מאמר
אמת על חובה
רינה וייסגלס

.המאמר עוסק בנושא חטיבה צעירה ובשאלות שעל ההורים להתמודד איתן כמו: האם לרשום את ילדיהם לגן חובה עירוני רגיל? או לחטיבה צעירה? במאמר מספר דעות מהיבטים שונים

תוכן

נחיתה רכה לכיתה

מסתבר שגלגלי המהפכה החלו כבר לנוע בשנת 79 כאשר ועדת החינוך הביעה רצון לנסות ולהקל על הילדים במעבר מהגן לבית הספר. "הקונספט שעומד מאחורי החט"צ

הוא לאפשר לילדים בגילאי 5 עד 7-8 מסגרת לימוד מותאמת, מתוך מטרה להתגבר על השבר במעבר החד מהגן לבית הספר. זאת לצד יתרונות נוספים כמובן" מדגישה וידיסלבסקי. "תחילה היה מדובר בתוכנית ניסיונית, הוקמו 12 מוסדות כאלו ברחבי הארץ, אבל בד בד נעשו הרבה מחקרים אקדמאיים שבדקו את התרומה של החט"צ במגוון היבטים: חברתיים, רגשיים, שפתיים, קוגניטיבים וכיו"ב. כיום אנו עומדים על מספר לא מבוטל של  132 חטיבות צעירות, עם חוזר מנכ"ל מסודר המגדיר נהלים ודרישות".

ומה זה בעצם בפועל?

"חט"צ זו כאמור מסגרת חינוך ייחודית שבנויה לגילאי 5 עד 8, הכוללת תוכנית מוגדרת המשלבת תכני גן וכיתות א-ב.  היא מאפשרת לילדים ליהנות מרמות משחק של גן, אבל תוך חשיפה והקניית כלים של בית ספר. החטיבה הצעירה ממוקמת בתוך בית הספר היסודי, אבל במתחם נפרד, עם חצר נפרדת, מורה- גננת מוסמכת וכדומה, כאשר במקביל, הילדים בחט"צ נהנים מכול מה שיש למשאבי בית הספר להציע.  זה ממש צינור מעבר מהגן ללימודים והפוך- מצד אחד זה גן, הילדים באים ממקום מוכר תפיסתית, אבל עם חשיפה לתכני בית ספר,  ובהמשך, זה מאפשר לילדי כיתה א' שזקוקים לעוד שעות משחק לזלוג לגן".

אין בזה אלמנט של תפסת מרובה? גן זה גן ובית ספר זה בית ספר…

"כאמור נעשו המון מחקרים בנושא בטרם הקונספט פותח ונמצאו יתרונות רבים לכול מיני היבטים של החט"צ. למשל, האינטראקציה הרב גילאית, שתורמת גם לידי א'- ב' כחונכים וגם לילדי גיל 5 שנהנים ממודל של ילדים גדולים יותר ונחשפים למגוון התנסויות. כמובן, שעל מנת שהתוכנית תצליח, חשוב שיהיה שיתוף פעולה והרמוניה בין צוות הסייעות והמורות, ויש חשיבות רבה להבנת הגיל הצעיר וצרכיו. אבל סך הכול בית ספר יכול לתת המון, ומסגרת החט"צ חוסכת את כול ההכנות הנעשות בגן חובה צעיר. הילדים נחשפים בצורה הדרגתית לאנשים כמו מנהלת, נהנים ממחשבים שאין בגנים רגילים וגם בכיתה א' וב' לא נפרדים לגמרי מחדוות הגן".

למרות העלייה במספר החט"צים ברחבי הארץ, עדיין לא ניתן למצוא אופציה כזו תחת כול עץ רענן. לטענת וידיסלבסקי, הסיבה לכך נעוצה במספר רב של תנאים שחייבים להתקיים בטרם רשות יכולה לפתוח סוג כזה של מערכת. "כעיקרון כול רשות יכולה לבקש וליזום בקשה להקמת חט"צ, ואגב גם הורים יכולים" מפרטת וידסלובסקי "אך על מנת לקבל אישור לכך יש צורך לעמוד במספר קריטריונים, ואנו עורכים בדיקות קפדניות".

אלו תנאים למשל?

"ראשית, יש חשיבות גדולה לגודל בית הספר, כאמור מדובר במתחם נפרד עם חצר אישית, שירותים נפרדים, ויש צורך במקום שיאפשר מרחב תנועה למספר לא מבוטל של ילדים. בנוסף, לצד התנאים הפיזים, אנו בודקים את יכולת המחויבות והתפיסה החינוכית, האם יש בבית הספר צוותים שיודעים לעבוד יחד ועוד. בניגוד לגן חובה צעיר בו מנהלת הגן יכולה לסגור את הדלת ולהתנהל עצמאית, בחטיבה הצעירה מדובר בעבודת צוות של גננות, מורות וסייעות, וחשוב לתכנן את היום כך שזה יאתגר את הבוגרים והצעירים כאחד. אנו מקבלים הרבה פניות מרשויות, אבל עלינו לדאוג שזה יהיה מוצדק פדגוגית, שתהיה עמידה בתקנים, ובוחנים כול מקרה לגופו. אגב, כאשר מדובר בבניה חדשה, בתי הספר כבר נבנים בהתאם למתכונת החט"צ".

מתוך רשימת התנאים הקפדניים, עולה גם החיסרון של החטיבה הצעירה, שכן על מנת שהחטיבה הצעירה תענה על מטרותיה,  נדרשת איכות מקצועית מאוד גבוה "יש הכרח  בצוות מיומן, הגננות נדרשות לוותר על שכר בהשוואה לגן חובה צעיר, על זכויות, לעמוד בכישורי הדרכה, הנחייה, עבודה בצוות ועוד " אומרת וידסלבסקי "חייבת להיות תקשורת בין המערכות".

דחיית הקץ

וידיסלבסקי מביאה דוגמאות מעשרות מחקרים שנעשו בנושא החט"צ אשר הוכיחו שהילדים יוצאים נשכרים. "הילדים מפתחים תחושת מסוגלות אדירה, ישנם מחקרים שהראו שרמת האלימות יורדת, החשיפה של גילאי 5 לתכנים בוגרים מפתחת בהם תחושת הישגיות אדירה, וכמובן המעבר הקל לכיתה א' -ב'  כיוון שהילדים למדו עוד בגן להכיר את בית הספר והסביבה".

ומה קורה כשהם "משתחררים"? מתי שהוא עליהם להתמזג עם שאר ילדי בית הספר

"השאלה "האם אולי עשינו נהדר, אבל מה קורה בכיתה ב'? עלתה לא פעם. הרי בשלב מסוים  צריך לעבור למסלול המהיר. אבל במהלך שנות השהיה במסגרת החט"צ הילדים זוכים לאט ובמינונים קטנים להכיר את מבנה בית הספר, להשתתף בטקסים, וללא ספק נחסך מהם ההלם שבמעבר חד מגן לבית הספר".

ובכול זאת,  יש ילדים שיותר מתאימים לגן חובה רגיל מאשר לחטיבה צעירה?

"אני לא חושבת. אני מאמינה שהמערכת צריכה להתאים את עצמה לילד ולא הילד למערכת"

קשובים לילד

פנינה פרץ, מחנכת לשעבר בחט"צ במושב חרות, מנהלת מרכז למידה ומומחית לגיל הרך והוראה מתקנת, סבורה אחרת מוידיסלבסקי. לטענתה, לאישיותו של הילד יש משקל לא מבוטל כשזה מגיע להשתלבות בחט"צ. "מתחם החט"צ  לא פעם מאוד עמוס ורועש, ונדרשת מהילד הסתגלות לא פשוטה " היא אומרת " בטח אם מדובר בילד עם הפרעת קשב למשל, יתכן ויהיה לו קשה להתנהל."

גם בגן חובה עירוני יש לא מעט ילדים

" נכון, ובכול זאת, גן חובה צעיר זו מסגרת יותר אינטימית, ופחות מאיימת. גיל 5 הוא שלב משמעותי, שלב של משחק, ובגן חובה רגיל יש יותר מקום להתפתחות הרגשית. השהות בגן משאירה את הילד במקום קצת יותר מרכך בהשוואה לחט"צ. בחט"צ  ההערכה שלו יותר מותאמת לקריטריונים של בית ספר, והוא מצויד יותר בכלים דידקטיים"

במושב בני ציון, לא הרחק ממרכז הלמידה של פרץ, נסגרה חטיבה צעירה בעקבות חוסר שביעות רצון של ההורים. "הרעיון של החט"צ הוא לספק לילד מסגרת שתאפשר לו להתפתח באופן הדרגתי יותר. אבל  אצלנו, כיוון שבכול כיתה היו 35 ילדים, כמות הילדים לא אפשרה לפעול ולהגשים את המטרות".

ומניסיונך כמחנכת לשעבר בחט"צ, זה מה שקורה בפועל?

" אני לא רוצה להכליל, כול חטיבה צעירה לגופה. אבל המבנה הכללי הוא שיש כיתה, גן, ומרחב משותף בו פועלים עשרות ילדים יחד עם ליווי של שתי סייעות בלבד, מה שמקשה על התנהלות, שליטה, על התיווך, פתירת בעיות ועוד. ברב החטיבות בארץ מדובר בכמות של בין 60 ל- 70 ילדים, אין מקום למרחב האישי, יש כאלו שלא מוצאים את עצמם בגלל עומס גירויים, ופעילויות מאיימות. יתרה מכך, נכון שהפעילות במרחב היא חופשית וזורמת ויש ילדים שיכולים לבחור פעילויות שהם יותר אוהבים, אבל מצד שני, הם עלולים לפספס מימנויות אחרות שחשובות להם. כול ילד צריך שתהיה עליו בקרה שהוא פועל במקומות שאותם הוא צריך לחזק ולא פעם, לאור העומס והמחסור בכוח אדם, זה מתפספס. בזמני כשעבדתי בחט"צ  ההורים נאלצו לממן סייעות מכיסם כי המערכת לא אפשרה זאת"

קשה באימונים קל בקרב?

בניגוד לוידסלבסקי, פרץ לא הייתה ממהרת לשלוח את ילדיה לחטיבה צעירה במידה ונדרשה להחליט. " הייתי מעדיפה לשלוח את ילדי לגן חובה צעיר ואז לכיתה א'. בגן חובה ילד פחות חשוף לנושא השפתי ומקבל יותר דגש על משחק מה שמאוד חשוב להתפתחות האישית. זה לא שבחט"צ המשחק לא מתאפשר, אבל במקביל הילד נחשף לכל כך הרבה תכנים שזה עלול ליצור עומס. ההמלצה שלי היא דווקא בשלב הזה להיות בסביבה גנית, לכול שלב צריך להיות את הכבוד שלו".

לפחות יחסך ממנו העומס הנפשי הכרוך במעבר חד מגן לבית הספר

" גם ליתרון הזה יש חסרון. כיוון שילד בגן חובה לא נחשף לתכנים לימודיים במידה רבה, המקום של הלמידה תופס אצלו חדוות גילוי, יש בו סקרנות ללמידה ומוטיבציה יותר גבוהה  בהשוואה לילד בחט"צ שכבר נמצא בסביבה מותאמת לבית ספר. אני יודעת שעכשיו מבקשים לא לחשוף את ילדי גן החובה הרגיל לקריאה וכתיבה אלא לתת להם את הזמן של הגן שיהיה מותאם לחוויה הגנית ולא כהכנה ל.. כשילד מגיע מצויד רגשית לכיתה א' הוא פנוי לדברים אחרים".

אז השורה התחתונה שלך היא שאם ניתן לבחור אחרת להעדיף גן חובה רגיל?

"אני סבורה שמאוד חשוב לבחון את החטיבה הצעירה הספציפית אליה רושמים את הילד ואת הילד עצמו. ברעיון של חט"צ יש המון דברים חיוביים, העקרונות הם טובים, וזו סביבה מסקרנת מפרה ומאתגרת עבור ילדים מסוימים.  השאלה האם העקרונות מיושמים בפועל.

במידה והם כן, הילד ייצא נשכר".

כאשר אין זכות בחירה, הטיפים של פרץ כיצד לצלוח את החט"צ

– קחו בחשבון שילדים שנמצאים בחט"צ גדול זקוקים לזמן שקט בבית. מאוד חשוב לא להעמיס עליהם בחוגים אלא לתת להם מפגש שקט עם חבר או ההורים בבית.

– היו ערניים, וקשובים לילד על מנת להבין אם יש לו קשיים בגלל שזו מסגרת מאוד גדולה ופחות אינטימית.

– היו מעורבים, נסו ללמוד מהן פינות העבודה המועדפות על הילד והאם יש דברים שצריך לחזק אצלו לקראת המעבר לכיתה א'. הכירו את המסגרת, את הצוות ואת מרחב  העבודה.

– בידקו האם הילד חוזר עם תוצרים. על ההורים לפתוח את המגירה של הילד, לשאול את הצוות באיזה פינות הוא פועל, מה הוא פחות עושה, לשים לב.

– זיכרו שאתם מכירים הכי טוב את הילד שלכם. שאלו את עצמכם האם התכנים והקונספט של חט"צ יכולים לתרום לו או דווקא לעכב ולפגוע בביטחון שלו. האם הוא מאושר ומאותגר? או אולי הוא צריך מסגרת אינטימית שתעצים ותיתן לו עוד שנה להתבשל בחממה של גן חובה צעיר?

בוקסה

דעה לכאן ולכאן

יגאל עימנואל, פסיכולוג חינוכי מומחה

"לכול ילד בגיל 5 יש את אותם צרכים התפתחותיים, ועל כול זאת, בגיל חמש, יש כמובן את המשימה להתכונן לקראת בית הספר מכול הבחינות, לא רק מבחינה למידה ומספרים. לכן, לחט"צ יש כמה יתרונות לדעתי.  ראשית,  ההסתגלות ההדרגתית לבית הספר משפיעה לטובה על מצב רגשי, דימוי עצמי והתנהגות. יתרון נוסף הוא איגום המשאבים, כאשר המשאבים של הגן ובית הספר מאוחדים, הילד נהנה מסביבה לימודית עשירה הכוללת מחשבים, ספריה ועוד יתרונות שאין בגן חובה צעיר. עוד יתרון בחט"צ נובע מסדר היום של הילדים המעניק להם הרבה אפשרויות בחירה. הלמידה נעשית בקבוצות קטנות ולא בכיתה רגילה כמו בבית ספר וכול ילד יכול לעבוד בקצב שמתאים לו. יש את העניין הרב הגילאי, שאולי חלק רואים בו חסרון שהוא מושך את הגדולים כלפי מטה, אבל, לעניות דעתי, יש יתרון לכך שילד חווה ילדים קטנים ממנו וגדולים ממנו ומתחבר למודל בהתאם. האפשרות שחטיבה צעירה נותנת , שזה גם גן וגם בית ספר מאפשרת לילד שצריך לשחק לשחק, ולילד שרוצה ללמוד ללמוד.  נכון שעלולים להיווצר גם חסרונות, בין אם זה חיסרון ארגוני,  חסרון מבני, צוות לא מיומן או לחץ לימודי על הילדים, אבל סך הכול זהו קונספט מבורך. בייחוד עבור ילדים שקשה להם עם מעברים, החט"צ יקל על הקושי הזה. מחקרים מצאו שמבחינת שפה, הבעה בעל פה, תחושת השליטה העצמית, בשלות חברתית ועוד, יש יתרון לחט"צ"

איריס חיזקיה, גננת בגן חובה באזור המרכז וסטודנטית לייעוץ חינוכי לגיל הרך לתואר שני באוניברסיטת ת"א

"הרעיון המרכזי של חט"צ היה להקטין את הקושי ההסתגלותי בין הגן לבית ספר. המטרה הזו הושגה וסך הכול הרעיון כשלעצמו חיובי,  אבל זה מאוד תלוי מה עושים שם בפועל והאם שומרים על המשחק ועל הפן היותר גני או לחלופין מצפים שהילדים בגן יתעסקו בחומרי בית ספר. השאלה שחשוב לשאול היא  מה קורה עם ילדי הגנים בחט"צ? במקרים מסוימים זה מאפשר להם גם להתעסק בגירוי לקריאה וחשבון ויש כאלו שזה מצוין עבורם,  אבל מניסיוני כגננת  ילדים זוכים לכך גם  בגן עירוני. בגנים עירונים יש למידה דיפרצינאלית, הילד הוא במרכז ומתקדם לפי ההתפתחות האישית שלו. לדעתי, היתרון היחסי של חט"צ הוא דווקא עבור ילדי כיתה א' כיוון שהתוכנית מאפשרת להם להתנייד חזרה לגן, מה שבבתי ספר נמנע מהם. אבל עבור ילדי הגן זה חיסרון שהם בקבוצה גדולה יחסית בהשוואה לגן חובה צעיר. לא פעם הציפייה היא שהם שיתנהלו באופן שיותר הולם בית ספר מבחינת הלמידה. שזה לא בהכרח רע אבל זה לא מאפשר לילדים שזקוקים ליותר משחק ליהנות מהעולם הזה. עוד חיסרון לדעתי הוא עניין  ההפסקות. בגן עירוני החצר היא חלק מהלמידה, זו לא הפסקה כמו בחט"צ,  אלא שעה שלמה ויותר. תהליך החיברות והבשלות הרגשית והחברתית נעשה בחצר. בגן העירוני יש יותר זרימה , הארוחות הן למידה, המשחק הוא למידה, בעוד שבחט"צ יש הרבה פחות זמן חופשי ויותר מבניות.  בהחלטה לגבי גן עירוני או חט"צ אין נכון או לא נכון, זה לא מוחלט. חטיבה צעירה המיושמת כהלכה  יכולה לתת להרבה ילדים מנוף. המפתח הוא להכיר את הילד שלנו ולדעת מה נכון לו"

לחצו להמשך קריאה
הקטן