תוכן
מסתבר שהסוציאליזציה של התנהגות פרו חברתית יכולה להתרחש במיטבה בהקשר של פעילות משותפת שידועה ככזו שיכולה לתרום לרכישה מוקדמת של הבנה חברתית הרבה יותר מאשר הנחיות מילוליות לפעול בדרך מסוימת. למשל קריאה משותפת של סיפור ודיון רגשי על התכנים שעולים ממנו, צפייה בתכנית טלוויזיה המציגה תכנים פרו חברתיים או בסרט.
תגובה פרו חברתית אצל ילדים תלויה במידת ההבנה והדאגה שלהם לרגשותיו של האחר ולרצונותיהם המובחנים. הסבת תשומת לבו של הילד לרגשותיו ולעולמו הפנימי של האחר ושיח איתם על כך, יכול לשמש כזרז חשוב בתהליך התפתחותי זה. שיח על רגשות מסייע לילדים לחשוב עליהם מסייע להם לבנות ייצוגים, סיבות ותגובות בנפרד מעצם חוויית הרגשות הללו. זה יכול לפתח צורות מורכבות יותר של תגובה לרגשותיו של האחר. השיח על רגשות מגביר את המודעות וההבנה של ילדים את הרגשות והמצבים הנפשיים התורמים מאוחר יותר להבנה רגשית ושימוש של ילדים בשפה פסיכולוגית.
מנגד, נמצא כי צפייה בתכנים אגרסיביים במדיה, משפיעה על מידת האגרסיביות הנצפית במשחק החופשי לאחר מכן וגם משפיעה על ירידה בהתנהגויות פרו חברתיות. לאור העובדה שכיום מרבית התכנים המוקרנים הם בעלי אופי אגרסיבי, חשוב לברור היטב לאילו תכנים לחשוף את הילדים ולאילו תכנים לא. יתר על כן, במידה והילדים נחשפו לתכנים אלימים, רצוי מאוד לעורר דיון שיאתגר את התפיסה שאלימות היא הדרך לפעול ויכוון את הילדים לחשוב על פתרונות שמתחשבים באחר.
כאשר ילד מתחיל להביע התנהגויות תוקפניות מדאיגות כלפי ילדים אחרים או כלפי הצוות החינוכי שלא נצפו בעבר, חשוב לבחון מולו ומול הוריו האם עבר חוויה מערערת שהובילה לכך. חשוב לדובב את הילד בארבע עיניים, בסביבה בטוחה ותומכת ולהציע את עזרתכם. התנהגות תוקפנית קיצונית כלפי הסביבה, עלולה לעיתים להעיד על תוקפנות שהילד חווה מצד שלישי ועל כן אין להעלים עין ולהניח שמדובר בתקופה חולפת ולהגיש לילד את כל העזרה והתמיכה הנחוצה לו בכדי להגן עליו ועל סביבתו.