הנחיות

מטרת התוכנית היא לעורר השראה בתלמידים, להעצים אותם, לעודד אותם להתנהג בצורה טובת לב כלפי עצמם ואחרים ולהפיץ מעשים טובים בסביבתם. בבסיס עומד הרעיון שניתן ורצוי לחזק את הדימוי העצמי והתפיסה העצמית של התלמידים כ"טובים" וכבני אדם שיש להם מה לתת לאחרים.

התוכנית מומלצת להעברה בשעת "כישורי חיים".

מטרות עיקריות:

1. התלמידים ילמדו לזהות מעשים טובים בסביבתם הקרובה – שלהם ושל אחרים.
2. התלמידים יפתחו מודעות לזהותם כאנשים אכפתיים, ולהשפעה של מעשיהם הטובים על עצמם.
3. התלמידים יפתחו מודעות לרגשותיהם של אחרים ולכך שמעשים טובים כלפי סביבתם משפיעים על האחר.
4. התלמידים ירכשו כלים לעשיית מעשים טובים כלפי עצמם וסביבתם בכיתה, בבית הספר ובקהילה.

במגזין הרפואיWebMD  פורסם מאמר שבו הכותבת ג'ניפר לרצ'ה-דייוויס השתמשה בביטוי "Helper's high" לתיאור חוויית האושר הכרוכה בעשיית טוב – התנדבות או כל תרומה אחרת למען הזולת. תחושת ה"היי" שיכולה להציף אותנו כאשר אנו חווים אמפתיה בצורה עמוקה קשורה לאופן שבו המין האנושי התפתח כיצור חברתי, לאבולוציה, להישרדות, ובסופו של דבר גם לזהות שלנו.

רצ'ה-דייוויס מציגה שורה של מחקרים שהוכיחו כי התנהגות אלטרואיסטית קשורה לשיפור הבריאות וכן להארכת תוחלת החיים.

מחקרים נוספים זיהו 7 עובדות על עשיית טוב:

• לעשות טוב מפחית מתחים ומשפיע לטובה על הבריאות הפיזית.
• לעשות טוב לאחרים מאריך את תוחלת החיים.
• לעשות טוב לאחרים משפר את ההרגשה האישית שלנו, תחושה זו ידועה בכינויה "היי של נתינה", שמיוצרת על ידי הפרשת הורמוני עונג במוח.
• לעשות טוב לאחרים עוזר לנו להיות מאושרים יותר בעבודה.
• לעשות טוב לאחרים מקדם בריאות נפשית.
• לעשות טוב לאחרים מוביל לאושר.
• לעשות טוב לאחרים נותן מוטיבציה לעשות עוד טוב לאחרים.

מעשים טובים מוגדרים כפעולות התנדבותיות מכוונות, שמביאות תועלת לאדם אחר ואינן מונעות על ידי גורמים חיצוניים.

הקשר בין מעשים טובים לאקלים בית ספר

מחקרים רבים מצאו שכאשר מלמדים תלמידים כישורי חיים, התמקדות במה שיש במקום במה שאין, מעצימה את התלמידים ואת תחושת המסוגלות שלהם[1]. בנוסף, נמצא כי התנהגות אלטרואיסטית (עשיית טוב לאחר) בקרב ילדים, מעלה את איכות החיים ואת הפופולריות בקרב התלמידים[2].

המיקוד בחצי הכוס המלאה הוא משמעותי. הוא מייצר שינוי קודם כל על ידי יצירת נבואה שתוכל להגשים את עצמה לגבי מי האדם שאני, ומאפשרת לתלמידים מקום חדש לשאוף אליו, להאמין שהם מסוגלים לתרום ולעשות טוב בסביבה הקרובה שלהם ובכלל. מחקרים, כמו גם תפיסות רוחניות שונות, טוענים שהמיקוד בחיובי עושה שינוי בתחושת הרווחה הנפשית ומאפשר בנייה של דימוי עצמי חיובי יותר ותחושת מסוגלות גבוהה.

על אף שלכולנו יש בסיס של יכולות אמפתיות כלפי האחר, לא תמיד אנו מוציאים אותן לפועל מסיבות שונות. לכן עצם הרעיון של לעשות טוב לאחר, של הדרך, של המחשבה ולאחר מכן של התנהגויות, יכול להגדיל בצורה משמעותית את כמות הפעולות של טוב לב שילד יעשה.

המילה  Kindnessמתורגמת בעברית לחסד, נחמדות, טוב לב, אכפתיות ופרגון (לפרגן – מילה ביידיש שאין לה תרגום, ומשמעותה הרגשית היא לרצות שלאחר ולעצמי יהיה טוב). במסגרת תוכנית זו אנו נשתמש במושג "טוב" ו"מעשים טובי לב" לתיאור מחשבות, רגשות ופעולות שנועדו לתמוך ולסייע בעצמי או בסביבה.

ישנו טווח רחב מאוד של פעולות שניתן להגדיר כנתינה. מהתייחסות מילולית אמפתית לקושי ברור של האחר ועד נתינה בסתר. עבור ילדים, הצורך בנתינה קונקרטית ובחשיפה להשפעות החיוביות של הנתינה הן משמעותיות כי הן מוחשיות יותר, וכך יכולים הילדים ללמוד על ההשפעות של התנהגותם באופן ברור ולחקות את אותן התנהגויות בהמשך.

בהעברת תוכנית זו למורות ולמורים, יש השפעה רבה והזדמנות גדולה לחולל שינוי בתפיסות, בעמדות ובהתנהגויות של תלמידות ותלמידים כלפי עצמם וכלפי האחר.

מערך התוכנית:

התוכנית בנויה מ-4 מפגשים פרונטליים בני 45 דקות כל אחד, ובנוסף עוד 3-2 מפגשי הרחבה דיגיטליים (מצגת, פעילות אינטראקטיבית).

בסיום כל מפגש יקבלו התלמידים מטלה יישומית לביצוע בין המפגשים. החל מהמפגש השני כל מפגש ייפתח בשיתוף ורפלקציה על המטלה של השבוע החולף. מטרת המטלה היא לסייע לתלמידים לייצר תהליך של זיהוי צרכים, תכנון ונתינה לאחר באופן הדרגתי ומלווה על ידי המורה, ולחזק את האמונה של התלמידים ביכולתם לתת.

נושאי התוכנית:

• למה הכוונה בלעשות טוב לאחר? חיבור לסיפורים ממקורות שונים, אישים בולטים.
• אמפתיה – זיהוי מצוקה של האחר.
• "לתת זה לקבל" – עקרון ההדדיות – כשאני עושה טוב לאחר, אני מרוויח.
• תיאוריית המעגלים – כשאני עושה טוב לאחר, ההשפעה החיובית מתרחבת למעגלים נוספים.
• יישום – אקטיביזם: מה באפשרותי לעשות טוב בסביבתי הקרובה?

[1]Gadermann A.M., Schonert-Reichl K.A. Measuring Kindness at school: psychometric properties of a school kindness scale for children and adolescents. Psychology in the schools, Vol.0 2015

[2]Layous K., Nelson S. K., , Oberle E., Schonert-Reichl K. A., Lyubomirsky S. Kindness Counts: Prompting Prosocial Behavior in Preadolescents Boosts Peer Acceptance and Well-Being Plos One  Vol. 7 Iss. 12 Dec. 2012