תוכן
אחת מהצעות החוק המעניינות המונחות על שולחן הכנסת בתקופה זו, היא הצעת חוק הטוקבקים. זו מבקשת להטיל אחריות משפטית, על גולשים הכותבים ברשת תכנים פוגעניים.
הטוקבק הוא מנגנון באמצעותו מגיבים גולשים באינטרנט, על פרסומים שונים ברשת, כמו כתבות, מאמרים, בלוגים וכיו"ב. המנגנון עצמו הוא מבורך ומאפשר לכל אחד מאתנו להביע דעה ולממש את הזכות החשובה כל כך, הזכות לחופש ביטוי. עם זאת, למרבה הצער, גולשים רבים עושים שימוש לרעה בטוקבקים ומנצלים את הבמה הזו כדי לפרסם לשון הרע על אדם אחר/חברה וכיו"ב.
בשל האנונימיות ממנה נהנים הטוקבקיסטים, אין לנפגעים כל אפשרות לנקוט באמצעים משפטיים נגדם, לרבות בשל הוצאת דיבה, אף אם נגרם להם נזק רב בשל הפרסום. נוסיף לכך את אדישותם של מרבית עורכי התוכן ומפעילי האתרים ונותרנו מול שוקת שבורה. חוק הטוקבקים מבקש לשנות מצב זה על ידי חשיפת זהות הגולשים, אשר תאפשר נקיטת הליכים משפטיים נגדם.
בעד הצעת החוק – מפסיקים את האלימות ברשת
תומכי החוק יסבירו כי מטרתו המרכזית של חוק הטוקבקים, היא למנוע למעשה אלימות ברשת. הוצאת דיבה מצד גולשים באינטרנט, היא ללא ספק אלימות, אשר פוגעת בנפש ולעיתים גם בכיס של מושא הפרסום. הנפגעים מכך הם קודם כל האנשים אליהם מופנים הדברים, אך החברה כולה נפגעת מן האלימות ברשת. יוזמי החוק מאמינים כי יש בו כדי להפוך את האינטרנט לזירת תקשורת איכותית יותר, בעלת אמות מידה גבוהות של מוסר.
כיום, אין לגולשים כל סיבה להיזהר בהתבטאויותיהם ברשת, שכן הם מתכסים בשמיכת אנונימיות רכה. אולם, הסרת מעטה האנונימיות הזה יחשוף את הגולשים להליכים משפטיים.
יוצרי החוק מאמינים כי חשש מפני תביעות, יצמצם משמעותית את התופעה של הוצאת דיבה ברשת ובסופו של יום, תהפוך הרשת והחברה כולה, לטובה יותר. יש לקוות כי הצעת החוק הזו, תעורר גם מודעות מצד מפעילי אתרים ועורכי תוכן, אשר ינהיגו סטנדרט של איכות באתרים שלהם וימנעו את האלימות ברשת.
נגד הצעת החוק – פגיעה בחופש הביטוי
הטיעון המרכזי נגד הצעת החוק הוא פגיעתו בחופש הביטוי. כיום יכול כל גולש, להביע את דעתו בחופשיות ברשת, בזכות מעטה האנונימיות. הוא אינו צריך לצנזר את דבריו או לחשוש מפני תביעות משפטיות. אולם, חשיפת זהותם של הגולשים, תרוקן מתוכן את ייחודו של האינטרנט כבמה חופשית ותפגע באופן לא מידתי, בחופש הביטוי של הציבור.
המתנגדים להצעת החוק מסבירים כי חוקי המשחק באינטרנט, שונים מבכל אמצעי תקשורת אחר כמו עיתונות וטלוויזיה ולכן, לא ניתן להכיל עליו את אותם קודם אתיים כמו באמצעי התקשורת האחרים.
חוק איסור לשון הרע – היכן הוא נכנס לתמונה?
דיון על חוק הטוקבקים, מעלה שאלה האם חוק איסור לשון הרע, יכול לתת פתרון לסוגיית האלימות ברשת. ובכן, לחוק איסור לשון הרע, תפקיד חשוב בשמירה על חברה דמוקרטית ומוסרית, אולם הוא נותן מענה רק למקרים של הוצאת דיבה ולשון הרע, בהם זהות המפרסם ידועה.
חשיפת זהות הגולשים, תאפשר לנפגעים מן הפרסום, להגיש תביעת לשון הרע, מכוחו של החוק:
1. פיצוי בגין הנזק : הנפגעים יוכלו לקבל פיצוי כספי על כל נזק שנגרם להם בעקבות הפרסום, הן נזק ממוני והין נזק שאינו ממוני.
2. אין חובת הוכחה של הנזק: חוק איסור לשון הרע כולל סעיף של פיצוי סטטטורי, המאפשר לתובע לקבל פיצוי כספי ללא הוכחת הנזק. כיום עומד הסכום על 70,000 ₪ לערך, אך אם הצעת החוק בעניין זה תבשיל לחוק, יעמוד הפיצוי על סך של עד 300,000 ₪.
3. משפט פלילי : הוצאת דיבה יכולה להוביל גם למשפט פלילי נגד המפרסם.
חוק הטוקבקים מבקש למנוע את התופעה של אלימות ברשת, במסגרתה, גולשים המפרסמים התבטאויות פוגעניות באינטרנט, פוגעים בשמו הטוב של מושא הפרסום וגורמים לו לנזקים. הטיעון המרכזי בעד החוק הוא כי בכוחו להפוך את זירת האינטרנט לאמצעי תקשורת איכותי יותר. המתנגדים לחוק, טוענים כי הוא פוגע בחופש הביטוי באופן לא מידתי.
