רקע

ידוע, במדינה דמוקרטית מקבלים החלטות על-פי הכרעת הרוב, לכן בוויכוח פומבי כל אחד ואחת – אדם פרטי, קבוצות מיעוט, או מפלגות האופוזיציה – אשר דעותיהם שונות מדעת הרוב,   יכולים לבקר את השלטון ולנסות לשכנע את ציבור הקוראים או השומעים בצדקת דעותיהם.

עם זאת, לא תמיד מבינים את הביקורת כזכות לגיטימית במדינה דמוקרטית.

כלת פרס נובל בכימיה לשנת 2009, פרופסור עדה יונת, ביקרה את ראש הממשלה:

כלת פרס נובל בכימיה, פרופ' עדה יונת, קיימה מסיבת עיתונאים חגיגית במכון ויצמן, בעקבות הזכייה ההיסטורית. "כשאמרו שאני בין המועמדים המובילים הייתי בטוחה שמותחים אותי", סיפרה. היא עקצה את ראש הממשלה ואמרה שכדי להשיב את ההילה למדע יש "להחזיר את הכסף שביבי לקח".

 (מתוך: רועי מנדל, פרופ' יונת על הזכייה: נתנו לי הרגשה שאין סיכוי, 7.10.09, ynet)

תגובות שליליות רבות הגיעו מן הציבור. למשל:

את אולי פרופסור, אבל, כנראה, לא מספיק חכמה…                

הערה טיפשית שלך ורב הקוראים איבדו את הקרדיט והערכה אלייך ולפרס שקיבלת על עבודה רבת שנים. רוב הטוקבקים מתייחסים אלייך בהקשר לפליטת הפה הנ"ל ולא להישג שהשגת. עכשיו כל פעם שיזכירו את שמך, יזכרו בך באופן אסוציאטיבי כ'זאת שישר רצה להשמיץ את ביבי'.

פספסת בגדול… היה שווה???

מטרות

התלמידים יעסקו בחשיבות הביקורת במדינה דמוקרטית, ויבררו איך מבקרים בדרך ראויה שאינה פוגעת.

הנחיות

1. קראו לתלמידים את האירוע.

אירוע: "איך היא מְעִזָה?"

–  "שמעת את דנה? שמעת איך היא דיברה בטקס? היא ממש הִגזימה!" אמר אסף ליותם.

–  "לא נשמע לי כל כך נורא לומר לרבקה (המנהלת) שאין בבית-הספר מספיק טיולים, ושיש יותר מדי דגש על ציונים. בתור יושבת ראש של מועצת התלמידים, דנה מדברת בשמנו!" ענה יותם.

–  "אם היא מקבלת תעודה על מנהיגות צעירה, היא לא צריכה לבקר את בית-הספר. לדעתי, עדיף שהיא תשתוק ותגיד תודה!" ענה אסף בכעס.

–  "דווקא בעיניי זה בדיוק הזמן לומר למנהלת מה מפריע לנו. דנה לא פגעה באף אחד. היא רק ניצלה את ההזדמנות להגיד מה חשוב לנו!" התעקש יותם.

2. שאלו את התלמידים:

א. עם מי אתם מסכימים? עם אסף או עם יותם? מדוע?

ב. ביקורת היא אמצעי חשוב לבטא את מה שחשוב לנו, ואת מה שאנו רוצים לשנות, אך חשוב לבקר בדרך שאינה פוגעת.

   מה דעתכם: האם הביקורת של דנה על בית-הספר פוגעת? מדוע?

   התייחסו לתוכן, לדרך הפנייה (אישית או לא אישית) ולזמן שהדברים נאמרו.

©  שימו לב:

האירוע נמצא גם במדור אני והחבר'ה. תוכלו להפנות לשם את התלמידים לאחר הדיון, כדי שימשיכו ויביעו דעה מנומקת לדיון המתקיים שם.

3. תרגיל

    לפניכם ביטויים של ביקורת. מיינו אותם לשני סוגים: ביקורת ראויה ובונה לעומת ביקורת לא ראויה ופוגעת.

ביטויים של ביקורת:

1. אני לא יכולה לסבול את ההתנהגות שלך!
2. אם תדברי בשקט, אני אבין אותך.
3. יעזור לי מאוד, אם תסביר לי בדיוק מה אתה רוצה.
4. אתה בלתי נסבל!
5. בבעיות כאלה מטפלים באמצעות שיחות ולא באמצעות עונשים!
6. אילו חיפשת יותר מקורות, העבודה שלך הייתה טובה יותר!
7. מושחתים, נמאסתם!
8. אתם חולי נפש!
9. אנחנו רוצים שתקדישו יותר זמן לטיולים בסביבה.
10. אני לא חושבת כמוך, לדעתי…
11. המורה מירי, את חושבת רק על ציונים ולא על החיים החברתיים שלנו
12.  את כל הזמן צורחת לי באוזן! מה את רוצה מהחיים שלי?!

הצעה:

1.       מיינו בטבלה על הלוח את הביטויים לשני הסוגים.

2.       התלמידים יסבירו מדוע הם ממיינים כך את הביטויים.

3.       הוסיפו עמודה שלישית: שינוי ביטוי פוגע לביקורת בונה.

שאלות לדיון

1. איך נוכל להביע אי-שביעות רצון בלי לפגוע?

2. איך אפשר לבקר ביקורת בונה, אשר תועיל לשיפור המצב ולא תפגע?