תוכן
בחלוקת התפקידים ה"טרום אינטרנטית" בין הורים לילדים, ההורים קיבלו ההחלטות במשפחה והיו בעלי הסמכות בתהליך קבלת החלטות. בנוסף, ההורים הכינו את הילדים להתמודדות יעילה עם משימות חיים והקנו ערכים וגבולות שהיו ברורים להורים. העובדה שבכמעט בכל בית בעולם המערבי ישנו כיום מחשב/מכשיר סלולרי עם גישה לאינטרנט המצריך מיומנויות טכניות וקוגניטיביות, מאתגרת את ההורות ויש לכך השלכות מרחיקות לכת על יחסי הכוחות במשפחה ועל חלוקת התפקידים שהייתה מקובלת בשלב ה "טרום אינטרנטי". במאמר זה אבחן כיצד חדירת המחשב למרחב המשפחתי מערערת ומשנה את חלוקת התפקידים ה"טרום אינטרנטית" המחייבת חשיבה אחרת לגבי יחסי הורים-ילדים.
כמעט בכל בית בחברה המודרנית המערבית יש כיום מחשב עם גישה לאינטרנט. המחשב משמש לעבודה, לימודים, בידור הכוללים משחקים, מוסיקה, סרטים, תקשורת עם חברים, כמקור מידע לקבלת החלטות בתחומים של קניות, רפואה, בחירת בילוי מחוץ לבית, ידע כללי ועוד. אולם מעבר ליתרונותיו הרבים של המחשב, הוא מצריך הן משאבים כלכליים לשם רכישתו, על כל עזריו הנלווים, הן משאבים קוגניטיביים של מיומנות הפעלה ושל הבנת העולם הווירטואלי והן משאבי זמן.
הילד הופך למומחה לאינטרנט
בדרך כלל הילדים רוכשים לפני ההורים את הידע והמיומנות הנדרשים לשימוש במחשב ובאינטרנט. הדבר עשוי להביא לשינוי במאזן הכוחות המשפחתי, בעקבות העובדה שהילד הופך להיות הדמות אליה פונים לקבלת עזרה טכנית הכוללים בין היתר בקריאה וחיפוש חומרים באינטרנט, קריאת מסמכים, מיומנויות של "שפה אינטרנטית", איפה כדאי לחפש מידע ובאיזה כלים יש להשתמש כדי להימנע מסכנות. מחקרים עולה שילדים תופסים לא פעם שליטה על המחשב הביתי ומגבילים את השימוש של חברי המשפחה האחרים בו, מה שעלול ליצור קונפליקטים. עוד נמצא, כי ככל שההורה מכיר פחות את המחשב, יש פחות ריבים סביבו, שכן ההורה נוטה לעבוד בשיתוף פעולה עם הילד המומחה. אולם ככל שהמיומנות של ההורה בעבודה עם המחשב עולה, כך עולה מספר הקונפליקטים בגינו.
במקביל, כיוון שבמקרים רבים הילד עולה על הוריו ברמת הידע וביכולת לעשות שימוש במחשב, נוצר שינוי במאזן הכוחות במשפחה. ההורים, מפתחים תלות בילד, שהופך ל"מומחה", עובדה המשנה את תפיסתם של ההורים והילדים כאחד כמי שמיומן יותר בשימוש במחשב, כמקור ידע וכמי שיכול לספק תמיכה ועזרה למבוגרים או במקומם.
שותפות בקבלת ההחלטות
התחזקות מעמדו של הילד אל מול ההורים בגלל יתרון הידע והמיומנות, הופכת אותו לשותף פעיל בתהליכי קבלת ההחלטות המשפחתיות. עמדת ה"מומחה" מקנה לו מעמד חדש במשפחה. לדוגמה, כאשר ההורים מבקשים מילדיהם לבדוק עבורם מידע או לעשות השוואת מחירים באינטרנט בנושאים כמו רכישת מכונית משפחתית או הזמנת חופשה, הם מגדילים משמעותית את כוח ההשפעה של הילדים. נמצא, שהתהליך בו הילדים הופכים ל"מומחי האינטרנט" של המשפחה רק הולך ומתעצם, כאשר המשפחה מאופיינת בעומס משימות ולחץ הזמן. בכך מועצם חלקם של הילדים בתהליכי קבלת ההחלטות המשפחתיות.
ערעור תפיסתי נורמטיבי בקרב ההורים
מכיוון שגם מבוגרים משתמשים יותר ויותר במחשב ובאינטרנט, הם נדרשים לעבור תהליך של הסתגלות, בו הם למדים להכיר, לחשוב ולפעול במרחב הווירטואלי. אחת ההשלכות של ההכרה בצורך במיומנות ובחסרונה, הוא ערעור הביטחון העצמי של ההורה בדרכיו וביכולתו להוביל ולכוון את הילדים בכל מה שקשור בתחום. במקום שההורה ירגיש שהוא יודע כיצד פועלים בעולם ומהם הערכים הנכונים עבורו, הוא נמצא בעמדת היסוס ולמידה ולעיתים נוטה לקבל את הדומיננטיות של ילדו בתהליכי קבלת החלטות. או להתאים את תפיסותיו ואופן פעולתו לעולם של צעירים ממנו. זאת במקום לראות את עצמו בעמדת מוביל שנדרש לחנך את הילדים כיצד להתמודד עם משימות החיים ולהשתלב בו.
בנוסף, האינטרנט תורם לשינויים כלליים ביחסים המשפחתיים. מאחר שיחסי הכוחות בתוך המשפחה השתנו בעידן המודרני, שאחד הביטויים לכך הינה העובדה שיחסים של סמכות והירארכיה דורית, הפכו להיות שוויוניים יותר. סמכות ההורית המופעלת באמצעות שליטה בחוקים ותגמולים הוחלפה במשפחות רבות ביחסי הורים-ילדים המושתתים על משא ומתן ודיאלוג על זכויות. במקביל, המדיה האינטרנטית החדשה מחייבת את ההורים לערוך שינוי נוסף, ובמקום להתמקד בנורמות עליהן גדלו כילדים, הם נדרשים להתמקד בנורמות המקובלות בעולם של הילדים שלהם.
שינויים אלו מאתגרים את ההורות ומערערים את התפיסות של ההורים לגבי מה היא הורות מיטיבה.
חשיפה מוקדמת לעולם המבוגרים
ילדים חשופים כיום דרך האינטרנט באופן מלא לעולם המבוגרים. כמו גם לעולמם הפרטי של הוריהם דרך חברות משותפת בפייסבוק. החשיפה לעולם התוכן של המבוגרים יחד עם הגברת שיתופם בהחלטות המשפחתיות עשויה להוביל לטשטוש גבולות נוסף. מצב זה עשוי ליצור יותר קונפליקטים לגבי טיב וגבולות היחסים. אולם, החשיפה עשויה גם להעצים את הקרבה והאינטימיות בין הורים לילדים.
מחקרים בנושא הפייסבוק מראים, כי כאשר ההורה מתקשר עם ילדיו כ"חבר" ברשת החברתית, המרכיב המשפיע ביותר על היחסיים ביניהם הוא סגנון הקשר בו בוחר ההורה בפייסבוק. לעתים קרובות ההורים מתנהלים בקלילות, עם חוש הומור ובפחות פורמאליות בכתיבה ברשת – מה שהופך משמעותי ביצירת תחושת קירבה. בסגנון זה, . הילדים מרגישים שההורים מתקשרים איתם כמו קבוצת השווים שלהם. עם זאת, כשהורים "חברים" של ילדיהם בפייסבוק, הם עשויים גם לשבור את חוסר האיזון במאזן הכוחות המאפיין יחסי הורים וילדים, ולו רק מעצם העובדה שהם צריכים שהילד "יאשר" אותם. עובדה שמקנה לילד מידה של תחושת שליטה.
במקביל, בגיל הנעורים, זהותם של הילדים הולכת ומתגבשת, היחסים עם ההורים יכולים להשתפר באמצעות הפייסבוק ויכולה להיווצר קירבה רבה – דווקא משום ששני הצדדים מסתגלים למצב החדש כ"חברים". הודות לכך, רמת השוויון ביחסים עולה, והילדים חשים עצמאיים יותר בתהליכי קבלת החלטות. נמצא במחקרים שככל שגוברת תחושת השוויוניות ביחסים הווירטואליים בין ההורים והילדים, היחסים משתפרים בהתאם ותחושת הקרבה גוברת.
אשליית הפרטיות
במפגשים עם הורים וילדים בנושא, עולה סוגיית הפרטיות ורבים מהילדים וההורים רואים במרחב הווירטואלי כמרחב פרטי. הילד מצפה למקסם את הפרטיות והעצמאות שלו במרחבים אלה, מה שיוצר קונפליקטים בעקבות ניסיונות של הפעלת בקרה מצד ההורים.
בנוסף, תחושת הפרטיות מתעצמת, מאחר שרוב בני הנוער משתמשים במחשב בבית, לבד רוב הזמן, ולא במסגרת פעילות עם אח או הורה או באמצעות המכשיר הסלולארי. אכן, מחקרים מראים שילדים חווים את השימוש במחשב כחוויה המעצימה את תחושת הפרטיות והעצמאות שלהם. אחת ההשלכות של תחושות האלה היא, כי לעתים, במקום שהדיון על האינטרנט ייתפס כהתמודדות משותפת של הילד וההורה אל מול בעיות או סכנות חיצוניות שמהם הילד עלול להיפגע, למאבק בהורים – עיקר בגיל ההתבגרות, עם הצורך בהגדרת העצמאות של הילדים. ערך הפרטיות שמתחזק דרך העיסוק במחשב, לעיתים קרובות המאבק גולש לעולם הלא-וירטואלי, כמו למשל "זה לא עניינכם מה אני עושה עם הכסף שקיבלתי בבר מצווה" מה שיכול להחריף קונפליקטים ביחסי הורים ילדים.
קשיים בבקרה הורית ועליה במצבי קונפליקט
העובדה שהילדים אכן יודעים טוב מהוריהם ליצור לעצמם את אותה פרטיות במרחב הווירטואלי, מעלה בעיה נוספת: בעוד ההורים מפתחים שיטות לבקרת השימוש של ילדיהם באינטרנט, משתכללות במקביל גם טקטיקות ה"התחמקות" של הילדים. במפגשים עם ילדים בנושא, אנו שומעים מהם שלהורים "אין-סיכוי" להתחקות אחרי הפעילות שלהם במרחבים הווירטואליים, בין היתר באמצעות מחיקת היסטוריה, סיסמאות כניסה, פתיחת פרופילים מקבילים בפייסבוק ועוד. כאמור, המשחק המשפחתי הופך מורכב אף יותר, בגלל העובדה שלילדים יש יותר ביטחון ומיומנות במדיה החדשה יחסית להוריהם .
מאחר שלא כל הבקרה ההורית נעשית באופן אישי, אלא יכולה להיערך גם באמצעים טכנולוגיים, כמו תוכנות אשר חוסמות אתרים, חוסמות מיילים עם מילים גסות, מגבילות שעות שימוש במחשב וכדומה, נמצא שהקונפליקטים אף עשויים להתעצם וליצור התנגדות חריפה של הילדים ומאבקים חוזרים ונשנים על תפיסת הפרטיות והעצמאות שלהם. יותר מכך, עוד נמצא שככל שלהורים יש יותר חששות ותפיסות שליליות לגבי האינטרנט, כך יגברו המאבקים.
בתפיסה המסורתית, תפקידו של ההורה הינו להגן על ילדיו. האינטרנט מאתגר תפיסה זו. כיום אחוז גבוה מהילדים מרגישים צורך לגונן על ההורים במרחב הווירטואלי מפני מה שהם עושים או חווים באינטרנט. גם הילדים וגם ההורים תופסים את ההורים כחסרי אונים וכחסרי יכולת להגן על הילדים מפני מה שקורה באינטרנט ובכך גובר תחושת חוסר האונים ההורי וערעור היכולת להגן על ילדיהם מפני סכנות העורבות להם.
סיכום
אנשי מקצוע בתחום הפסיכולוגיה, החינוך והטכנולוגיה מנסים להציע כלים מעשיים להתמודדות עם האתגרים החדשים שהאינטרנט מציב להורים. עם זאת, השינויים המהירים באמצעי החשיפה ובתכנים אליהם נחשפים ילדים ובני נוער, מקשים על יצירת הבנה ברורה לגבי המשימות והכלים האפשריים.
נראה שהבנת המשמעויות שיש לאינטרנט על עיצוב אישיותו של הילד ועל יחסי הורים ילדים נמצא רק בתחילתו ויעברו שנים נוספות עד שנוכל להבין את עומק השינויים בהתפתחות ילדים ושינויים ביחסי הורים ילדים בעקבות המהפכה הוורטואלית
