רקע

האם איומים הם צורת תקשורת רצויה? האם איומים מועילים? האם יש הבדל בין איום 'רציני' ואיום 'לא רציני'? כיצד צריך לנהוג עם איומים?
בהפעלה זאת נעסוק בשאלות אלה ואחרות.

מטרות

1. לשלב ערכים בתהליכי קבלת החלטות.
2. לעורר את מחשבתם של התלמידים להיבטים השונים של שימוש באיומים.

הנחיות

בפעילות עשרה שלבים:

שלב א: סיפור
מה עושים עם איומים? שירה גודמן

אימא הרגישה שמשהו לא בסדר. אי אפשר להסתיר ממנה שום דבר, היא קולטת מיד.
– "מיכלי," היא אמרה לי בקול הכי רך שלה, "את יכולה לספר לי. לפעמים אני יכולה לעזור…"

אבל לא רציתי לספר, והיא לא לחצה, אפילו שהיה לה קשה להתאפק. יש דברים שמבוגרים רואים אותם בצורהלגמרי אחרת, ואי אפשר להסביר להם שהם פשוט טועים. שזה ממש לא כך.

זה לא שלא רציתי להתייעץ. דווקא רציתי. אפילו הלכתי לליטל. היא גרה קומה מעליי, והיא לומדת בכיתה ז, בחטיבה. חשבתי שהיא תבין. היא גם מכירה את שירי ואת טל, היא יודעת שהן ממש מכשפות. אחות של שירי לומדת בשכבה שלה, וגם היא לא מלאך.

סיפרתי לה הכול. סיפרתי איך שתיהן מציקות לי, והן לא מפסיקות. מעצבן אותן שאני לא מקרקרת סביבן כמו כל הבנות האחרות. אני בכלל לא שמה עליהן. מי הן בכלל? הן חושבות שהן המלכות, שהכול מגיע להן, שאת הכול הן קובעות ומחליטות. רוב הבנות בכיתה מתייחסות אליהן כאילו שהן באמת המלכות ומתחנפות אליהן בלי סוף. אבל אני לא כזאת, וזה מעצבן אותן.

בהתחלה, הן לא התייחסו לזה, אבל כנראה, הן כבר לא יכלו לסבול שילדה אחת, סתם ילדה, פשוט מצפצפת עליהן. אז הן התחילו להציק לי, וכשזה לא עזר, עכשיו הן מאיימות עליי! כן, ממש כך. בשבוע שעבר הן אפילו שמו לי בילקוט מכתב, ושמרתי אותו. הן כתבו שם:

                                  עכברות קטנות ואפורות צריכות לעשות מה שאומרים להן. עכברה שלא מבינה את זה, תקבל

                                   הסבר אישי, וזה לא יהיה נעים!

 הן לא חתמו, אבל זה היה ברור ממי זה הגיע, והן אפילו לא הסתירו את זה. כל היום הן הסתכלו עליי, התלחשו וגיחכו, ועשו לי תנועות של עכברים.

ליטל לא עזרה לי הרבה. היא אמרה שלדעתה אני פשוט צריכה להיכנע, כי אין לי סיכוי נגדן.

– "הן חזקות," היא הסבירה, "כל הבנות בעדן. את רוצה שלא יהיו לך חברות בכלל?"
אולי ליטל צודקת, אבל אני לא יכולה. אני פשוט לא סובלת אותו, ושום דבר לא יעזור.

אתם בטח שואלים למה אני לא מספרת להורים שלי. הייתי מספר להם, ואולי אפילו תהיה להם עצה טובה. אבל אני מפחדת שאימא תספר לחיה, המחנכת. הן חברות טובות, ואימא לא תוכל להתאפק. היא תחשוב שהיא עוזרת לי, אבל זה בכלל לא יעזור. זה רק יקלקל עוד יותר, כי כולם יחשבו שאני מלשנית וישנאו אותי, ומלכות, שירי וטל, תהיה עוד סיבה להציק לי.

לא אכפת לי שהן צוחקות עליי. גם לא אכפת לי שכל הבנות בצד שלהן. כלומר, אכפת לי, אבל אני מוכנה לסבול את זה, כל עוד הן עוזבות אותי במנוחה. אבל האיומים שלהן – זה כבר משהו אחר. זה מפחיד אותי! אני כל הזמן חוששת ממה שהן עלולות לעשות. אמנם יכול להיות שאלה סתם איומים, ושהן לא יעשו שום דבר. אבל אי אפשר לדעת. הן רעות, ואני חושבת שאם הן ירגישו ששום דרך אחרת לא מצליחה להן, הן עלולות לפגוע בי. אני לא יודעת מה הן יעשו, אבל אני בטוחה שהן מסוגלות לדברים שפלים.

אז מה לעשות, מה לעשות?

שלב ב: הצעות לעבודה קבוצתית בעקבות הסיפור

1. האם, לדעתכם, שירי וטל מתכוונות ברצינות לממש את איומיהן? כיצד אתם יודעים?

2. האם איום "לא רציני" הוא פסול? מדוע?

3. מה הייתם מייעצים למיכל לעשות? כיצד הייתם נוהגים במקומה?

שלב ג: מונח במקום

איום                  אימה                 אימים                אימתני

1. בין ארבע המילים האלה יש קשר. מהו הקשר?

 2. חפשו את הפירוש לכל אחת מהמילים במילון, זה יעזור לכם לגלות את התשובה…

1. לפניכם שישה תיאורים של אירועים. באילו מהם יש איום? מדוע?

2. על סמך הדוגמאות האלה ואחרות, נסו להגדיר מהו איום.

3. האם לפעמים איום הוא לגיטימי? מתי?

4. האם תוכלו לנסח מחדש את האמירות, כך שלא יהיו איום.

שלב ה: טיעון

איום הוא רק מילים. אם לא מבצעים אותו – אין לו שום משמעות!

שלב ו: תגובה

איום הוא מילים שמנסות לפגוע. כל מילה שמנסה לפגוע היא פסולה!

• האם מילים פוגעות כמו מעשים?

שלב ז: אירוע

אימא שלי כל הזמן מאיימת עלי ועל האחים שלי: "אם לא תוציאו את הכלב נמסור אותו", "אם לא תסדרו את החדר אזרוק לכם את כל הדברים", אבל היא אף פעם לא מקיימת!

לעומת זאת, אבא שלי מאיים לעתים רחוקות מאוד, אבל כשהוא מאיים הוא גם מבצע. בשנה שעברה אבא איים עלינו שאם לא נכניס את האופניים למחסן, בזמן שאנחנו לא רוכבים עליהם, הוא יחרים לנו את האופניים לחודש ועשה זאת!

1. האם איומים שלא מממשים אותם, הם יעילים? האם איומים רציניים תמיד מועילים?

2. האם איומים הם צורת תקשורת רצויה? מדוע?

שלב ח: מידע

בספר החוקים של מדינת ישראל איומים נחשבים עבירה פלילית. סעיף 192 לחוק העונשין קובע כי מי שמאיים על אדם בכל דרך שהיא בפגיעה שלא כדין בגופו, בחירותו, בנכסיו, בשמו הטוב או בפרנסתו, שלו או של אדם אחר, בכוונה להפחיד את האדם או להקניטו – דינו: מאסר שלוש שנים.

שימו לב: בחוק רק איום בפגיעה אסורה הוא פסול. למשל: הורה שמאיים על ילדו שיבטל לו את דמי הכיס, אינו עובר על החוק, כי להורה מותר לעשות זאת. לעומת זאת, מבוגר המאיים על בן השכנים שיכה אותו, אם לא יפסיק להפריע, עובר עבירה, כי זהו מעשה אסור!

שלב ט: מן האקטואליה

בדרך כלל אנו שומעים על חזקים, שאיימו על חלשים, אבל לאחרונה התפרסם בתקשורת שילדים איימו על המורים שלהם, וכי המורים מוטרדים מכך מאוד.

• האם התופעה של איומים על מורים מוכרת לכם?
• כיצד, לדעתכם, מורים שתלמידים מאיימים עליהם צריכים לנהוג? האם עליהם לערב את ההנהלה, את ההורים, את המשטרה?