תוכן
מהם הסימנים שיכולים להעיד על קיומו של חרם? כל התנהגות של הצקה, לגלוג או נידוי של ילד, גם אם היא ננקטת על ידי שני ילדים בלבד, וגם אם היא נראית חד פעמית. התנהגות כזו יכולה להתבטא גם באופן וירטואלי, למשל בקבוצת הוואטסאפ הכיתתית או בפייסבוק, והיא יכולה להעיד על דינאמיקה שמתרחשת במציאות. סביר להניח שכל התנהגות שאנו עדים לה, היא למעשה חמורה יותר כשאנחנו לא בסביבה. לכן, עדיף לא לקחת סיכון ולא להקל ראש באף התנהגות חברתית פוגענית. כשילד נשאר לבד בהפסקה יותר מפעם אחת – חשוב לשים לב ולהבין את הסיבה לכך. כך גם לגבי ילד שמורגש שינוי לרעה בהתנהגותו, מצב-רוחו או תפקודו הלימודי, והסיבה לכך אינה ברורה.
ברגע שזיהינו שמתקיים חרם, מה אפשר לעשות? אפשר לפנות ליועצת או לפסיכולוגית של בית הספר, במטרה לנקוט בהתערבות כיתתית, התערבות פרטנית עם מנהיגי החרם, ולספק תמיכה לילד המוחרם והכוונה להוריו. אפשר לפנות להורים של מנהיגי החרם במטרה ליצור איתם שיתוף פעולה לשינוי המצב. לבסוף, ההתנהגות של המורים כלפי הילד המוחרם במהלך השיעורים משמעותית מאוד – לדרך בה המורים מתייחסים אליו יש השפעה על האופן בו הוא נתפס בעיני הילדים. חשוב למצוא את החוזקות והכוחות של אותו ילד, ולהשתמש בהן על מנת לחזק את מעמדו בשיעורים עצמם. אם מדובר בילד שהתנהגותו מקשה בשיעורים מסיבה כזו או אחרת, חשוב להיות סובלניים במיוחד כלפיו ולהבין את מקור הקושי שלו. כך נוכל להפוך את הקושי לחוזקה – למשל, אם מדובר בילד שמתקשה לשבת בשקט בכיתה, אפשר לתת לו משימות כגון מחיקת הלוח, הבאת ציוד מכיתות אחרות, וכדומה.
ואחרי שהתמודדנו עם החרם? חרם יכול לקרות לכל ילד, ופעמים רבות הסיבה לכך אינה ברורה. עם זאת, חשוב לנסות להבין האם הילד שהוחרם סובל מקשיים חברתיים שפוגעים ביכולתו לקיים אינטראקציות חברתיות חיוביות. במידה וזה המצב, יש צורך במסגרת חברתית מבוקרת, בה הוא יוכל להתנסות באינטראקציה חיובית שתהווה תיקון לחוויות שעבר, ובנוסף תסייע לו בבניית מיומנויות חברתיות שיובילו לקיום אינטראקציות חברתיות מתגמלות, ולחיזוק תחושת הערך העצמי.
