תוכן
מערכת החינוך בישראל מעודדת שיתוף פעולה בין המשפחה לצוותים החינוכיים וזאת בהתבסס על ההנחות כי שיתוף הורי הילד בתהליך החינוכי יוביל לתוצאות יעילות יותר עבורו ועבור משפחתו, להתפתחות טובה של הילד ולשיפור איכות החיים של המשפחה. בקרב משפחות של ילדים עם צרכים מיוחדים, שיתוף פעולה זה יכול להתקיים רק מתוך הבנה של צרכי המשפחות, הקשיים והאתגרים הרבים שנציבים בפניהם והגוונים השונים של אופני ההתמודדות שלהן. עבודה על פיתוח מודעות אודות סגנונות ודרכי ההתמודדות המשפחתית והשלכותיהם, עידוד של ביסוס יחסים של כבוד כלפי הילד ומשפחתו ושימת דגש על העצמת המשפחה והתמקדות במקורות הכוח שלה, עשויים לשפר את יכולתם של הצוותים החינוכיים לייצר מערכת יחסים מיטיבה עם הילד ומשפחתו.
מי היא המשפחה המיוחדת?
על פי ההגדרה הפורמאלית, משפחה היא מסגרת חברתית אוניברסאלית המאגדת יחידים לקבוצות שיתופיות (פסטרניק, 2003). מעבר להיותה מסגרת חברתית, המשפחה מהווה סביבה ראשונית ותומכת המעניקה הגנה וביטחון לילד. המשפחה מקנה לילד בסיס לפיתוח דפוסי התנהגות, יחסים בין אישיים, דימוי עצמי ומיומנויות להתמודד עם קשיי היום יום.
חיי המשפחה מורכבים ותובעניים מאד, כל המשפחות מתמודדות עם מורכבות ניהול משק בית, מציאת מקורות פרנסה, גידול ילדים, פיתוח קריירה, תכנון העתיד ועוד. בואו של ילד לעולם מהווה נקודת מפנה בהתפתחות המשפחה; ההורים נדרשים לפתח יכולות וכישורים מתאימים שיאפשרו לילד שלהם לגדול בתנאים מיטיבים ששומרים עליו ומעצימים אותו. המציאות וההתמודדות הופכים מורכבים יותר כשמדובר בבואו לעולם של ילד עם צרכים מיוחדים. משפחה זו עוברת בעל כורחה למסלול ה"משפחה מיוחדת".