"דיאלוג עם הזמן" הוא מסע חווייתי למחוזות הזקנה. המסע מתקיים במוזאון הילדים בחולון.
• להמחיש את חשיבות השמיעה בתקשורת בין אישית.
• לחוות את אובדן השמיעה – תהליך שמתרחש בדרך כלל עם הזקנה.
• לאפשר את חווית חוסר הישע הנוצרת בשל כך ואת אי ההבנה של משפטים פשוטים שהיא מנת חלקם של זקנים רבים.
• לחוות את חוסר הסבלנות של הצעירים כלפיהם.
• לטפח סובלנות כלפי אנשים מבוגרים.
"דיאלוג עם הזמן" הוא מסע חווייתי למחוזות הזקנה. המסע מתקיים במוזאון הילדים בחולון.
בדרך מהנה, מצחיקה ונוגעת ללב מגלים שלזקנה פנים רבות ומפתיעות: פנים אופטימיוֹת, שְׂמֵחוֹת ונלהבות, ולפעמים גם פנים עצובות.
במהלך המסע משתנה הסטיגמה שהחברה מצמידה לאנשים זקנים, ונפתחת האפשרות לשיח חדש אתם. המסע מאפשר להרגיש כפי שכנראה נרגיש כשנהיה זקנים.
במוזאון פועלים 50 מדריכים נמרצים, בני 70 ומעלה. כל אחד מהם הוא בעל אישיות מרתקת בפני עצמה, והוא מוביל את קבוצות המבקרים במסע לדיאלוג עם הזמן, שהוא בעצם מסע היכרות עם עולמם.
בדרך של משחק ושעשוע נכנסים הבאים לתערוכה לנעליה של הזִקְנָה. במסעם הם עוברים בתחנות האלה:
מנהרת השאלות: עם הכניסה המבקרים נתקלים בשאלות סטראוטיפיות, כמו: בן כמה אתה? בן כמה אתה חושב שאתה נראה? האם שיקרת אי פעם לגבי גילך? ועוד.
החדר הצהוב: מרגע זה מתחילים המבקרים לחוות בהדרגה ובאופן ממשי פעולות יומיומיות שבני הגיל השלישי מתקשים לעשות (עלייה במדרגות בנעלים כבדות, פתיחת מנעול ביד רועדת, משימות ראייה בתנאים משתנים ועוד).
ברוכים הבאים למועדון: במועדון החברים המבקרים מתוודעים מקרוב למדריך האישי שלהם, לומדים את סיפור חייו ושומעים על הדרך שעשה מילדותו ועד היום. בשלב זה נכונה למבקרים הפתעה: יש להם אפשרות לראות כיצד הם עצמם ייראו כשיהיו זקנים.
מגרש המשחקים: המבקרים משחקים במשחקים שונים ומצחיקים העוסקים בסטראוטיפים על זקנה, בדעות קדומות ובאפליה על רקע הגיל.
עם הפנים קדימה או במבט לאחור: המבקרים מתבקשים לבחור דלת אחת משתיים, ומאחורי כל דלת צפויה הפתעה: דלת אחת חושפת את המבקרים לסיפוריהן של דמויות החיות גם בזקנתן חיים מלאים, מפתיעים ותוססים. הדלת האחרת חושפת את המבקרים לסיפוריהן של דמויות שיש להן תובנות מעניינות על החיים. בשלב זה משתמשים בטכנולוגיה מתקדמת, המדמה התבוננות בפני זקנים המספרים סיפור מתוך מסע חייהם.
שיחת סלון: המסע והדיאלוג עם הזקנה מסתיימים בשיחה בסלון, ובה המבקרים יכולים לעבד את החוויה שחוו – עם עצמם ועם המדריך המלווה אותם.
"דיאלוג עם הזמן" מבית היוצר של "דיאלוג בחשיכה" ו"הזמנה לשקט" – מסע חווייתי חדש ומפתיע למחוזות הזקנה, שאליהם כולנו שואפים להגיע, ואותם כולנו מקווים לחוות בבוא היום. פרויקט ראשון ויחיד מסוגו בעולם במוזאון הילדים הישראלי בחולון.
השותפים לפרויקט – המשרד לאזרחים ותיקים, מטב – עמותה לשירותי טיפול ורווחה, אשל, הקרן לידידות וקרן נדב.
סביבנו אנשים קרובים ואהובים שהגיעו למחוזות הזקנה – ולנו אין לא הזמן ולא האומץ לעצור ולשאול אותם איך הם מרגישים, מה מפריע להם, והאם אפשר לעזור להם.
רקע
אדם אחד מתוך כל שלושה אנשים בן 65 ומעלה הוא אדם כבד שמיעה.
80% מבני 80 ומעלה הם לְקוּיֵי שמיעה.
רובם ככולם אינם דוברים שפת סימנים ומתקשים בתקשורת עם הסביבה: הם מתקשים בביצוע עבודות שונות, בהשתלבות במפגשים חברתיים ובנגישות למידע.
מהלך המשחק
מחלקים את הכיתה לקבוצות של 5 ילדים.
כל קבוצה מקבלת קטע קריאה קצר.
התלמידים מעבירים את הטקסט בלחש מפה לאוזן (בסגנון של טלפון שבור).
התלמיד האחרון בשרשרת יחזור על מה ששמע. קרוב לוודאי שהקטע יגיע אליו לא שלם ומשובש, והמידע שיקבל יהיה מעוrפל ולא ברור.
ילדים מבקרים במוזאון הילדים בחולון
© באדיבות מוזאון הילדים, חולון. צילום: טל קירשנבאום
1. שאלו את התלמידים, איך הם הרגישו בעקבות הפעילות.
2. בקשו מהתלמידים לתת דוגמאות לשינויים גופניים שמתרחשים אצל אנשים מבוגרים, ולתאר קשיים שאנשים מבוגרים הקרובים להם (בני משפחה, שכנים וכדומה) עלולים להיתקל בהם בחיי היום-יום.
3. שאלו: כיצד אתם, כילדים, יכולים לעזור לקשיש או לקשישה להרגיש טוב יותר, להרגיש שמכבדים אותם ושהם רצויים בחברה? (אלה יכולים להיות סבא או סבתא שלכם, קרובי משפחה אחרים או שכנים.)
4. הסבירו: איננו חייבים לעשות מעשים גדולים למען אחרים. גם מחווה קטנה היא מעשה מבורך.
