ד"ר עידית ליוש:

שלום רב

המצוקה שלך כל כך מובנת. אנחנו רוצים שילדינו יהיו הכי טובים, ותרנים, רחומים, חרוצים, חברותיים, חכמים ועוד, והנה מתגלה שהם גם רעים. קשה לנו, כהורים, לראות צדדים "רעים" בילדינו. כל הכבוד לך שאת חושפת היבט כזה ומוכנה להתמודד איתו.
אל תיקחי אשמה על עצמך וגם אל תאשימי את הילדה. איני מצדיקה את ההתנהגות שלה, אבל אני מבינה שכנראה היתה בעייתיות כלשהי בתהליך הקליטה החברתית של הילדה החדשה. העובדה שהרבה מילדי הגן מציקים לחדשה מעידה על כך שנעשו שם טעויות. (או, וגם זה אפשרי, שיש לילדה עצמה התנהגויות בעייתיות שגורמות לדחייתה על ידי הילדים). הילדה שלך רואה התנהגויות מסוימות בגן ומסיבותיה שלה (רצון להשגת כוח ושליטה, חיקוי, קנאה, שותפות) היא פועלת כמו הילדים האחרים בגן ואולי אפילו מנהיגה אותם. זו לא אכזריות. נראה שיש מניע כלשהו להתנהגות הזו של ילדתך. אולי היא מרגישה (בצדק או שלא בצדק) שהיא מתחרה על תשומת לב בבית או בגן. לא תמיד אנחנו יכולים לעמוד על מניעים של התנהגויות של ילדים, ולא תמיד ניתן לטפל בהם, אבל בהתנהגויות ניתן וצריך לטפל. לא חייבים לשבת בחיבוק ידיים.
היכולת שלך לפעול היא בבית ולא בגן. התנהגות מוסרית ואמפטית נבנית בהדרגה על סמך תגובות להתנהגויות, חיקוי ההתנהגויות של ההורים וכמובן גם שיחות. בגיל 4-5 יש צורך להתחיל לבנות אצל הילד סולם ערכים מוסרי בעזרת התנהגויות קונקרטיות, מוחשיות, שתהיינה מלוות גם בשיחות. להלן דוגמאות לפעילויות כאלו:
* את יכולה לתאם (אחרי שתתאוששי מהלידה) עם האמא של הילדה החדשה, מפגש בגן השעשועים ושם לעודד את
הילדות לשחק ביחד.
* את יכולה לשוחח עם בתך ולהביא אותה, בעידודך הפעיל, להזמין את הילדה לביתכם (תוך הכנה קפדנית מראש:
שיתוף את הילדה בצעצועים, או בצבעים; חלוקה הוגנת של הכיבוד וכד'). נסי שהמפגש יהיה חיובי ונעים. לשם כך
שימי לב לנקודות הבאות: אל תשאירי אותן לבד; אם את רואה שמתחילה מתיחות –דאגי להרגיע ולפייס; הכיני
משחק חדש, שבתך אינה מכירה, וכך היא לא תרגיש שלוקחים לה את המשחקים שלה.

בנוסף, בלי קשר לילדה הספציפית, את יכולה לספר לילדתך סיפורים ובהם מודגש היחס הנכון לשונה, לאחר, לחלש וכד'. סיפורים שעוסקים בנושאים האלו הם (דוגמאות בלבד):
1. סדרת ספרים שנקראת "שפת הג'ירף". סדרה מקסימה העוסקת בתקשורת בין אישית. הספרים עוזרים לילדים,
בדרך מרתקת, לגלות בתוכם את היכולת להרגיש להקשיב, להבין את האחר ולפתח שפה של אכפתיות לעצמי
ולזולת. הסדרה מקנה לילדים כלים ומיומנויות לתקשורת לא אלימה. הספר הראשון בסדרה, זה שמקנה את
העקרונות הבסיסים, נקרא: מפתחות הקסם של דידי. ספרים מומלצים נוספים מהסדרה: מקום בלב; ילדי הגי'רף;
גם שוגי הרגיש יכול להרגיש. כתב: ליאור עידן אבורמן.
2. יש עכבר בבית. כתבה: מיריק שניר
3. צפרדע הוא צפרדע. כתב: מקס פלטהאוס.
4. סיפור על נסיכה, פיל, סוס, כלב, חתול, קיפוד, ציפור, דבורה וזחל. כתבה: אלונה פרנקל. הוצאת כתר 1987.

בהזדמנויות אקראיות את יכולה לשוחח עם ילדתך על רגשות. כשיש אירוע שבו ילדתך נעלבת או נפגעת ממשהו, או לחילופין שמחה/מרוצה וכדו', שוחחי איתה על הרגשות שלה. חשוב שילדים ילמדו לקרוא לרגשות בשמם וידעו לזהות אותם אצל עצמם. בשלב התפתחותי מאוחר יותר ילדתך תבין גם רגשות של אחרים ואז היא תוכל להיות רגישה ואמפטית יותר.

בהצלחה רבה,
ד"ר עידית ליוש