מטרות

חינוך חברתי – העלאת המודעות ודרכי התמודדות עם הנושא היחס לשונה.

ייחודו של יוצר – שילוב בינתחומי בין ספרות לחינוך חברתי בנושא היחס לשונה תוך התייחסות לספר "הקרב הראשון בנחל קשישון".

הנחיות

משך הפעילות: 45 דקות

1. ספרו לתלמידים בקצרה על הסופר אפרים סידון. היעזרו במידע שלפניכם.

2.  העיסוק בנושא היחס לשונה ייעשה באופנים האלה:

א.   הקראת הספר "הקרב הראשון בנחל קשישון" או תקציר שלו
ב.   הבהרת המושג היחס לשונה (ראו מידע בהמשך)
ג.   העלאת שאלות לדיון

3. דף לתלמידים – התלמידים יקראו את תקציר הספר "הקרב הראשון בנחל קשישון" וימלאו את הדף בכיתה לפי ההנחיות הכתובות בו. בדף: שאלות ופעילות יצירתית.

* בקשו מהתלמידים להביא לפעילות ירחונים ושבועונים צבעוניים.

4. התלמידים יציגו בכיתה את התוצרים מן הדף לתלמידים שמילאו.

5. סכמו את השיעור באמצעות דיון בתשובות שהתלמידים כתבו.

הפעילות

1. ספרו לתלמידים בקצרה על הסופר אפרים סידון. היעזרו במידע שלפניכם.
אפרים סידון הוא סטיריקן (כותב סָטירות) מבריק ופורה, סופר ילדים ומחזאי. הוא נולד בתל אביב, שנת 1946. לאחר שירותו הצבאי התגורר בקיבוץ ניר יצחק שבנגב, אחר כך למד באוניברסיטה העברית בירושלים, שם הוא מתגורר גם היום.
אפרים סידון החל את דרכו הספרותית ככותב סטירות במדור zoo" הארץ" של שבועון "העולם הזה". מאז השתתף בכתיבתן של מיטב תכניות הבידור וסדרות הסטירה בטלוויזיה כגון: "ניקוי ראש", "זהו זה", "קרובים קרובים", "החרצופים" ועוד. הוא גם מחברם של מחזות הזמר, "טרזן וג'ין" ו"פצפונת ואנטון" (על פי ספרו של אריך קסטנר) ושל מחזות נוספים שחיבר בעקבות ספרי ילדים ונוער.
סידון חיבר ספרי ילדים משלו וכן עיבד וחרז יצירות קלסיות, כמו לדוגמה, אגדות מאת הנס כריסטיאן אנדרסן. בכתיבתו הוא רוקח בשנינות רבה ביקורת סטירית, הומור שופע וחום אנושי. לצד כתיבתו הספרותית המגוונת יש לסידון טור שבועי בעיתון מעריב.
המידע נלקח מתוך אופק – כנפיים של מטח

2. התחילו את השיעור בקריאת הספר או תקציר הסיפור.

• מומלץ להביא את הספר לכיתה או לבקש מהתלמידים לקרוא את הספר לפני השיעור.
• תוכלו לספר לתלמידים את תקציר הסיפור הקרב הראשון בנחל קשישון מאת אפרים סידון, הוצאת עם עובד, 2005. תקציר הסיפור "הקרב הראשון בנחל קשישון":  

המלך פרנסואה-כלונסאה הרביעי, שליט ארץ אחת ליד נחל קשישון רצה להישאר צעיר לנצח. הוא הכריז "אני לעולם אשאר איש צעיר!" ולכן, הוא עשה הכול כדי להישאר צעיר – אכל רק דבש ופירות, רחץ עצמו בחלב נמרות, הוא לא יצא רטוב מהמקלחת וביקר את הרופא לפחות כל יום. היועצים בממלכתו כולם היו בני 20 ומטה. המלך פרנסואה-כלונסאה הרביעי שנא זקנים ואסר את כניסתם של בני 70 ומעלה לארצו. מאותו יום הוא חוקק את "חוק הזקנים". לפי חוק זה אין כניסה לזקנים בני 70 ומעלה, ולכן הם הוגלו אל מחוץ לארצו.

אך הזקנים לא שקעו בעצבות, הם הקימו את ארץ זהבה. המקום החדש שהקימו היה כל כך נפלא שהגיעו אליו גם בני 60 ובני 50 וגם בני 40 והמלך החל לחשוש שהממלכה תתרוקן. לכן, הוא הכריז מלחמה על תושבי ארץ זהבה.

במלחמה ניצחו הזקנים כי הם היו הרבה יותר יצירתיים מהצעירים. המלך המובס היה מושפל, עייף ומלוכלך אך יותר מכול – בגלל הקרב הוא נראה זקן. המלך פרנסואה-כלונסאה הרביעי רצה לחזור לארצו אך בגלל החוק שחוקק נאסרה עליו הכניסה לשם.

לאן ילך המלך? האם יקבלו אותו בארץ זהבה?

3. העלו את  השאלות הבאות (תוכלו להעלות רק חלק מהשאלות בהתאם לדיון בכיתה):

א. הספר נקרא "הקרב הראשון בנחל קשישון" – חשבו מדוע הוא נקרא כך? (מקדו את התלמידים על המילה "קשישון" הגזורה מהמילה "קשיש").
ב. המלך רצה להישאר צעיר לנצח, האם זה אפשרי?
ג. הזקנים היו שונים מהמלך, במה?
ד. האם לדעתכם הדרך שבה התמודד המלך עם הזקנים בארצו היא דרך טובה? הסבירו.
ה. למה גרם החוק שחוקק המלך?
ו. האם זה הוגן להרחיק את מי ששונה מאיתנו?
ז. מה יכלו האנשים הקשישים לעשות כנגד החוק? הציעו דרכים.

4. דיון בכיתה –
בחברה המודרנית מייחסים חשיבות רבה לצעירים וליפים, ואנשים אלה הופכים דגם לחיקוי אצל בני נוער רבים. בעקבות זאת הקשישים נדחים, חשיבותם והשפעתם יורדת והם אינם חשובים עוד ובעלי מעמד כשם שהיו בעבר.

• הבהירו את  המושג היחס לשונה ובקשו מהתלמידים להעלות תחושות, רגשות ומושגים הידועים להם על היחס לקשישים. בקשו מהם לחשוב על היתרונות והחסרונות שיש בקיומה של "מועצת זקנים" במדינה ועל היתרונות והחסרונות שיש בקיומה של "מועצת צעירים" במדינה.
• כתבו את הרעיונות על הלוח.