הנחיות
מקרה שקרה
ירון הגיע לבית הספר בתחילת שנת תשנ"ט, לאחר שועדת השמה שהתקיימה במקום מגוריו (ועדה הכוללת נציגים ממחלקת החינוך, הפיקוח, שירות פסיכולוגי, ההורים ונציג בית הספר השולח) החליטה שיופנה ללמוד ב"ארזים". לאחר החלטת הוועדה יצרה האם קשר עם יועצת בית הספר ותיאמה פגישת היכרות, שבה נכח גם ירון.
עד לשנה זו למד ירון בבית ספר יסודי בחינוך הרגיל במקום מגוריו. בית הספר שוכן במרחק של כחצי שעת נסיעה מביתו. במהלך פגישת ההיכרות סיפרה האם על מצבו ותפקודו בבית הספר הקודם, וכן על שנות ילדותו. בנוסף סיפרה כי הילד אובחן על ידי נוירולוג והוגדר כבעל הפרעת קשב וריכוז עם היפראקטיביות, וכן שהוא מקבל טיפול תרופתי. כמו כן סיפרה האם כי היא ובעלה פרודים.
בשיחה סיפרה היועצת לירון ולאמו על העבודה בבית הספר ועל הכללים הנהוגים בו. הם נתבקשו לחתום על הסכם לו שותפים בית הספר, התלמיד והוריו. בית הספר מצידו מעונין לקדם את תלמידיו למימוש מלוא יכולתם והצלחתם. ירון מתחייב לשמור על כללי העל של בית הספר, הכוללים איסור יציאה משטח בית הספר והימנעות מאלימות פיזית. בנוסף לכך, התלמיד מתחייב לקחת על עצמו אחריות לפנות למבוגר כאשר הוא נתקל בבעיה כלשהי. ההורים מתחייבים לשתף פעולה עם בית הספר, להגיע לפגישות, להשתתף בקבוצת הורים ולשמור על קשר עם צוות הכיתה ועם הצוות הטיפולי.
בית הספר התחייב לעשות ככל הנדרש על מנת יוכל לעמוד בהסכם זה.
הגישה
ביה"ס ארזים הוא ביה"ס על אזורי הממוקם בראשל"צ, מיועד לתלמידים בעלי הפרעות התנהגות על רקע רגשי ו/ או אורגני. ביה"ס מונחה על ידי הגישה המערכתית, המשלבת את התחום החינוכי עם התחום הטיפולי, הגישה מתייחסת לאינטראקציה גמישה ודינמית בין הפרט והקבוצה. יישום הגישה מתבצע באמצעות תכנית מורכבת הכוללת את התחום הרגשי, התחום הקוגניטיבי- לימודי והתחום ההתנהגותי- חברתי תוך שימת דגש על הפרט.
לאחר חמש שנות ניסוי במסגרת גף ניסויים ויזמות במשרד החינוך, נפתח בביה"ס מרכז "בצוותא", מרכז הדרכה, פיתוח והכשרה לצוותים רב מקצועיים להתמודדות עם הפרעות התנהגות. המרכז הינו מרכז הדרכה למורים, המפיץ את תורת הניסוי בביה"ס. המרכז מושתת על אינטגרציה של מספר תיאוריות התיאוריה ההתנהגותית, הקוגניטיבית, ההומניסטית והאכסיסטנציאליסטית, המרכז מדריך לעבודה עם צוות רב מקצועי בביה"ס בשיתוף הורים.
בימים אלה יוצא לאור ספר הניסוי "בדרך לשילוב מחדש", המתאר את תהליך הניסוי בבית ספר "ארזים" ראשל"צ.
עקרונות הפעולה
היכרות
שיחת ההיכרות נערכה בחופש הגדול בחדר חם ומחניק. אל החדר נכנסו ירון ואמו, שני אנשים יפים. על פני שניהם היה פרוש חיוך נבוך, ביישני משהו.
הקשר בין ירון לאמו נראה חם, קרוב ואוהב. האם נראתה אישה עדינה וביישנית, סגורה מאוד, כמעט מסתירת סוד. שפת הגוף שלה הייתה מכופפת, מתגוננת ומסתתרת. השיחה עם האם הייתה מפתיעה בפתיחות ובאותנטיות שלה. היא מיעטה במלים, אך ענתה על כל השאלות באופן ישיר, פשוט, לא מסתתר ולא מתנצל. רק כשנגעה השיחה ביחסיה עם בעלה ניכר היה שהיא נאבקת ומנסה לכסות על הרבה כאב, בעיקר מפני בנה.
ירון נראה מאוד קשור לאמו, ולאורך השיחה האם חזרה וציינה את הדמיון ביניהם. הוא עשה רושם של ילד נעים, מאוד חסר שקט ומופנם. עם זאת, בדומה לאמו, כשנשאל לגבי עברו לא הסתיר או הכחיש ולקח אחריות על ההתנהגות שהביאה אותו ל"ארזים".
רקע פסיכו-סוציאלי
על פי אבחון פסיכולוגי שנעשה לירון, לפני הגיעו לבית הספר, כבר בגיל הגן אובחנו אצלו קשיים בהגייה והוא טופל על ידי קלינאית תקשורת. בהמשך הומלץ להפנות אותו לטיפול אצל מרפאה בעיסוק, עקב קשיים גרפו מוטוריים, אך לא הייתה פנייה לטיפול.
במשפחה בן ובת נוספים, מבוגרים מירון. המשפחה מוכרת לשירותי הרווחה בעירם מזה שנים רבות. לכל אורך השנים קיימת אלימות בין ההורים.
על פי דיווחים מבית הספר הקודם ניכר כי ירון סובל מאי שקט, התפרצויות כעס וזעם, נטייה למצבי רוח ומעורבות גבוהה במריבות עם חברים. בתחום הלימודי רמת הקריאה והיכולת החשבונית תקינים, אך יש קשיים בכתיבה. בבית הספר הוא קיבל סיוע של מורה טיפולית.
על פי האבחון נקבע כי לירון יכולת אינטלקטואלית ברמת הממוצע, כשיש פער גדול בין התחום המילולי לביצועי, לטובת הביצועי, ונראה כי תיפקדו נפגע בשל בעיות רגשיות, בעיות קשב וריכוז וקשיים בתחום הגרפומוטורי.
הקשר של ירון עם אמו הוא קשר סימביוטי. ירון כעס על אביו והתנהגותו. הוא לא הזדהה עם הדמות האבהית, לעומת אחיו הבכור שהזדהה עם אביו. ירון היה קשור לאמו ופחות לאחיו. הוא הגן בגופו על אמו, כשאביו הכה אותה כשהיה במצבים קשים. הקשר עם אחותו לא היה משמעותי. האם תארה את ירון כבנה הקטן והאהוב.
הקליטה
ירון שובץ בכיתה ה', ונבנתה עבורו תוכנית אישית (לימודית, התנהגותית, טיפולית וחברתית).
מבחינה לימודית, בתחומים בהם התקשה בהבנת הנקרא, עבד ירון בחומרי למידה המתאימים לגילו. בחשבון שובץ לקבוצה על פי רמתו ויכולתו. את שאר מקצועות הלימוד למד במסגרת הכיתה.
מבחינה התנהגותית ירון השתתף בתכנית ההתנהגותית הנהוגה בבית הספר וגם בכיתתו, לפיה יש למלא טבלת התנהגות על פי חמישה כללים כיתתיים הנבדקים בכל שעה.
בתכנית הטיפולית הוא טופל באמצעות תרפיה בתנועה אחת לשבוע. במחצית השנה דיווחה המטפלת כי ירון יצר עימה קשר מהר יחסית. הוא נזקק לקשר אישי, לאינטימיות, קירבה והכלה. בטיפול עלו תכנים של חיפוש אחר האושר, התמודדות עם התסכולים ועם המצב הקשה בבית. בנוסף נפגשה המטפלת עם האם כדי להכיר את המשפחה ואת הקשר בין האם לבנה. למרות הקשיים בבית האם לא ויתרה על התמודדותה עם קשייו של ירון, והביעה את רצונה לעזור לו ולתמוך בו.
במסגרת הכיתה השתתף ירון בתרפיה קבוצתית באמנות יחד עם צוות הכיתה, המחנכת וסייע הכיתה. בתהליך הקבוצתי הוא התגלה כעצור מאוד. נראה היה שיש בו חששות רבים ותחושה של 'מקום לא בטוח'. עם הזמן הוא התחזק ובחר בדימוי של אריה כמיצג אותו בקבוצה.
ירון השתלב מבחינה חברתית בבית הספר, והתיידד עם תלמיד נוסף, המוכר לו מסביבת מגוריו.
מבחינה לימודית הוא התגלה כבעל מוטיבציה ללמידה, מילא אחר ההוראות ושיתף פעולה.
מבחינה התנהגותית הוא לקח חלק בתכנית ההתנהגותית הנהוגה בבית הספר, על פיה נבדק כל תלמיד בכל שעה בחמישה כללי התנהגות. בנוסף הותאם לו כלל אישי. הכלל האישי נבחר על פי ההתנהגות הבעייתית של התלמיד, אותה יש לשפר. הכלל שנבחר עבורו הוא 'דיברת בצורה בוגרת'.
במקרה מסוים השתמש ירון באלימות פיזית ונענש באיבוד זכויותיו להיות חלק מהכיתה ליום אחד.לאחר חזרתו כתב דו"ח המתאר את האירוע ואת הנסיבות שקדמו לו, את המעורבים באירוע, ומספר התנהגויות אשר היו עוזרות לו להתמודד בדרך אחרת עם הנסיבות שגרמו לאירוע. תהליך זה נעשה כדי להפיק לקחים וללמוד מהאירועים כדי שלא יישנו.
עם מתן התעודה במחצית א', ניכר כי חל שיפור בכל התחומים וירון התגלה כתלמיד שקדן וחרוץ על פי יכולתו. מבחינה התנהגותית היו עליות וירידות. במהלך השנה האב נכנס לכלא על רקע של אלימות במשפחה, מה שהשפיע מאוד על התנהגותו של ירון.
אמו של ירון השתתפה בקבוצת תמיכה להורים, שהונחתה על ידי היועצת והפסיכולוג. היא לא החסירה אף פגישה, הגיעה תמיד בזמן, אף שהייתה צריכה לנסוע מעיר אחרת בתחבורה ציבורית. במשך הפגישות היא הרבתה לשתוק, אך כשדיברה היו דבריה מרגשים מאוד וישירים.
תהליכי הקליטה והשינוי
כחלק מעבודה בנושא הקהילה פנתה מחנכת הכיתה לאגף הרווחה, ביישוב בו מתגורר ירון, וביקשה כי ימצאו עבורו חונך לשעות אחר הצהריים. בשעות אלה נהג להסתובב ברחובות ולהתרועע עם ילדים שהשפעתם עליו רעה. למרות זאת, בכל תקופת לימודיו של ירון בבית ספרנו לא נמצא לו חונך. ניכר היה כי הדברים שעוברים עליו בשעות אחר הצהריים משפיעים גם על תפקודו בבית הספר, על התכנים שהוא מביא ועל הכעסים וההתפרצויות. גם ליציאתו של האב מן הכלא ולמפגשים ביניהם יש השפעה שלילית על תפקודו של ירון.
במהלך השנה עבר ירון שלב, על פי תוכנית השלבים שחוברה על ידי צוות בית הספר. תוכנית זו אומרת כי כל תלמיד שנכנס לבית הספר נכנס לתוכנית מדורגת של זכויות וחובות בכל תחומי העבודה בבית הספר. מעבר שלב מתבצע בטקס בית ספרי, שבו התלמידים שעוברים שלב מוזמנים לבמה ומקבלים תעודה על כך.
בכל שלב יש דרישות התנהגותיות, חברתיות ולימודיות, ומשלב לשלב עולות החובות וגם הזכויות. בשלב הראשון על התלמיד להיות נוכח בפעילות שבה נמצאת הכיתה. על כך יש סימון בכל שעה בטבלת ההתנהגות. סימון זה נספר בסוף כל שבוע ומתועד בכרטיסיה אישית, אותה ממלא התלמיד בכל שבוע על- פי תפקודו בשבוע זה.
בנוסף נבדקת בשלב זה נוכחותו של התלמיד בפעילויות חברתיות בבית הספר, כמו חוגים, ועדות המורכבות מתלמידים ופועלות בתחומים השונים למען רווחת התלמידים במסגרת בית הספר. תקופת המינימום לשלב הראשון היא בין חודשיים לשלושה. אם התלמיד עומד בדרישות השלב בפרק הזמן המוגדר, ולאחר שיחה ובדיקה בכרטיסיה האישית, הוא יכול לעבור לשלב הבא.
התרומה החברתית של ירון בשנה זו הייתה חברותו בוועדת הספורט. זו ועדה המורכבת מתלמידי בית הספר, בהנחיית המורה לחינוך גופני, שמטרתה ליזום פעילויות ספורטיביות לרווחת התלמידים.
בשנה השנייה ללימודיו שוב נבנתה לו תוכנית אישית. המטרות שהוצבו עבורו היו שיפור יכולת הלמידה וכישורי שפה בתחום הלימודי, וגילוי נכונות למאמץ בתחום ההתנהגותי. אלו מטרות שנתיות, והן נבדקות מספר פעמים לאורך השנה.
מבחינה חברתית, הפך ירון לפעיל יותר בכיתה ובבית הספר. בשנה זו נבחר ליו"ר מועצת התלמידים, המשיך בתרפיה בתנועה באופן פרטני, וגם בתרפיה קבוצתית במסגרת הכיתה.
מבחינה רגשית חלה נסיגה בשנה זו, בעקבות אירועים קשים שקרו בבית. אביו הורחק מהבית והושם במעצר.
בטיפול האישי יצר ירון קשר של אמון, אך נותרה לפניו עבודה על דחיית סיפוקים והתמודדות עם אכזבות ותסכול. בטיפול הקבוצתי התקשה לבטא תכנים אישיים. מבחינה התנהגותית חלה נסיגה בהתנהגותו. כאשר הוא כעס איים באלימות ובתנועות ידיים, ונטה לבכות. בנוסף הוא התקשה לגלות סובלנות לחבריו. מבחינה לימודית, התקדם יפה במשך השנה.
בסוף שנה זו ניתן היה לומר כי חל שיפור בכישוריו החברתיים, אך היה עליו להתמקד ביכולתו להתייחס בסובלנות לסובבים אותו. בתחום הלימודי היה עליו לחזק את אסטרטגיות הלמידה ולצמצם פערים לימודיים לקראת יציאתו לשילוב בסוף השנה השלישית. כמו כן היה צורך להמשיך בטיפול רגשי פרטני לחיזוק יכולות אישיות.
השנה השלישית, שהיא השנה האחרונה ללימודיו בבית הספר, הוקדשה לעבודה על הכנה לשילוב בכל הרמות. מבחינה לימודית: צמצום פערי למידה לקראת שילוב. מבחינה התנהגותית: מציאת פתרונות הולמים להתמודדות עם מצבי קושי ותסכול. לדוגמה: בבוקר, כשהתקשה להתרכז ולהתייחס בכבוד לאנשי הצוות, בחר להיות בחדר 'פסק זמן' במשך זמן מוגדר מראש, כדי לחזור למצב של שליטה ותפקוד.
כמו כן הועברה האחריות על הטיפול התרופתי לירון. עד כה ניתן הטפול התרופתי במסגרת בית הספר בכל בוקר, על פי אישור שניתן על ידי האם. מבחינה טיפולית הוא המשיך בתרפיה בתנועה עם אותה מטפלת שטיפלה בו בשנתיים הקודמות, והעבודה בשנה זו הייתה הכנה לפרידה מבית הספר והתמודדות עם מציאות חייו לאורך השנה.
לכל אורך העבודה עם ירון היו אכזבות והיו גם הצלחות. בכל פעם שהמצב בביתו התערער הייתה לכך השפעה ישירה גם על תפקודו בביה"ס. כאן הייתה אכזבה, משום שתהליך התקדמותו היה משביע רצון, וכל תקופה כזו החזירה לאחור את התהליך אותו עבר.
השילוב
החל מאמצע השנה החל תהליך של חיפוש מסגרת עבורו. התקיימו שיחות עם האם והילד בשיתוף צוות הכיתה ויועצת הכיתה. נערכו מפגשים במסגרות הקולטות, כדי לברר את המצב בבתי הספר העיקריים וכדי לבחון את מידת התאמתו של ירון אליהם.
בסוף השנה נערכה ועדת השמה לירון, בה נכחו נציגי בית הספר, האם, נציגי רווחה, שפ"ח ונציגי הפיקוח. לקראת ועדה זו נערך לירון אבחון פסיכולוגי על ידי פסיכולוג בית הספר. ועדה זו התכנסה כדי להחליט על מסגרת המשך עבור ירון.
לסיכום תקופת הלימודים של ירון בבית הספר ניכר כי עבר תהליך משמעותי בכל התחומים, ובעיקר בתחום ההתנהגותי. הוא למד לדחות סיפוקים ולא להגיב באלימות פיסית ומילולית, לקחת אחריות על מעשיו ולגלות איפוק ושליטה.
המורכבות והבעייתיות של החיים בביתו לא השתנו. הם ימשיכו ללוות אותו ולהשפיע על חייו ורגשותיו, אך הוא למד להתמודד עם כעסים ורגשות שליליים.
מבחינה לימודית חל שיפור משמעותי ביכולת הלמידה שלו, וצומצמו פערים לימודיים. מבחינה חברתית הוא תרם רבות לחיי החברה בבית-הספר, היה חבר בנבחרת הכדורגל בשנה זו והשתתף במופע סיום השנה ובתרגיל הספורט הקבוצתי.
בית הספר המליץ לשלבו במסגרת של כיתה קטנה בתוך חטיבת ביניים רגילה בסמוך למקום מגוריו. ואכן, הוא שולב במסגרת כזו. בתחילת השנה היו קשיים בהיכנסו למסגרת. הוא אף הפסיק לתקופה קצרה את נטילת הטיפול התרופתי, אך לאחר מספר שיחות איתו ועם אמו חל שיפור משמעותי.
המעבר ממסגרת מגוננת, היוצרת קשר אינטנסיבי עם הבית, למסגרת אחרת, משפיע במידה רבה על תפקודו של ירון וכן על ההתמודדות של אמו. היה רצון של האם שירון יוכל לתפקד ללא טיפול תרופתי, מה שהתברר כטעות, ותוקן במהרה על-ידי האם כאשר חלה החמרה משמעותית ביכולת הריכוז שלו.
לאחר שילובו של ירון בקהילה נשמר הקשר אתו ועם אמו, וכן עם המסגרת הקולטת, כדי לבדוק את תפקודו ולעזור במידת הצורך. הקשר הוא טלפוני בעיקר, שיחה עם הבית ועם בית הספר (היועצת, המחנכת).
הצוות ממשיך לעקוב אחר תפקודו של ירון, בתקווה שיצליח גם בהמשך.
סיכום
ירון עבר תהליך שארך שלוש שנים. המאפיין הייחודי בעבודה עימו היה שיתוף הפעולה הרצוף עם האם, מה שתרם להתקדמותו, ואף הטיפול בתנועה שהתקיים לאורך שלוש שנות לימודיו בבית הספר עם אותה מטפלת.
ניכר כי כך יכול היה ירון לעבור תהליך משמעותי, לאחר יצירת קשר חזק ביניהם, ולהתמודד עם העולם הרגשי שלו. המטפלת הייתה עבורו דמות טיפולית מרכזית, שאיתה יכול היה ליצור קשר של יחסי האמון. חשוב היה שתהיה לו דמות תומכת בבית הספר החדש.
ההתמודדות במסגרת החדשה אינה פשוטה, והיא רצופה קשיים בכל התחומים. תקשורת רציפה יותר עם הצוות הקולט את ירון בבית הספר בו שולב יכולה הייתה לתרום לשילובו ולהצלחתו.
לפרטים ניתן לפנות אל:
עינת אביטל עוזרי, מנהלת מרכז "בצוותא", מרכז הדרכה להתמודדות עם הפרעות התנהגות, ביה"ס הניסויי ארזים, ראשל"צ, טלפון: 03-9568188
