תוכן

מקרה שקרה

השעה רבע לעשר, וצלצול רך מבשר בבית-הספר היסודי את תחילת ההפסקה הגדולה. מאות תלמידים, שחיכו בכיליון עיניים לפסק הזמן הנעים בחוץ, "נשפכים" אל תוך מסדרון צר וארוך. הם מלאי מרץ והתלהבות, חלק מהם רצים, ואחרים הולכים בנחת. בתוך הצפיפות וההמולה ילדים מתנגשים אלה באלה, אחדים נופלים ונחבטים, ובתוך זמן קצר מגיעים אל חדר המורים כמה ילדים בוכים וחבולים…

הגישה

לסביבה הפיזית של הכיתה ושל בית-הספר כולו (עיצוב חלל הכיתה והחצר, אקוסטיקה, צפיפות ועוד) ולסביבה הארגונית (חלוקה לשכבות גיל, סידור הישיבה בכיתה, מערכת השעות ועוד) השפעה לא מבוטלת על אקלים בית-הספר ועל תופעות של אלימות ושל ונדליזם. תשומת לב להיבטים אלה יכולה לשפר את אקלים בית-הספר.

עקרונות הפעולה

הסביבה הפיזית בבית-הספר

1. חדר הכיתה:

בעיה: התלמידים נאלצים לשבת שעות ארוכות במקום אחד, ולכן צורתו הארכיטקטונית והאסתטית של חדר הכיתה חשובה מאוד. בכיתות מוזנחות (טיח מתקלף, כרזות ישנות תלויות למחצה על לוחות ישנים) "מזמינות" תופעות של השחתת רכוש ושל הפרעות בשיעורים.

הצעה: מורים רבים בבתי-ספר יסודיים מצליחים לשבור את הצורה המרובעת של הכיתה במחיצות ניידות, בקישוטים צבעוניים, בפינות לימוד, משחק וספרייה ועוד. כך הם יוצרים סביבה לימודית אסתטית, מגוונת ומעוררת סקרנות.

2. אקוסטיקה ורעש:

בעיה: לרעש במהלך השיעור יש השפעות שליליות רבות: הוא מעייף, מקשה על המקשיבים, מחייב ריכוז גבוה, מעצבן ומרגיז. רעש, שמקורו בכיתה או בחוץ, משבש את מהלך השיעור.

הצעה: המהנדס נטע ברמן (בתוך: יריב, 1999), ממליץ על כמה דרכים לצמצום מפגעי רעש:

א. ציפוי הקירות בלוחות מודעות, בקישוטים, באריחים אקוסטיים, שטיחים על הרצפה וחומרים בולעים אחרים כל אלה מצמצמים הדהוד ומשפרים את השמיעה. במיוחד יש לצפות את קירות המסדרונות, המקשרים בין הכיתות המרעישות במיוחד.

ב. יש להשתמש במכשור (מקרנים, מזגנים וכדומה) "'שקט" בכיתות הלימוד.

ג. בבתי-ספר חשופים לרעש הנישא באוויר (תחבורה, מגרש משחקים וכדומה), שלא ניתן לצמצמו, ניתן לנטוע עצים בסמוך לגדר הפונה אל הרחוב או להקים גדר גבוהה. את בידוד הכיתות מן הרעש אפשר לשפר בעלות נמוכה בעזרת מחיצה דקה, פנימית או חיצונית, במקביל לקירות. חלל האוויר הכלוא בין שני הקירות, מעלה את כושר הבידוד.

ד. במרבית כיתות הלימוד יש חלונות גדולים בעלי כושר בידוד מוגבל. במקרה זה ניתן לצמצם את הרעש על-ידי זיגוג כפול לזכוכיות וכן על-ידי חסימת חריצים ופתחים בהיקף החלונות והדלתות בעזרת הדבקת פסי מברשת.

ה. שימוש בעצמים מוצקים עלול לגרום רעש, למשל: גרירת שולחנות וכיסאות בקומה שמעל לחדר הכיתה. מומלץ להתקין גומיות בקצות רגלי הרהיטים. הנחת שטיח על הרצפה תשיג אפקט כפול – בליעת רעש והקטנת קולות גרירה וצעידה.

ו. להקטנת הרעש הנוצר בכיתה, ניתן לבנות תקרה אקוסטית.

ז. אפשרויות נוספות: לקרב את התלמידים אל המורה; לסגור דלתות וחלונות הפונים למקור רעש; לתאם פעילות אחידה של שיעורים ושל הפסקות; וכמובן, לחנך לדיבור נינוח ולהתנהגות שקטה.

3. חום, קרינה, אוורור:

בעיה: בהעדר אוורור ומיזוג אוויר קשה מאוד ללמוד וללמד. החום מעייף, מקשה על הריכוז ומגביר את העצבנות.

הצעה: אמנם אי אפשר לשפר את מזג האוויר, אך אפשר להתאים את הפעילות בכיתה למצב. בימים חמים מאוד אפשר לשחק, לספר סיפור מעניין ולא לדרוש מהתלמידים להתרכז במשימות מורכבות.

4. צפיפות:  

בעיה: הכיתה היא מקום סגור, קטן וצפוף. ישיבה בצפיפות ליד מישהו לא רצוי, תגרום להחרפת רגשות של כעס ושל דחייה.

הצעה: כדי להקל על התלמידים, רצוי להושיב אותם ליד מישהו שהם מחבבים. אין להתעקש בשום אופן על הושבת תלמידים, שאינם מחבבים איש את רעהו, ליד שולחן משותף. היחסים ביניהם יחמירו.

5. דגם המסדרון הפתוח:  

בעיה: צפיפות בבית-הספר.

הצפיפות אינה גזירת גורל. אמנם לא ניתן להזיז את קירות הכיתות, אך אפשר לנצל ללמידה את כל החללים הפתוחים והסגורים בבית-הספר – המסדרונות ואולם הכניסה, אולם הספורט, הספרייה, המקלט ועוד.

הסביבה הארגונית בבית-הספר

1. סידור הישיבה בכיתה:  

סידור הישיבה בכיתה אינו עניין טכני אלא יש לו השפעה של ממש על ניהול השיעור, על היחסים בין המורה לתלמידים, על ההישגים וגם על כמות ההפרעות. על-פי-רוב סידור הכיתה נדון בהקשר לשיטות הוראה, אך כאן נתייחס להשלכותיו על ההתמודדות עם בעיות משמעת בכיתה.

ישנם שלושה סוגים בסיסיים של מתכונת ישיבת תלמידים בכיתה רגילה:

א. טורים ושורות

ב. מבנה ח

ג. קבוצות

את סידור הישיבה בכיתה יש להתאים לאופי הקבוצה ולמטרות של המורה.

בטבלה הבאה נפרט את התאמת מבנה הישיבה לסגנון ההוראה ולמצב הכיתה.

התאמת סידור הישיבה למאפייני הקבוצה

2. אלימות בשטחים הציבוריים:  

במחקר, שנערך בחמישה בתי-ספר בארצות הברית (astor et al בתוך: יריב, 1999), נמצא שמרבית האירועים האלימים התרחשו בשטחים הציבוריים (מסדרונות, קפיטריה, מגרשי חניה וחצרות). באזורים אלה הבעלות אינה מוגדרת, ופי תפיסת באי בתי-הספר איש אינו אחראי להם. בכל האירועים האלימים נכחו תלמידים רבים ומעט מאוד מורים, אם בכלל. השעות המסוכנות היו בעיקר בצוהריים ובזמני מעבר, ש למבוגרים לא הייתה בהם אחריות על התלמידים.

ההתערבות היעילה ביותר, כפי שתיארו אותה התלמידים והמורים, הייתה נוכחות של מורים שמכירים את התלמידים.

המחקר ממחיש עד כמה גורמים הקשורים לסיטואציה – המיקום, הזמן ונוכחות מורים – עשויים לתרום להתרחשות או למניעה של אירועים אלימים.

טיפים

הסביבה הארגונית של בית-הספר:

2. · סידור הישיבה בכיתה – ניתן להתאים את סידור הישיבה בכיתה למאפייני הכיתה:
· מבנה של טורים ושורות יתאים לכיתה שיש בה מתחים חברתיים, מספר רב של תלמידים בעלי ליקויי קשב והתנהגות בעייתית.

ביבליוגרפיה

אליעזר יריב, שקט בכיתה, בבקשה!, רכס, 1999