תוכן
המאמר סוקר את שנת הפעילות הראשונה של מוקד גישור, שעסק בהתערבות בסכסוכים שבין הורים למערכת החינוך. המוקד פעל בשנה"ל תשס"ה במסגרת "מרכז מהות", ובהנחיה המקצועית של "מרכז גבים לגישור". פעילות המוקד מתוארת בשני היבטיה המרכזיים: העבודה המערכתית-שיווקית, שנועדה ליצור מקורות הפניית מקרים למוקד, והטיפול במקרים עצמם. הפרקים המסכמים עוסקים בהיבטים ייחודיים של סכסוכים בין הורים למערכות החינוך, ובהתאמת מודל הגישור המתאים לעבודת המוקד.
מערכות היחסים בין מערכות החינוך לציבור ההורים והתלמידים מאופיינות באמביוולנטיות רבה, המורכבת מתלות הדדית מחד, ומחוסר אמון מאידך. הורים משמיעים תכופות אמירות על אובדן הדרך של אנשי החינוך וההידרדרות ברמתם של המורים, ומנגד, בתוך בתיה"ס נשמעות תלונות רבות על חוסר מעורבותם של ההורים בחיי ילדיהם, או לחילופין מעורבות יתר, על אובדן הערכים המשפחתיים שתוצאתם היא בעיות קשות המוטלות לפתחם של אנשי החינוך.
מתוך אמונה כי שותפות הורים חיונית להצלחת החינוך, קמה היוזמה המשותפת למחלקה להורים, משפחה וקהילה, באגף לחינוך מבוגרים במשרד החינוך ולמכללת לוינסקי לחינוך, להקים גוף אשר יקשר בין גופים שונים שיש להם עניין ביחסי הורים – מערכת חינוך, ויסייע ביצירת שותפויות שונות בתחום זה. "מרכז מהות", שקם לצורך זה מאגד בתוכו מספר רב של גופים בתוך משרד החינוך ומחוצה לו (ארגון ההורים, ארגוני המורים, מנהלי מח' החינוך ברשויות, ועוד). לאחר מספר שנים של תוכניות מניעה כלליות שעסקו בהכשרת הלבבות וביצירת שותפויות בין הורים למערכות חינוך, עלה הצורך ליצור מענה גם לסכסוכים נקודתיים הפורצים מדי פעם בנקודות שונות במערכת. הרציונל להקמת מוקד הגישור נובע מהצורך להפעיל במקרים אלו מהלך התערבות המסוגל להתמודד עם סיטואציה משברית, המאופיינת באקלים עוין ובתקשורת לקויה, ולסייע לצדדים להגיע בזמן קצר יחסית להסכמות שיאפשרו להם לחזור לתפקוד תקין ולשיתוף פעולה.
גישור (Mediation) הינו שיטה אלטרנטיבית של יישוב סכסוכים, אשר בו מסייע צד שלישי בלתי תלוי, לצדדים מסוכסכים לנהל משא ומתן ולהגיע להסכם מרצון ללא כפייה וללא אלימות. הגישור מספק פורום ניטראלי לצדדים להביע את עמדותיהם, רגשותיהם וצורכיהם הייחודיים. את התהליך מנחים מגשרים שהוכשרו לכך, אשר מתפקידם ליצור מסגרת מתאימה למשא-ומתן אינטגרטיבי (הכולל זיהוי האינטרסים של כל צד וחיפוש דרכים למימוש משולב של הצרכים החיוניים ביותר לצדדים), להנחות באופן מקצועי את התהליך, לשמור על האינטרסים הלגיטימיים של הצדדים, ולעודד פתרונות המשלבים את הצרכים של שני הצדדים ומאפשרים תוצאה של win-win ולא win-lose.
המשתתפים בתוכנית היו כולן נשים, העובדות במערכות חינוך (בתי"ס, משרד החינוך, מינהל בתי"ס קהילתיים, מכללות להכשרת מורים, מנחי הורים ועוד מספר תוכניות הקשורות למשרד החינוך). התוכנית נפתחה בשני גישורי הדגמה, שבהם שימשו כמגשרים מגשרים בכירים ממרכז גבים לגישור. בהמשך התכנית התבצעו מרבית הגישורים בצוות משולב של מתמחה ומנחה התכנית. בסיום כל מפגש גישור נערך משוב למגשרים, ורפלקציה על תהליך הגישור עצמו.
בסה"כ הופנו למוקד 25 מקרים, מהם ב-16 גרמה ההתערבות של מוקד הגישור לשינוי, ולו זמני, במהלך הקונפליקט. 9 מקרים הגיעו לגישור, ובשבעה אחרים עצם הצעת הגישור יצרה השפעה חיובית, ובחלקם התקיים מעין ייעוץ שסייע לצדדים לפתור לפחות חלק מהמחלוקת. המסקנה העולה מכאן, היא שמוקד הגישור צריך לתת דגש לא רק למאמץ להביא את הצדדים לגישור, אלא גם לשיפור מיומנויות צוות המגשרים במתן סיוע לצדדים גם כיועצים ליישוב מחלוקות. מבחינה זאת, בהחלט יהיה מוצדק לראות את כל 16 המקרים, כמקרים בהם התקיימה התערבות גישורית. חשוב לציין שמתוך 9 המקרים שהגיעו לגישור, ב-5 הגיעו הצדדים להסכם, הסכמות או הבנות משמעותיות, כאשר שני גישורים טרם הסתיימו בעת כתיבת סיכום זה.
תרומתו הייחודית של מוקד הגישור היא ביצירת משאב קבוע, נגיש ומוכר להתערבות נקודתית במצבי קונפליקט. משאב זה שונה במובהק ממשאבי התערבות נקודתית אחרים הקיימים במערכת, וזאת מכמה היבטים: מוקד הגישור מתקיים בשדה חיצוני לשדה הסכסוך: מוקד הגישור שייך לגוף המאגד גופים מתוך משרד החינוך ומחוצה לו. בכך הוא מהווה גוף המצוי "בנקודת התפר", ואינו משתייך באופן מובהק למבנה הארגוני של מערכת החינוך הפורמאלית; ההשתתפות בתהליכי הגישור היא וולונטארית: ההשתתפות בתהליך הגישור, וההחלטה להישאר בו לכל אורכו נתונה בידי כל אחד מהצדדים לאורך כל הדרך. עיקרון הוולונטריות מאפשר מתן מענה לשאלת השמירה על סמכותם ומעמדם של בעלי התפקידים, ולשאלת העברת פרטי ההורים לגוף מחוץ למשרד החינוך. בתהליך וולונטרי, בו כל צד יכול להפסיק את הגישור בכל עת נשמרת סמכותו העקרונית של כל צד. המגשר איננו מהווה סמכות אלטרנטיבית, והצדדים יכולים גם להחליט על פסק זמן בגישור לצורך ניהול מו"מ ישיר, או לכל צורך אחר; מחויבות המגשרים לסודיות: על פי כללי הגישור מוטלת על המגשר חובת סודיות מלאה, למעט בעניינים פליליים מוגדרים. לפיכך, הגישור לא רק שאינו מוציא את הקונפליקט החוצה, אלא הוא מסייע לשמירתו בתוך המערכת. דווקא הליך הגישור האינטימי יחסית והחסוי מאפשר לצדדים לשלוט בזירה בו הוא מתרחש.
העבודה עם 25 המקרים שהופנו למוקד בשנה"ל תשס"ה, מאששת את ההשערה, לפיה שלושה מאפיינים ייחודיים אלו תורמים ליצירת תהליך שונה מהמקובל במערכות היחסים בין הורים למערכות חינוך.
בנוסף, נתקלנו בעבודתנו ב-4 מאפיינים ייחודיים לסכסוכים בין הורים למערכות חינוך, המחייבים התאמת מודל גישור ייחודי: המספר הגדול של הגורמים המעורבים בסכסוכים מחייב עבודה בפורום רחב, במקום הפורום האינטימי המקובל ברוב הגישורים; השוני המהותי בין הצדדים, בין ההורים, החווים את הקונפליקט כאנשים פרטיים, ובין אנשי המערכת החווים אותו כבעלי תפקידים מחייב להתייחס לסוגיות של איזון בין הצדדים; הנטייה שלא לפנות לסיוע עד מיצוי מוחלט של כל הניסיונות המקומיים הביא להפניית מקרים קשים וותיקים יחסית. לבסוף, כמעט כל המקרים מאופיינים במערכת יחסים מתמשכת בה הבעיה שסביבה התגבש הסכסוך היא רק אירוע נקודתי.
מודל הגישור אשר התפתח במהלך השנה הותאם לטיפול במאפיינים ייחודיים אלו, והוא משלב בין האסכולות הבולטות היום בעולם הגישור.
התפקיד המרכזי של מוקד הגישור נתפס כשיקום יכולת שיתוף הפעולה בין הצדדים במחלוקת, ולא פתרון סוגיה נקודתית אשר אינו מסייע בהכרח לצדדים לטווח ארוך. ראייה אסטרטגית זו מחייבת לבחור במודל פעולה אשר מכוון ליצירת תהליכים של העצמת הצדדים ואפשור הכרה הדדית בין הצדדים. מסיבה זו הבחירה במודל הטרנספורמטיבי, כמודל מוביל, היא טבעית. לצד מודל זה התפתחו בעבודתנו טכניקות הלקוחות מתוך האסכולה הנרטיבית, המיועדות להגמשת סיפורי הקונפליקט הנוקשים איתם באו הצדדים. לבסוף, בחלק מהמקרים חשוב היה לצדדים להגיע להסכם פורמלי, ובמקרים אלו הפעלנו גם טכניקות של מודל הגישור הקלאסי (אסכולת פתרון הבעיות). תיאור מלא של מאפייני המקרים והמענה שניתן להם במסגרת מודל העבודה מתואר בטבלה, בהמשך.
מיסודו וייצובו של המוקד מחייב המשך של עבודה. יש לחזק שותפויות ראשוניות שנוצרו, וליצור שותפויות חדשות. כמו כן צריך להרחיב את בסיס מוקד הגישור, ולכלול בתוכו נציגים של סקטורים חשובים כמו ערבים, חרדים, עולים חדשים, וכד'. תהליך הכשרת המגשרים למוקד הגישור צריך להמשיך להתמקצע . ומעל לכל, יש להבנות את מקומו הארגוני של המוקד בתוך המערכת, כדי להימצא קרוב מספיק למקורות ההפניה, ובה בעת רחוק מספיק כדי לשמור על אי תלות בהם. נקודה נוספת וחשובה ביותר, שיש לתת עליה את הדעת, היא שאלת מימון הקבע למוקד הגישור.
טבלה : מאפיינים ייחודיים של מקרים המופנים אל מוקד הגישור, ודרכי מענה שאותרו ויושמו בעבודת המוקד השנה
|
|
מאפיינים
|
דרכי התערבותםם ייחודיים של גישורים המופנים אל מוקד הגישור, ודרכי מענה שאותרו ויושמו בעבודת המוקד השנה
ייחודיים של מקרים אלו, ולהתאים
|
|
1 |
מקרים קשים, בד"כ לאחר ניסיונות הידברות והתערבויות לא מעטות
|
לגיטימציה לספקנות של הצדדים, והדגשת עיקרון הוולונטאריות
|
|
2 |
לשני הצדדים דעות מגובשות על הקונפליקט ועל הצד השני (תכופות, כתוצאה מריבוי התערבויות)
|
נקיטת צעדים להכנת הצדדים לדיאלוג בדרכים של הגמשה נרטיבית
|
|
3
|
ריבוי משתתפים
|
שילוב טכניקות של צדק מאחה ובניית הסכמות
|
|
4 |
חוסר איזון מספרי בין הצדדים
|
מו"מ מקדים על הרכב הקבוצות
|
|
5
|
מערכת יחסים לא סימטרית בין נושאי תפקידים לאנשים העוסקים בחייהם הפרטיים
|
נקיטת טכניקות "טיפוליות" לצורך זיהוי, הבנה והכרה ברגשות הצד האישי.
|
|
6
|
מערכות היחסים הן מתמשכות
|
מתן דגש על גישות הנובעות מהמודל הטרנספורמטיבי, המדגיש יצירת אפשרויות להכרה והעצמה של הצדדים באופן כללי, ולא רק פיתרון הבעיה הספציפית.
|
|
7 |
קיומם, הסמוי או הגלוי של דמויות משפיעות, כגון עמותות הורים, או, לחילופין, בדידות גדולה של ההורים.
|
עידוד והזמנה אקטיבית של גורמים משפיעים, כולל תומכים במשפחה, בקהילה, ונציגי עמותות, להשתתף בתהליך.
|
|
8
|
קיומו, לעיתים, של לוח זמנים דוחק, הנובע מלוח השנה של מערכת החינוך, ושל צורך דחוף למצוא פיתרון לבעיה.
|
גמישות של המוקד , והתגייסות אישית של המגשרים, בקביעת פגישות גישור באופן המתייחס לצורך למנוע או להקטין נזק כתוצאה מהתמשכות התהליך. בנוסף, שימוש בטכניקות גישוריות הנובעות ממודל פתרון הבעיות.
|
* הכותב הנו פסיכולוג חינוכי, מגשר בכיר במרכז גבים לגישור, מנהל קליניקה לפסיכולוגיה חינוכית, גישור וייעוץ משפחתי ורכז מקצועי של התוכנית המתוארת.
