תוכן
שירותים טכנולוגיים מתקדמים בתחום התקשורת שינו את המרחב החברתי בו אנו חיים. אנו זמינים ונגישים יותר, ומגיעים למגע מהיר עם אנשים שאינם בטווח המגע הפיזי שלנו – אך בה במידה חשופים יותר; ההקשרים החברתיים שלנו התרחבו; אנו קיימים במקומות בהם אין לנו שליטה על הדרך בה אנו נתפסים; מידע רב עלינו זמין לכל דורש. ניתן היה לצפות כי השתנות המרחב החברתי ברשת האינטרנט תגרור שינוי בדפוסי היחסים המתהווים בה לעומת "העולם האמיתי", וכי תופעות כמו בריונות, שהוגדרה כתוקפנות מכוונת וחוזרת בין בני אותו מעמד (Olweus, 1993), יתפסו פחות מקום בעולם וירטואלי. אולם בפועל נראה כי ממדי הבריונות רשת לא הצטצמו, אלא להפך. דפוסי התנהגות פוגעניים ומאיימים הועתקו אל תוך המרחב החברתי החדש ואף שוכללו.
לבריונות שלושה מרכיבים מרכזיים: התנהגות תוקפנית, פגיעה החוזרת על עצמה שוב ושוב ואי-שוויון בכוחות בין התוקף לנתקף על אף שמעמדם שווה. הגדרת הבריונות הורחבה כאשר המרחב החברתי השתנה, ובריונות-רשת (cyber-bullying) מוגדרת בהתאם כ"שימוש במידע וטכנולוגיות תקשורת כדי לסייע להתנהגות עוינת, מכוונת וחוזרת על ידי יחיד או קבוצה, המכוונת להזיק לאחרים" (Hinduja & Patchin, 2009). בפעולות בריונות אלה נעשה שימוש ברשת האינטרנט, בטלפון הסלולארי או בכל מכשיר אחר על מנת לפגוע, להציק, ולהביך אדם אחר. האופנים שבהם נעשית הפגיעה מגוונים. וילרד (Willard, 2007) סיווגה אותם באופן הבא:
- השתלהבות (flaming) – קרבות מקוונים בהם מוחלפים מסרים בשפה וולגרית וכועסת.
- הטרדה (Harassment) – שליחה חוזרת ונשנית של מסרים זדוניים, מרושעים, ומעליבים.
- השמצה (Denigration) – שליחה או הפצה של שמועות, רכילות אמיתית או בדיונית מתוך מטרה להזיק למוניטין שלו או לקשריו החברתיים.
- התחזות (Impersonation) – שימוש בשם של אדם אחר על מנת להפיץ הודעות או לשלוח מסרים מתוך מטרה לפגוע באדם אליו התחזו, להזיק למוניטין שלו או לקשריו החברתיים.
- חשיפה (Outing) – חשיפת מידע אישי כמו טלפון, תמונה, סוד של אדם או פרטים מביכים עליו באופן מקוון.
- הולכת שולל (Trickery) – יצירת קשר של דיבוב או שידול אדם כדי שיחשוף פרטים סודיים או מביכים על עצמו ולאחר מכן חשיפתם באופן מקוון.
- החרמה (Exclusion) – חרם חברתי מקוון בו מתעלמים או מוציאים אדם מתוך קבוצה וירטואלית.
- מעקב מקוון (Cyberstalking) – הטרדה והשמצות אינטנסיביים הכוללים איומים או היוצרים פחד משמעותי.
בנוסף לבריונות ברשת, וילרד (Willard, 2007) מגדירה גם מהו "איום רשת" (cyber-threat): זהו איום ישיר או "חומר מטריד" שנשמע כאילו כותבו נמצא במצב רגשי מדאיג ואולי שוקל פגיעה באחר או בעצמו. הקושי העומד בפני גורמי טיפול במקרים אלה הוא להבחין מה המטרה של הכותב: האם מדובר בבדיחה, שמועה שיצאה מפרופורציה, בדיה, התחזות – או כוונה רצינית. כך או כך, בהעדר רמזים נוספים כמו טון דיבור, יכולת יצירת קשר או כל מגע אחר עם הכותב בעת כתיבת התוכן – לא ניתן לשער את כוונתו.
ילדים ובני נוער אימצו את המרחב האינטרנטי באופן גורף. רובם שולטים ברזיו הטכנולוגיים ומנהלים דרכו את חייהם החברתיים. בד בבד עולה בהתמדה מספרם של בני הנוער המדווחים על כך שנפגעו ברשת או באמצעי אלקטרוני אחר כמו הטלפון הסלולארי, כך מדווחת הרשות הלאומית האמריקאית למניעת פשיעה (ncpc). נפגעי הבריונות ברשת וקורבנותיה חשופים למתחים רבים הבאים לידי ביטוי התנהגותי גם מחוץ לרשת: היעדרות מבית הספר, העתקה במבחנים, בריחה מהבית ושימוש באלכוהול הן התנהגויות שעשויות לנבוע מהמתח והלחץ בו נמצאים ילדים ובני נוער המאוימים על ידי חבריהם (Hinduja, & Patchin, 2007).
