מאמר
זכויות תלמידים בתקנוני בתי-הספר בישראל
ד"ר שלמה צדקיהו וכנרת תמיר

מטרת עבודה זאת היא לבחון באיזו מידה מודעות הנהלות בתי-הספר בישראל להיבטים החינוכיים, הדמוקרטיים והחוקתיים של תקנוני בית-הספר, ובאיזו מידה יכולים תקנוני בית-הספר להיות כלי לחינוך לדמוקרטיה, באופן ניסוחם, במידת השוויון והדמוקרטיה שהם מבטאים, במידת האיזון בין הזכויות והחובות של תלמידים ובמידה שהם מהווים מסמך בעל אופי דמוקרטי.

תוכן

אחד היסודות עליהם נשענת הדמוקרטיה הוא שלטון החוק. המטרה המרכזית שבבסיס הוראת הנושא בבתי-הספר הוצגה על ידי הנהלת המשרד כטיפוח ההכרה בחשיבות של כיבוד החוק והמשפט כתנאי לקיומו של הסדר חברתי. המסגרת הנראית כמתאימה ביותר לשילוב נושאי חוק ומשפט בתהליך החינוך היא מסגרת החינוך החברתי, ובאמצעות אחד מכליו המרכזיים – תקנון בית הספר (אילר וישראל, בתוך: צדקיהו ותמיר, 1998).
יתרונו של תקנון בית הספר לתהליך החינוך לדמוקרטיה ולחינוך לכיבוד ערכי חוק ומשפט הוא בהיותו קשור לתוכנית הלימודים, להסדרים בענייני לימודים, ולחינוך החברתי. אולם כדי שתקנון בית הספר יוכל לשמש כלי לחינוך לדמוקרטיה וכלי להפנמת ערכי הדמוקרטיה, עליו להיות בעל אופי דמוקרטי (ישראל בתוך: צדקיהו ותמיר, 1998).

מטרות העבודה
מטרת עבודה זאת היא לבחון באיזו מידה מודעות הנהלות בתי-הספר בישראל להיבטים החינוכיים, הדמוקרטיים והחוקתיים של תקנוני בית-הספר, ובאיזו מידה יכולים תקנוני בית-הספר להיות כלי לחינוך לדמוקרטיה, באופן ניסוחם, במידת השוויון והדמוקרטיה שהם מבטאים, במידת האיזון בין הזכויות והחובות של תלמידים ובמידה שהם מהווים מסמך בעל אופי דמוקרטי.
כמו כן, עולה הצורך לבדוק האם התקנונים הרווחים בבתי-הספר מנוסחים בלשון דמוקרטית והאם הם כוללים סעיפים בעלי משמעות דמוקרטית, כגון סעיפים המאזכרים זכויות תלמידים או סעיפים המאזכרים חובות בית-הספר וחובות מורים.
מטרה נוספת היא בחינת אפשרויות מעשיות להנהגת תקנון בעל רוח דמוקרטית בבית-הספר, שייכתב בתהליכים דמוקרטיים.

שיטת המחקר
נערך ניתוח תוכן של 70 תקנונים של בתי ספר, מתוכם 35 בתי ספר יסודיים, 20 מחטיבות הביניים, 9 מחטיבות עליונות ו 6 של בתי ספר מקיפים שש שנתיים.

ממצאים
א. האופי הדמוקרטי של התקנון במבוא
נבדק הניסיון לשוות לתקנון אופי דמוקרטי, אופי שוויוני, סגנון הדומה למסמכים חוקתיים, כפי שהוא משתקף במבוא לתקנון או בדברי ההסבר לתקנון.
נמצא כי בלמעלה ממחצית התקנונים אין מבוא. במחצית האחרת נמצא, כי ב 26 תקנוני בתי-ספר קיים מבוא לא דמוקרטי, ורק ב 8 בתי ספר קיים מבוא דמוקרטי.
מבוא דמוקרטי המדגיש שוויוניות נמצא, לדוגמא, בבית הספר בכפר תבור: "… נהלים אשר יחייבו את כולנו, הורים, מורים ותלמידים… הערותיכם חשובות מאוד… בסוף השנה, תערוך מועצת התלמידים יחד עם ההנהלה בדיקה מחודשת של התקנון…"
דוגמא למבוא לא דמוקרטי: "… חוזר זה כולל הוראות לתלמידים, כדי שתכירו את הנהלים הקיימים בבית-הספר".

ב. ניסוח "דמוקרטי" של חובות בתקנון
ראוי לבחון את אופן ניסוח החובות, את השימוש בלשון שרירותית, את הנטייה לעדן את ניסוח החובות מבחינה לשונית, ואת הניסיון לנסח חובות בלשון המסבירה את טובת התלמידים, העשויה לצמוח ממילוי החובה.
הממצאים מלמדים, כי ברוב התקנונים נעשה ניסיון לעדן את התקנון. לדוגמה, בית הספר חשמונאים בבת-ים: "על התלמיד/ה לבצע הוראות שקיבל, אולם זכותו לערער על ביצוען באמצעות מחנך הכיתה".
דוגמה לתקנון לא מעודן: "עליכם לקרוא היטב את ההנחיות ולהקפיד למלאן…"

ג. שימוש בביטויים דמוקרטיים בתקנוני בית הספר
מן הממצאים ניתן לראות, כי רוב הביטויים השגורים במסמכים חוקתיים של חברה דמוקרטית, לרבות ביטויים אלמנטריים, כגון: חופש דיבור, חופש התארגנות, וזכויות חוקיות, אינם מוזכרים ברוב תקנוני בתי-הספר. ביטויים דמוקרטיים חשובים אחרים נזכרים במספר קטן של תקנונים, כגון: חופש עיתונות (2.8 אחוזים), תהליכי בירור (2.8 אחוזים), שוויון (1.5 אחוזים). לעומת זאת, מספר ביטויים מוזכרים בחלק גדול מהתקנונים, כגון: זכות התלמיד (55.7 אחוזים) וזכות ערעור(65 אחוזים).

ד. האוכלוסייה אליה פונה התקנון
ברוב בתי הספר התקנון מנוסח בנוסח הפונה לתלמידים (48.6 אחוזים), או בנוסח הפונה לתלמידים והוריהם (12.8 אחוזים). בצד תקנונים אלה ניתן למצוא גם תקנונים הפונים אל התלמידים והמורים (18.6 אחוזים) ואל כל קהילת בית-הספר (11.5 אחוזים).

דיון והמלצות
נראה, שחלק מהנהלות בתי-הספר אינו ממצה את הפוטנציאל החינוכי הטמון בתקנון, בעיקר לחינוך לדמוקרטיה, להכרת מסמכים חוקתיים, ולהכרת האפשרויות של הפרט להיות בעל זכויות וחובות כאחד. גם הפוטנציאל שיש בתקנון לשיפור אקלים בית-הספר ואקלים הכיתה אינו מנוצל.

המלצות
א. מבוא לתקנון
תקנון בית ספר הוא בעל משמעות חינוכית, משמעות לאקלים בית הספר ומשמעות דמוקרטית. התקנון בבית הספר מציג מעין פילוסופיה חינוכית דמוקרטית של המוסד. משום כך חשוב שהפילוסופיה הזאת תוצג במבוא לתקנון.

ב. ניסוח לא שרירותי של תקנות
חשוב שגם הגבלות וחובות יוצגו בתקנון בלשון שאינה שרירותית אלא בלשון שיש בה רוח של שיתוף פעולה ואכפתיות. יש לנסח את הסעיפים כך שיציגו את נקודת המוצא שנועדה לסייע לתלמידים ולתהליך החינוך בבית הספר.
במקום: חל איסור חמור לרכב על אופניים בשטח בית הספר. תלמידים שימצאו רוכבים בחצר ייענשו."
אפשר: "למען הבטחת שלומם של כל התלמידים בבית-הספר, הרכיבה על אופניים מותרת אך ורק בשטחים המיועדים לכך".

ג. שימוש בביטויים דמוקרטיים השאולים מן העולם הפוליטי
בתקנון בית הספר יש פוטנציאל גם להכרת הדמוקרטיה ולחינוך לדמוקרטיה. תחומים כמו חופש דיבור, שוויון זכויות תלמידים, זכות לבחור ולהיבחר ועוד יכולים להיות חלק מרכזי בכל תקנון בית-ספר.

ד. קבוצת ההתייחסות של התקנון
אחד מהעקרונות הדמוקרטיים המרכזיים הוא השוויון בפני החוק. משמעותו בבית הספר הוא שהתקנות אינן מתייחסות לתלמידים בלבד, אלא לכל קהילת בית הספר, כולל מורים.

לפרטים נוספים ולהזמנת פרסומים נא לפנות למועצה הלאומית לשלום הילד
בטלפון: 67806006 – 02
פקס 6790606 – 02
כתובת: רחוב פייר קניג 38, ירושלים 93469.

מידע על הפרוייקטים החדשניים שמציעה המועצה לשלום הילד במסגרת מערכת החינוך, תוכלו למצוא בקבצים המופיעים בראש העמוד:

ניידת זכויות הילד לבתי הספר היסודיים – דף מידע ניידת
רשימת הרצאות והשתלמויות שמקיימת המועצה לשלום הילד – מודעה על הרצאות
ניידת זכויות הילד ובני הנוער לחטיבות הביניים – מכתב רקע + ניידת חטיבות הביניים
פרוייקט "שיח ילדים" – מדברים עם ילדים על המצב – שיח ילדים – תקציר

ביבליוגרפיה

ד"ר יצחק קדמן וגליה אפרת, זכויות הילד בישראל: קובץ מאמרים ומקורות, המועצה הלאומית לשלום הילד, 1998.

לחצו להמשך קריאה
הקטן