תוכן
בעשור האחרון, סוגיית מעורבות ההורים מתמקדת בארבעה היבטים עיקריים: הגדרת המעורבות, תהליכים הכרוכים בה, הסיבות להיווצרותה ומדידת רמתה.
הביטוי "מעורבות הורים" מבטא קשת רחבה של פעולות, שהמשותף להן הוא רצון לצמצם את הפער שבין תפיסות הבית לבין תפיסות בית-הספר.
העלייה הגדולה במעורבות ההורים בבית הספר היא תוצאה של שלושה תהליכים. אחד הוא קיצוץ בלתי-פוסק במשאבים. ההורים, שהחלו להעניק ולתרום, חשו שיש להם זכות להיות שותפים לא רק בקישוט כיתה לקראת מסיבה, אלא בהחלטות מהותיות. תהליך שני הוא הכרסום המתמשך במעמד המורים ותחושות גוברות של אי-אמון כלפי מערכת החינוך. הורים מרגישים שלא ניתן לסמוך על בית הספר, ולכן הם רוצים להיות מעורבים. תהליך שלישי הוא אידיאולוגי, ועיקרו – התגברות הלך הרוח הדמוקרטי. ביטוי לכך הוא התפיסה כי מותר לאזרחים להשתתף בקביעת אופי החינוך שמקבלים ילדיהם.
בדיון על מעורבות הורים בבית הספר צריכה להישאל השאלה "למי זה טוב?" אף כי הדעה הכללית הרווחת היא שמעורבות היא דבר חיובי, ניתן לנתחה במונחים של עלות-תועלת עבור תלמידים, עבור הורים, עבור מורים ואף עבור הקהילה.
אשר לתלמידים, נמצא קשר חיובי בולט בין מעורבות הורים לבין הישגי ילדיהם. עם זאת, יש תלמידים הרואים עצמם "גדולים" וחוששים שמעורבות הוריהם תזיק להם יותר מאשר תועיל. זאת כיוון שעל פי תפיסת התלמידים, המורים רואים בהורים גורם מתערב ובלתי-רצוי ולכן הם – התלמידים – עלולים לשלם את המחיר.
חלק מהמורים מדווחים שהנזק ממעורבות ההורים עולה על התועלת שבה. המורים מוצאים את עצמם חשופים לביקורת מתמדת של ההורים בנושאים ובעיסוקים מקצועיים מובהקים. אולם, גם למטבע זה צד אחר: קשר טוב עם ההורים יכול להעניק למורים סיוע מעשי ואף תמיכה רגשית ונפשית אשר תפחית את שחיקתם המקצועית ותשפר את אקלים בית הספר.
גם הורים יכולים להרוויח מן המעורבות שלהם, כי בדרך זאת הם יכולים לעזור לילדיהם בזכות ההיכרות ההולכת וגדלה עם מערכת החינוך. מצד שני, יש הורים החוששים שאם יעזו להעביר ביקורת הדבר עלול לפגוע בילדיהם, מה שגורם להתרחקות מבית הספר.
למעורבות הורים השלכה גם לגבי הקהילה. מעורבות מביאה לתמיכה וזו מעלה את קרנו של בית הספר בעיני הצוות החינוכי והקהילה כולה. שיתוף ההורים עשוי לפרוץ מעגל אדישות, ניכור וניתוק שבין מוסדות החינוך לבין החברה.
מתנגדי המעורבות רואים בה פגיעה בשוויון ובאחריותה של המדינה לקבוע חינוך אחיד לכל. הטענה הבולטת היא שההורים המעורבים שייכים בדרך כלל למעמד סוציו-אקונומי גבוה, ולכן מעורבותם תעמיק את ההפרדה על רקע גזעי, אתני או מעמדי.
סולם פרידמן-פישר למעורבות הורים
הסולם למעורבות הורים המוצג בפרסום זה כולל ארבעה תת-סולמות למדידת התופעות האלה:
1. רמת ההזדהות של ההורים עם בית הספר כמושג כללי או מופשט ועם בית הספר המסוים, בו לומד ילדם.
2. רמת הערות של ההורים כלפי בית הספר כארגון, כלפי הפדגוגיה הבית ספרית וכלפי היחסים הבינאישיים בבית הספר.
3. רמת המעורבות, סבילה או פעילה, של ההורים בפועל.
4. הפגנת אמון בהורה ובתלמיד מצד בית-הספר.
המחקר לבנייה ולתיקוף הסולמות להערכת רמות ההזדהות, הערות והפגנת האמון נעשה בשנים 1994-1995 במדגם בן 202 נבדקים.
נמצא כי הגורם הבולט ביותר בניבוי מעורבותם הפעילה והסבילה של הורים בחיי בית הספר הוא האמון בהורים מצד בית הספר כפי שהדבר נתפס בעיני ההורים: ככל שההורה חש שבית-הספר נותן בו אמון ונוטה לשתף אותו באופן אמיתי, כך הוא נוטה להיות יותר מעורב בעבודת בית-הספר. כמנבאים נוספים נמצאו הזדהותם של ההורים עם חשיבות הלימודים בבית-הספר לעתידו של הילד, וכן עם המטרות והערכים של בית-הספר. כמו כן נמצא כי ערות ההורים לתרבות הארגונית של בית-הספר ולנושאים הקשורים לחברה וליחסים הבינאישיים הקיימים בבית-הספר תורמים לניבוי המעורבות הסבילה. מבין משתני הרקע של ההורים נמצא כי מינם, השכלתם וארץ מוצאם של ההורים מנבאים את מעורבותו הפעילה של ההורה. את המעורבות הסבילה מנבאת רק השכלתו של ההורה. נמצא גם כי הורים מעורבים יותר באופן סביל ופעיל כאשר הם תופסים את ההישגים הלימודיים של ילדיהם כטובים יותר.
הזדהות ההורים עם בית הספר מתבטאת בשלושה רכיבים:
1. חשיבות הלימודים: מקומו של בית הספר כמאפשר רכישת השכלה, ידע וחינוך, שוויון הזדמנויות בחיים, הישגים גבוהים ואינטגרציה
חברתית.
2. חשיבות האיכויות הפדגוגיות של בית-הספר: חשיבותו של בית-הספר כאמצעי לרכישת השכלה, ידע וחינוך מותנית ברמה הפדגוגית של
בית הספר, ברמת הלימודים המתקיימת בו ובאיכותם המקצועית של המורים והמחנכים.
3. חשיבות תרומת בית הספר לרווחת התלמידים: בית הספר נתפס לא רק כמקום לרכישת השכלה, ידע וחינוך, אלא גם כמקום שנעים
להיות בו. בית הספר צריך להיות מקום מעניין, מאתגר ובטוח, ללא בעיות משמעת, שיש בו כבוד הדדי בין מורים לתלמידים, והוא
אינטימי. בית הספר הוא מקום חשוב לילד, מקום המבטיח לילד את עתידו.
ערותם של ההורים למתרחש בבית-הספר מתבטאת אף היא בשלושה מרכיבים:
1. היבטים חברתיים ויחסים בין-אישיים בכיתה: רכיב זה עניינו המתרחש בכיתה בין התלמיד לבין מוריו (כיצד הם מתייחסים אליו), בינו לבין
התלמידים האחרים, ובאופן כללי במתרחש בכיתה בתחומי משמעת, מתן כבוד, אלימות, צדק ושוויון.
2. בית הספר כארגון: התרבות הארגונית של בית הספר ואופן תפקודו כארגון מנהלי: רכיב זה נוגע במתרחש בבית הספר כמסגרת
לכיתות הלימוד וכמקום שבו מתקיימים תהליכים ארגוניים מוכרים. הערות היא לשכר המורים, לרמת השירותים הפיזיים, להישגים של
בית הספר כיחידה ולגודל בית הספר (מבחינת מספר התלמידים, מספר הכיתות, מספר המורים והיקף הפעילות המתרחשת בו.
3. פדגוגיה: רכיב זה נוגע לתוכנית הלימודים, להוראה, לכמות שיעורי הבית וכיו"ב.
כדי להשיג את השאלון להערכת רמת המעורבות ההורים פנו למכון הנרייטה סאלד.
