות יכולים להיות לילדים ולילדות הגדלים בעיר מעורבת כמו חיפה?

המלצות נוספות

הפעלה-  הכללות ודעות קדומות
הפעלה – אודיסיאה רב תרבותית
הפעלה – קונפליקט בין תרבותי
מאמר – חינוך רב תרבותי בגיל הרך
ספר – הסיפור שלי
הצגה – זה זו