תוכן
תמונה כזו או דומה לה מוכרת לרבים מאיתנו ההורים. כולם מדברים על גבולות ובכל זאת, הרוב מתקשה מאוד בהצבתם.
מדוע כל כך קשה להציב גבולות? א. כיוון שלא תמיד אנו מכירים באופן מלא בחשיבותם. ב. לא תמיד אנו מציבים אותם באופן יעיל ונכון. ג. הצבת גבולות איננה רק הפעלה של טכניקה התנהגותית, אלא היא מערבת בתוכה גם מרכיבים מחשבתיים ורגשיים, אשר אם איננו מודעים להם הם משליכים ומשפיעים על תגובותינו.
מדוע חשוב להציב גבולות?
ביטחון פיזי ילדים צעירים אינם יודעים להבחין בסכנות, ועם זאת, הם סקרניים וחפצים לגלות עולם. הגבולות שומרים על הילד מפני סכנות כמו נגיעה בשקע חשמלי, בתנור דולק , במים רותחים. הגבולות מסמנים עד היכן מותר להגיע מבלי להינזק. בגיל ההתבגרות, הגבולות שומרים על המתבגר מפני התנסויות שעלולות לפגוע בגופו ובנפשו כמו: נהיגה פרועה, אלכוהול, עישון וכד'. כאשר הורים אינם מקפידים לשמור על הביטחון הפיזי של הילד, הוא עלול להיפצע, להיחבל ולהיפגע. כתוצאה מכך, הוא עלול לפתח חוסר ביטחון בגוף שלו ופגיעה בדימוי העצמי. חוק וסדר הגבולות מסייעים לילד ללמוד שקיים סדר וארגון בעולם בצורה של חוקים וכללים. הם מאפשרים לו לדעת מה צפוי לו ובהתאם לכך לקבוע את התנהלותו. כאשר החוקים והכללים אינם ברורים, הילד חווה אי וודאות וחוסר ביטחון ומשקיע כוחות רבים בניסיונות שליטה והשתלטות במקום בהתפתחות.
הגנה מפני דחפים תוקפניים כולנו נולדים עם דחפים תוקפניים, עם השנים אנו לומדים לשלוט, לווסת ולתעל אותם לעבר עשייה והישגים. כאשר מתעורר דחף תוקפנות בילד שעדיין לא למד כיצד לשלוט בו, הוא מתמלא בחרדה מפני התעצמות התוקפנות הן כלפי אחרים – הורים, חברים, אחים, והן כלפי עצמו. אם לא נעצור אותו כשהוא מכה בגיל שנה או משמיד רכוש בגיל שלוש, אז הוא יחוש בחרדה מתמדת פן יוצף ע"י דחפיו ויפרק את העולם. כאשר אנו מגבילים אותו אנו נותנים לו תחושה שאנו מגנים עליו ולא נותנים ליצריו להשתלט. ילד שנותן דרור ליצריו התוקפניים מבלי שמרסנים אותו עלול לחוות אשמה וחשש מאובדן אהבתם של הוריו. לעומת זאת, כאשר הילד יודע שיש מי שישמור עליו הוא יכול לממש בביטחון את סקרנותו ולנסות דברים חדשים. דחיית סיפוקים הצבת גבולות מאפשרת לילד ללמוד לדחות סיפוקים. כאשר הוא נדרש להמתין עד אחרי ארוחת הערב ורק אז לאכול את הממתק, הוא מפתח בקרבו את יכולת האיפוק.
פיתוח מיומנויות חברתיות על מנת שהילד יוכל להשתלב בחברת בני גילו ובמסגרות החינוכיות השונות שמחוץ לבית, עליו להכיר בכללים, בחוקים ובנורמות המקובלות. דרך הצבת הגבולות ההורה מבהיר לילד מהן הנורמות המקובלות, מה מותר ומה אסור. כאשר הילד ישתלב במסגרת החינוכית הוא יבין מה מצפים ממנו, יחוש ביטחון לנוכח המפגש עם המוכר והידוע ויתפנה לפיתוח קשרים חברתיים. ללא גבולות ברורים הילד יתקל בעולם לא מובן אליו יתקשה להסתגל. פיתוח עצמאותהצבת גבולות מאפשרת לילד להתפתח לקראת עצמאות. דרך שימת גבולות הילד לומד שלהוריו יש רצונות משלהם שאינם זהים לשלו. הוא למעשה לומד להפריד בינו לבין הוריו ולגבש אישיות נפרדת ועצמאית. רק מול גבולות ברורים יכול הילד לחוות את הכוח והרצון העצמאי שלו. בגיל ההתבגרות, בו המתבגר מפתח את נפרדותו, הגבולות חשובים לצורך מרידה ובניית הזהות האישית.
הצבת גבולות אינה חשובה רק להתפתחותו של הילד אלא גם חיונית לשמירה על כוחותיהם הפיזיים והרגשיים של ההורים. הורים המציבים גבולות זוכים במנוחת צהריים המאפשרת להם תפקוד טוב יותר בהמשך היום, הם משקיעים פחות כוחות בויכוחים ו/או דאגה למתבגר שמבלה עד שעות הלילה המאוחרות במועדון לא ידוע. הורים המציבים גבולות מצליחים לפנות זמן לעצמם ולזוגיותם ולשבת בניחותא בערב על יד הטלוויזיה מבלי שצאצאיהם מפריעים להם.
כיצד נציב גבולות באופן יעיל?
התמקדות הצבה יעילה של גבולות מתחילה בבחירת הגבולות המשמעותיים והחיוניים לנו כמשפחה או כיחידים. מומלץ להחליט מהם הכללים אשר מתמקדים בהטמעתם בכל שלב , ולא לנסות להתייחס לכל הנושאים בו זמנית. נחישות נחישות מבטאת את תחושת השלמות הפנימית של ההורה עם בחירותיו. כאשר ההורה שלם עם עצמו בבחירת הגבול הוא מצליח להעביר לילד מסר תקיף, חד משמעי ונקי מספקות. טון דיבורו החלטי אך לא מאיים ואמירותיו קצרות וחד משמעיות. הוא נכון לשלם את המחירים הכרוכים בעמידה על העקרונות ובשמירה על הגבולות, גם אם הדבר כרוך בהענשה. הנחישות מבטאת עוצמה פנימית. ילד שחווה מסר כזה יקבל ביתר קלות את הגבול שההורה הציב לו, לעומת ילד להורה מתלבט, המציב לכאורה את הגבול אך מעביר מסר לא החלטי. הורים נחושים אינם הורים צועקים ו/או מאיימים ו/או מענישים, אלא הורים שילדיהם מרגישים שהם באמת מתכוונים למה שהם אומרים ועושים. בהירות העברת מסר ברור וחד משמעי. בגיל צעיר מומלץ להגיב באופן מיידי ולעיתים אף פיזי כמו הרחקת הילד מהתקע החשמלי. בהמשך, יש להעביר את ההוראה כשהיא מנוסחת בבהירות עם ציפייה ברורה לביצוע. יש להימנע מלנסח את ההוראה כבקשה או הצעה וכן להימנע מהצבת סימני שאלה בסופה. ענייניות גישה עניינית בהצבת גבולות משדרת לילד שההורה אינו נגדו אלא בעד העניין עצמו. כאשר אנו פועלים מתוך רגשותינו, אנו מגיבים באופן הפוגע בילד (צועקים, כועסים, נעלבים). הילד חווה את רגשותינו כלפיו ומגיב אליהם ולא אל הגבול עצמו. שמירת כבודו של הילד היא חלק חשוב מגישה עניינית בהצבת גבולות. הצבת גבולות בצורה לא מכבדת, למשל תוך שימוש בהתבטאויות פוגעות, תשפיל את הילד ועלולה לדכא אותו או לגרום לו להילחם בהורה. עקביות הקפדה על קיום ההוראה בכל תנאי בהווה ובעתיד, גם אם נדרש ההורה לחזור ולהזכירה שוב ושוב.
על מנת שנוכל להיות ממוקדים, בהירים, עקביים, נחושים ועניינים חשוב שנבחן מה המשמעות של גבולות עבורנו. אם אלו תפיסות ואמונות אנו מגיעים לנושא.
במדינת ישראל המילה גבולות מתקשרת באופן אסוציאטיבי אצל רובנו, לזיכרון קולקטיבי לא סימפטי של מלחמה, מאבק, עימות, אויבים, ניצחון והפסד וכד'. האם שאלת את עצמך: כיצד דימוי קולקטיבי זה משפיע עלייך כאשר ברצונך להציב גבול לילדך? האם המילה גבול מעוררת אצלך אסוציאציה של מאבק ומלחמה? ואם כן, אילו רגשות ותחושות מתעוררות אצלך ? איך אלו משפיעים על אופן ההתמודדות שלך עם נושא הצבת גבולות? מניסיוני בעבודה עם הורים המפגש עם נושא הגבולות מעורר לעיתים חוויות ילדות המתקשרות לתוקפנות, הגבלה, נטישה וחוסר הקשבה לצרכים. מכיוון שכהורים איננו רוצים להיפגש עם חוויות אלו או להפגיש את ילדינו עם חוויות דומות לשלנו, אנו נמנעים מהצבת גבולות. אנו מוותרים ולא נוהגים בתקיפות על מנת שלא לעורר חלקים תוקפניים שלנו או של ילדנו כלפינו. אנו לא תומכים במסגרת ובהגבלותיה על מנת לא להיתפס מגבילים, עוצרים, חוסמים. אנו לא מביעים באופן ברור את דעתנו ועמדתנו על מנת לשמור על ההרמוניה ולא לחוש את הבדידות שבחוויית הנטישה. כיצד חוויות ילדותך מול הורייך והדרך שבה הם בחרו להציב גבולות משפיעות על האופן בו הנך בוחר/ת להציב גבולות לילדיך? לאורך החיים אנו רוכשים, מאמצים ומפתחים מכלול של ערכים ונורמות על פיהם אנו מנהלים את חיינו. אלו מכתיבים את התנהגותנו ואת הציפיות שלנו מהאחרים. ישנם מצבים בהם נוצר קונפליקט בין שני תחומים אשר אינם יכולים להתקיים בו זמנית כמו לדוגמא לימודים וחברה. במצבים אלו עלינו לקבל החלטה עפ"י סולם הערכים שלנו ועפ"י הנסיבות. אך, מה קורה כשאיננו מודעים להתנגשות בין השניים? אנו יכולים מבלי לשים לב להעביר מסרים כפולים המבלבלים את הסביבה. לדוגמא: אביו של דני הנו אדם הגון ומתחשב בסביבה (ערך: התחשבות בזולת), הוא גם מאוד הישגי ומעריך הישגים ספורטיביים. לפני יומיים דני שיחק בכדור בבית והפליא לכדררו. אביו מיד הזדעק וניגש לדני על מנת להעיר לו שהוא מפריע לשכנים, אך כשהתקרב אליו ליבו נמס כאשר ראה אותו מכדרר את הכדור וחייך חיוך רחב בעודו מבקש ממנו להפסיק לכדרר. דני קלט את החיוך של אביו והמשיך לכדרר את הכדור.
כשאנו באים להציב גבולות לאחר עלינו להיות מודעים למכלול האמונות, המחשבות, הרגשות והתחושות המתעוררים אצלנו. וכן, לערכים ולנורמות שאנו מחזיקים ולצרכים האישיים שלנו. מודעות אישית שלנו לכל המרכיבים הללו, זיהוי הסתירות והקונפליקטים, עיבודם ונקיטת עמדה ישירה וברורה עשויה לאפשר לנו ביטוי ברור ומדויק של הגבולות.
