רקע
הפתגם: "אֵיזֶהוּ עָשִׁיר? הַשָּׂמֵחַ בְּחֶלְקוֹ" (משנה, מסכת אבות, פרק ד משנה א) מחנך את האדם לשמוח במה שיש לו, ולהבין שאושר אמיתי אינו תלוי בכסף או ברכוש אלא בהרגשה הפנימית.
מילדותנו אנו שומעים את הפתגם הידוע "אֵיזֶהוּ עָשִׁיר? הַשָּׂמֵחַ בְּחֶלְקוֹ" המסביר שעלינו לשמוח גם כשיש בידנו רק "חצי הכוס המלאה", ולראות בה את היתרונות. החֶברה שלנו היא חברת שפע, אך לעתים קרובות הילדים לא מאושרים למרות השפע החומרי המקיף אותם. גם אנחנו יודעים שלא תמיד קנייה של מוצרים חדשים ונוצצים, אפילו כאלה שעשויים זהב באמת משמחת אותנו. בדרך כלל חפצים כאלה יכולים לשמח אותנו לזמן קצר בלבד.
כמו כן, החברה שלנו מעודדת ילדים להישגיות ולתחרותיות, היבטים שיש להם צד חיובי, אך גם הם לא תמיד גורמים לילדים לחוש שמחים ומרוצים. לעומת זאת, ערכים של צניעות והסתפקות במה שיש יכולים להיות מקור לשמחה אמיתית שהיא גם ארוכת טווח. למשל, ילדים יכולים להרגיש שמחים כשיש להם משפחה אוהבת, חברים קרובים, חוגים ותחומי עניין שמעשירים אותם. לעתים קניית צעצועים חדשים, משוכללים ויקרים ככל שיהיו משמחת את הילדים באותו רגע אך השמחה שלהם היא לטווח קצר בלבד. לעומת זאת, הם יכולים ליהנות הרבה יותר ממשחקי קופסה צנועים שלא נקנו בכסף רב, אבל אפשר לשחק בהם עם חברים או בני משפחה ולחוות חוויה חיובית ועמוקה של "ביחד".
