רקע

במקרים רבים מורים מבקשים מילד "חזק" בלימודים או מבחינה חברתית לעזור לילד "חלש" יותר. האם זהו תפקידם של ילדים? מה ילדים יכולים ללמוד מתפקיד כזה? כיצד חברה מתוקנת אמורה לנהוג כשיש בה אנשים "חזקים" ו"חלשים"?

מטרות

1. לעודד בכיתה ערכים כמו עזרה הדדית והתחשבות.
2. לבחון ולהעריך מחדש את הערכים המנחים את התלמידים בחיי היום יום בבית הספר.
3. לתרום לשיפור האקלים בכיתה.

הנחיות

בפעילות זאת ארבעה שלבים:

שלב א: סיפור

לעזור לחלשים/ שירה גודמן
רינת כעסה עליי, והיא לא ניסתה להסתיר את זה.
– "נתי, אני רוצה לדבר אתך. תיגשי אליי אחרי השיעור," אמרה לי בקול הכועס שלה.

רינת היא מחנכת ממש חמודה. היא בכלל לא צועקת, ובדרך כלל לא כועסת. היא יודעת איך להשיג את שלה בדרכי נועם. לכן כולם אוהבים אותה. גם אני אוהבת את רינת. באמת. אבל הפעם היא פשוט לא צדקה.
– "נתי", היא התחילה. ישבנו בחדר המורים, בפינה שקטה. כולם היו בשיעור ספורט, ורק אני עם רינת, בשיחה. "את יודעת למה הזמנתי אותך לשיחה הזאת, נכון?" הנהנתי. בכלל לא היה לי חשק לדבר. לא הרגשתי שאני חייבת למישהו הסבר.
אבל רינת לא מוותרת בקלות.

– "את יודעת," היא אמרה, "אני די מופתעת מכל הסיפור הזה. כשביקשתי ממך להיות חונכת לליטל, לעזור לה בשיעורי בית, לקדם אותה בלימודים, לא חשבתי שזו תהיה התגובה שלך. חשבתי שתשמחי לעזור. את בדרך כלל אוהבת להתנדב ולעזור לחברים. למה זה כל כך מפריע לך הפעם?"

למה זה באמת מפריע לי? הרגשתי קצת לא נעים במצב הזה. אני לא כזאת אנוכית, שלא מעניין אותה שום דבר חוץ מעצמה. אני פשוט לא חושבת שתמיד צריך להטיל על הילדים החזקים את כל המטלות. מותר לנו גם לפעמים לדאוג לעצמנו…
– "יש הבדל בין עזרה מדי פעם בכל מיני עניינים, לבין התחייבות קבועה, כל יום, בכל המקצועות… אני לא מבינה למה אני בכלל צריכה לעשות את זה!? אם ילד חלש בלימודים, שההורים שלו יעזרו לו, שייקחו לו מורה פרטי, שבית-הספר ייתן לו תגבור, או משהו כזה. למה דווקא אני?" שפכתי הכול החוצה.
– "את תלמידה חזקה, נתי, חשבתי שלליטל יהיה נעים יותר, אם דווקא חברה מהכיתה תעזור לה, ולא מורה. ובעיניי, עזרה לחבר זה ערך בפני עצמו. אני חושבת שהחזקים צריכים לעזור לחלשים!"
– "אבל אני לא רוצה. זה גוזל המון זמן, זה בא על חשבון דברים אחרים, ובסוף זה גם פוגע בי…"
– "ואולי זה גם תורם לך משהו?" שאלה רינת בעדינות.
– "כן. זה תורם לי הרבה אחריות, אחריות שהיא בכלל לא צריכה להיות שלי! זאת האחריות של ההורים שלה, של בית-הספר, אפילו שלה בעצמה. שתתאמץ יותר!"
– "אני מצטערת שכך את רואה את הדברים, נתי" המשיכה רינת בשלה. "הבעיה היא שהיא חלשה, והיא לא מסוגלת להתגבר בכוחות עצמה. היא צריכה עזרה של מישהו חזק יותר. את התברכת בכישרונות רבים, ואני מאמינה שעלייך לחלוק אותם עם אחרים, לעשות בהם שימוש לטובת החברה כולה. מה דעתך?"
– "את בעצמך אומרת שאני תורמת הרבה, אז את יודעת שאכפת לי מאחרים. אבל אני לא מסכימה אתך שהחזקים תמיד צריכים לעזור לחלשים, במיוחד אם זה בא על חשבונם. החזקים תורמים לחברה מעצם זה שהם חזקים. זה לא אומר שמתפקידם לדאוג גם לחלשים. בעולם הזה כל אחד צריך להיות אחראי לעצמו!"
– "זה מה שאת באמת חושבת?" ראיתי את האכזבה בפניה של רינת. היא לא יודעת להסתיר את הרגשות שלה.
– "כן. וגם השיחה הזאת די מעיקה עליי. את גורמת לי להרגיש שאני לא בסדר. אני דווקא בסדר גמור. כשאני רוצה לעזור, אני עוזרת, אבל אני לא חייבת לעשות את זה, רק משום שאני תלמידה טובה."

רינת טפחה על גבי ואמרה לי לחזור לשיעור. עכשיו המבט שלה כבר לא היה כועס. זה היה מבט מסוג אחר, משהו שדומה יותר לעצב.

שלב ב: נקודות לבירור אישי

1. מה ביקשה רינת המחנכת מנתי, ומדוע?
2. מה מרגישה נתי כלפי המטלה הזאת?
3. מדוע המחנכת סבורה שנתי צריכה למלא את המטלה?
4. כיצד נתי מנמקת את סירובה למלא את המטלה?

שלב ג: נקודות לעבודה קבוצתית

1. נתי אומרת "אני לא כזאת אנוכית, שלא מעניין אותה שום דבר חוץ מעצמה."
א. מה דעתכם: האם נתי אנוכית? מדוע?
ב. אילו הייתם במקום נתי, האם הייתם רוצים למלא מטלה כמו שהוטלה עליה? מדוע?
2. "אני חושבת שהחזקים צריכים לעזור לחלשים!" רינת המחנכת אומרת.
האם אתם מסכימים עם המחנכת? מדוע?
3. "החזקים תורמים לחברה מעצם זה שהם חזקים," נתי אומרת.
האם, לדעתכם, זה מספיק? הסבירו.
4. "ואולי זה גם תורם לך משהו?" שאלה רינת בעדינות.
מה דעתכם: האם העזרה של החזקים לחלשים תורמת גם לחזקים? כיצד?

שלב ד: הצעות הפעלה לדיון כיתתי
בכיתות רבות עובדים בקבוצות.
בכל קבוצה 5-4 ילדים – חזקים וחלשים.
דונו בשאלות הבאות: (אם בכיתה שלכם אינכם עובדים בקבוצות, נסו לדמיין כיצד זה יהיה).

1. האם החזקים בקבוצה עוזרים לחלשים?
2. האם לחלשים יש גם מה לתרום לחזקים?
3. האם החזקים אוהבים לעבוד בקבוצה? האם החלשים אוהבים זאת? מדוע?
4. האם אתם חושבים שכדאי לעבוד בקבוצות? מדוע?

התרסה:
אנחנו, בני האדם, יצורים אנוכיים. הדאגה לאחרים מנוגדת לטבע שלנו. לכן לא הגיוני לצפות שנדאג לאחרים.

תגובה:
אדם הוא יצור חברתי, כלומר – הוא זקוק לקשרים עם אנשים. לכן הוא צריך להתחשב באחרים. בחברה שיש בה עזרה הדדית – הרבה יותר נעים לחיות.

מחשבה:
מי שעשיר וחזק היום – יכול להיות חלש ועני מחר, ולהפך! לכן, כאשר אתם חזקים ומצליחים, חשוב שתעזרו לחלשים. מי יודע: אולי יום אחד אתם תהיו חלשים ותזדקקו לעזרה?
– האם קרה לכם משהו דומה, שמצבכם השתנה – לטובה או לרעה? התוכלו לספר על כך?

מן המקורות:
"עַל-כֵּן אָנֹכִי מְצַוְּךָ, לֵאמֹר, פָּתֹחַ תִּפְתַּח אֶת-יָדְךָ לְאָחִיךָ לַעֲנִיֶּךָ וּלְאֶבְיֹנְךָ, בְּאַרְצֶךָ" (דברים טו, יא).

בתורה יש מצוות של עזרה לחלשים בחברה. החלשים הם: גרים (זרים), יתומים, אלמנות ועניים. התורה מטילה את הדאגה לחלשים על כל אדם. זאת לא החובה של השלטון אלא של כל אחד ואחת מאתנו!
– האם, לדעתכם, כך זה צריך להיות בימינו?

אירוע:
הטיול השנתי מתקרב. השנה כיתות ה-ו יוצאות לגליל ליומיים. איזה כיף! כך חשבנו, עד ששמענו את המחיר של הטיול… התברר, שלא כולם יכולים לשלם סכום כה גבוה.

ההנהלה חיפשה פתרון לבעיה. הוחלט שאלה שמסוגלים לשלם, יוסיפו כמה שקלים, וכך הם יעזרו לאלה שידם אינה משגת.

חלק מההורים הסכימו לסידור הזה. הורים אחרים התנגדו לו. הם טענו שלכולם קשה, ושאין להטיל עליהם נטל נוסף. כמה הורים אמרו שלדעתם בית-הספר או העירייה הם אלה שצריכים לעזור לאלה שאינם יכולים לשלם בעד הטיול.
– מה דעתכם: עם מי אתם מסכימים?

תרגיל סיכום:
1. לפניכם 2 מקרים.
2. האם צריך לעזור בהם לצד החלש? מדוע?
א. אבא מבקש מעמיחי להשגיח על שי, אחיו הקטן, במגרש המשחקים. לעתים קרובות ילדים נטפלים אל שי הקטן
ואפילו מכים אותו. ואבא רוצה שעמיחי ישגיח עליו ואפילו יחזיר לגדולים שנטפלים אליו. עמיחי חושב ששי צריך ללמוד
להסתדר בעצמו.
ב. נעמה היא הבייביסיטר של השכונה. בכסף שהיא מרוויחה, היא קונה לעצמה דברים, שההורים לא מסכימים לקנות
לה.
בזמן האחרון, כשהיא מגיעה אל המרכז המסחרי, אישה ניגשת אליה ומבקשת ממנה נדבה. פעם אחת היא נתנה
לה, אבל היא לא כל כך רוצה לתת לה שוב, כי היא חוסכת לדיסק, וגם בעצמה מוותרת על המון דברים.