תוכן
הפוסט מיועד להורים, לגננות, למורות ולמורים כאחד. אני טוענת שאם אנחנו חושבים שאין לנו מספיק זמן להעריך את כל היכולות והכישורים של כל הילדים בגן ובכיתה, ושכהורים איננו תמיד יודעים במה להתמקד כדי לדעת אם ילדינו הם במסלול חיובי של התפתחות – כדאי מאוד שנתבונן באופן שבו הילדות והילדים מתמודדים עם מגוון של בעיות בתפקוד היומיומי, בתפקוד החברתי ובעת התמודדות עם אתגרים לימודיים (בזמן משחק או במסגרת משימות המוטלות עליהם על ידי גננות ומורות). יש להתמקד בדרכי ההתמודדות עם בעיות ועם טעויות מזדמנות שהן בלתי נמנעות בתהליך הלמידה.
נסתכל על מה עושים ילדים בשעה שהם נתקלים בקשיים, בחסמים. נסתכל מה עושים ילדים צעירים כאשר הם מתקשים להגיע למדף גבוה. נבדוק מה הם עושים כאשר הם מתקשים לפתוח קופסה. מה עושים הילדים כאשר הם מתקשים להשלים הרכבת פאזל? איך הם מתמודדים עם קושי ראשוני לקרוא מילים? לפתור תרגיל בחשבון? איך הם מתמודדים כאשר ילד אחר משתלט על נדנדה נחשקת בחצר? איך מתמודדת ילדה עם טעות שגילתה בתרגיל בחשבון? איך מתמודדת ילדה כאשר חברה אוסרת עליה לשחק עם ילדים אחרים ומבקשת "בלעדיות" על הזמן שלה?
ראוי להכיר בעובדה שגישה חינוכית המתמקדת ברובה בטיפוח יכולות של ילדים להתמקד בפתרון בעיות ותיקון טעויות עומדת לעתים בסתירה לגישה תחרותית שמקדשת הישגים, ניצחונות והצלחות מתוך התעלמות מהדרך שבה הושגו ההצלחות והניצחונות. חשוב לזכור שלפיתוח היכולת להכיר בבעיות ובטעויות ולהתמודד איתן יש ערך הסתגלותי חשוב. החיים מזמנים מכשולים ובעיות. בעיות קטנות ובעיות גדולות. היכולת לפתור בעיות ולתקן טעויות קשורה מאוד ליכולת לגלות התמדה, מה שקרוי באנגלית grit – שהיא התמדה עיקשת בהשגת מטרות ארוכות טווח. מדובר בגילוי אורך נשימה והתמודדות עם כל סוגי המכשולים. לשם כך חשוב לפתח אסטרטגיות להתמודדות עם בעיות. פיתוח אסטרטגיות אלו מתמקדות ב:
א. יכולת טובה "לקרוא" ולהבין את הסיטואציה, את המשימה, את הבעיה ואת ההקשר;
ב. יכולת להעריך באופן מדויק את היכולות האישיות;
ג. אמונה ביכולת האישית להתמודד עם בעיות, פיתוח תחושה של חוסן אישי;
ד. ידע הקשור לתחום הדעת שבו קשורה הבעיה וחשיבה יצירתית על דרכי פתרון;
ה. יכולת להסיק על סוגי בעיות שחורגות מהיכולת\האחריות שלנו לפתור אותם (ואז יש לבקש עזרה מגורם מוסמך).
נזכור שהיכולת לפתור בעיות היא רכיב במה שקרוי הפונקציות הניהוליות שלנו. פונקציות ניהוליות מוגדרות בויקיפדיה כ" תהליכי השליטה הקוגניטיביים הגבוהים של האדם, האחראים על היכולת ליזום, להתמיד, לעכב ולשנות. הם מתערבים בוויסות רגשי ובתפקוד חברתי ולימודי…המונח תפקודים ניהוליים מתייחס לאוסף רחב של תפקודים שכליים ולכן אינו מיוצג על ידי התנהגות בודדת. תפקודים ניהוליים אחראים על יכולת תכנון ופתרון בעיות, תהליכי בקרה, עכבה וויסות, בחירת מידע חושי רלוונטי, זיכרון עבודה מילולי וחזותי, יכולת תכנון והתארגנות, גמישות מחשבתית, חשיבה מופשטת, רכישת כללים, יוזמה של פעולות ועכבה על פעולות, הכנת תגובה, קשב מתמשך, סריקה חזותית, קשב סלקטיבי, התגברות על הרגל, שליטה במסיחים ועוד . עם זאת, שמירה על הקשב והעוררות אינה נחשבת לאחת מהפונקציות הניהוליות. תפקודים ניהוליים יכולים לנבא את התפקוד האקדמי של ילדים בכיתות הראשונות של בית ספר יסודי טוב יותר ממדידה של מנת משכל[.".
Child Observation Record של High Scope
הבנת החשיבות של היכולת להתמודד עם בעיות להתפתחות והישגים עתידיים, הביאו אותי לבחור בתפקידיי הקודמים הקשורים להתפתחות פרופסיונאלית של גננות, בכלי COR) CHILD OBSERVATION RECORD) של High Scope ככלי הערכה שחשוב שגננות וסטודנטיות להוראה תכרנה מקרוב. וזאת משום שכלי זה הכיל מלכתחילה התמקדות בהערכת יכולת הילדים להתמודד עם בעיות לימודיות מזה וחברתיות מזה. אף שכלי ה-COR הכיל בגרסתו הקודמת שישה תחומי תפקוד מרכזיים (יזמה ופתרון בעיות, ייצוג יצירתי, התפתחות חברתית-רגשית, שפה ואוריינות, מושגים מתמטיים ומדעיים), עודדתי גננות וסטודנטיות, אם אין להן זמן, להעריך מעבר למוקדים שקשורים ב"ילד כבן אדם שלם" (שהצבעתי עליהם קודם כגון: תחומי עניין, חבר קרוב וכו') את החלק שמתמקד בפתרון בעיות ובתחום הרגשי והחברתי כבסיס הכרחי.
התמקדות בהתמודדות של הילד עם פתרון בעיות חשובה כי יש בה סוג של מפתח ללמידה ולהסתגלות. ילד שנמנע מהתמודדות עם קשיים, ומסווה את הקושי שלו- אינו לומד, וקשה לו להיות הוא עצמו. כתבתי על כך בפוסט קודם שמתמקד בהתמודדות עם בעיות וסגנונות התמודדות עם קשיים.
בפוסט זה אני מציגה שוב את הגרסה העדכנית של הכלי ׁ(COR Advantage, 2014 ) ובמיוחד את החלק שמתמקד בפתרון בעיות כחלק מפונקציות ניהוליות הנקרא "גישות ללמידה" (Approaches to learning). הכלי מטפל בהערכת ההתפתחות מהינקות עד גיל 6 (משלב בין שני כלים שהיו בשימוש לפניו, אחד לפעוטות עד גיל שנתיים וחצי והאחר לילדים בגיל הגן). הוא כולל הערכה של שמונה תחומים: 1. גישה ללמידה; 2. התפתחות רגשית-חברתית; 3. התפתחות פיזית ובריאות; 4. שפה, אוריינות ותקשורת; 5. מתימטיקה; 6. ייצוג יצירתי אמנותי; 7. מדע וטכנולוגיה; 8. מדעי החברה (ידיעת העצמי והאחר; היסטוריה; גיאוגרפיה). בכל תחום הערכה ישנם תת-תחומים שמוערכים על ידי הצוות החינוכי, על בסיס תצפיות על תפקוד הילד בסביבה הטבעית לאורך זמן. כל פריט מוערך בסולם בן שמונה דרגות מ-0 (התפקוד הנמוך ביותר) עד 7 (התפקוד הגבוה ביותר בכל תחום). קריטריונים להערכה מוצעים בכלי כמו גם דוגמאות מתוך תצפיות.
אין מצוינים במדריך לשימוש בכלי, גילים אופייניים לביצוע דרגות התפקוד המיוצגות בפרטים השונים השונים, ולא נורמות, וזאת כדי להימנע מתיוג ילדים. ב-High Scope מציעים למחנכות להעריך כל ילד, כמו גם קבוצות וכיתות, וכך לקבל פרופיל אישי, קבוצתי וכיתתי. הערכות כיתתיות נמוכות בתחום זה או אחר עשויות להצביע על היעדר דגש מספיק על למידת התחום על ידי המחנכות עצמן.
כפי שכתבתי למעלה, אם אין זמן להערכה של כל תחומי ההתפתחות אני מציעה שבכל מקרה מחנכות תכרנה את התפקוד של כל ילד וילדה בגן (וגם בכיתות א-ב) בכל הנוגע לגישתם של הילדים ללמידה.
התמודדות עם בעיות כחלק מגישה ללמידה
שלושת תת-התחומים שכלולים בגישה ללמידה הינם: א. יזמה ותכנון; ב. פתרון בעיות עם חומרים; ג. רפלקציה.
התייחסות להערכה של ילדים כבר מהגיל הרך בתת-תפקודים אלו היא חדשנית, מתמקדת בכישורים של המאה ה-21 שנחשבים להכרחיים לתפקוד בעולם משתנה, ומנוגדת לתיאוריות קלאסיות של התפתחות שראו בילדים בגיל הגן "יצורים" נעדרים יכולת חשיבה לוגית והיסקית.
להלן הצגת הדרגות השונות הנכללות בהתמודדות עם בעיות.
פתרון בעיות
רמה 0
הילד מזיז את עיניו, ראשו או ידיו לכיוון חפץ או אדם רצויים לו.
רמה 1
כחלק מהמאמץ לפתור בעיה, הילד חוזר על פעולה, גם כשהפעולה לא "עובדת".
רמה 2
הילד מבקש עזרה כשהוא מתמודד עם בעיה.
רמה 3
הילד מגדיר באופן מילולי בעיה שנתקל בה בעבודה עם חומרים.
רמה 4
הילד מתמיד בהתמודדותו עם בעיה פשוטה באמצעות רעיון אחד או באמצעות רעיונות אחדים.
רמה 5
ילד עוזר לילד אחר להתמודד עם בעיה.
רמה 6
הילד חושב מראש על בעיות אפשריות כחלק מהתמודדות עם משימה ומזהה פתרונות אפשריים.
רמה 7
הילד משלב משאבים שונים (אנשים אחרים; חומרים ממרכז אחר בגן) כחלק מהניסיון להתמודד ולפתור בעיה מורכבת (למשל משימה שכוללת מספר שלבים).
אלא שכדי להבין איך הילד פותר בעיות חשוב שנבין איך הוא מתכנן "פרויקטים". אציג למטה את הדרגות הגבוהות של שני תפקודים משלימים אלה: יזמה ותכנון ורפלקציה.
הפריטים המתקדמים ביותר ביזמה ותכנון, דהיינו המקום שמבטא יכולות תכנון מצוינות של ילדי גן ואליו יש לשאוף בחינוכם של ילדים צעירים , דרגות 6 ו-7, כוללים: "ילד מתכנן ומשלים ביצוע של תכנית שנמשך יומיים או יותר" (דרגה 6) ו-"הילד משתמש במשאבים חיצוניים לאיסוף מידע שנחוץ לו להשלמת תכנית שיזם" (דרגה 7). "
הפריטים המתקדמים ברפלקציה, דרגות 6 ו-7 בתחום זה הם:" הילד מציין סיבה לתופעה או להתרחשות שבה צפה או השתתף ואומר מה יעשה אותו דבר או באורח שונה בסיטואציה דומה בעתיד" (דרגה 6) ו- "הילד זוכר פעולה, דרך התמודדות שצפה בה אצל אדם אחר ומיישם את אשר צפה בו במצב דומה" (דרגה 7).
מן הפירוט המופיע למעלה ניתן ללמוד על חשיבות ההתבוננות וההערכה של ביטויים של יזמה ותכנון של הילד, תוך שהוא חושב מראש על מה הוא מבקש "לבנות"(בנייה פיזית ומטאפורית), ומסוגל לתכנן "פרויקט" ולהתמיד בו במשך זמן (יומיים או יותר). יתרה מזו, אחד הביטויים ה"גבוהים" של יזמה היא היכולת לתכנן איסוף מידע ונתונים ממקורות שאינם בהישג יד ונראים לעין- דבר שמבטא הרחבה של התודעה לדברים שמתעלים מעל המיידי, הקונקרטי והפיזי. ביטוי נוסף לתודעה שמתעלה מעל המיידי באה לידי ביטוי בחשיבה פרו-אקטיבית של ילדים על בעיות ופתרונות אפשריים לבעיות אלו. שוב, מדובר בתפקוד שמתעלה מעל המיידי ו"בונה" תסריטים מנטאליים לתרחישים עתידיים. יכולת נוספת גבוהה ביותר שמשתלבת בפתרון בעיות מתייחסת לגיוס משאבים להתמודדות עם פרויקטים מורכבים המשלבים מקורות ומשאבים שונים, תוך שהילד מגלה התמדה בהתמודדויות אלו . לכל אלו מצטרפת הרפלקציה (היבט הרפלקציה הוסף ל-COR Advantage-לא היה כלול בגרסאות הקודמות). רפלקציה מתמקדת ביכולת של הילד להתבונן באופן רטרוספקטיבי וביקורתי על דרכי פעולתו, לנסות להבין את מחולליה ולנסות להשתמש בתובנות אלו לעשייתו העתידית. ניתן לראות את כל אלו כשמתבוננים בדרכי הפעולה של הילדים במרכז הבנייה, בפרויקטים מדעיים שהם יוזמים, בהצגות שהם מבקשים לתכנן ועוד.
מה עושים כדי לטפח יכולת התמודדות עם בעיות?
א. בעיניי, קודם כל על המחנכים ללמוד להכיר בחשיבות תרומתה של היכולת לפתור בעיות להתפתחות, ללמידה ולתפקוד החברתי והאקדמי. לצערי, קל יותר להתמקד בהיבטים קונקרטיים של תפקוד (הכרת אותיות, החזקת עיפרון), ולהעריך ולטפח אותם מאשר להעריך יכולת התמודדות עם בעיות.
ב. בנוסף, חשוב לזהות מוקדי עשייה בגן, בבית, בבית הספר שמאפשרים ומעודדים התפתחות של יכולת להתמודד עם בעיות (לרוב אלו מוקדים שמחייבים יזמה, תכנון, פתרון בעיות כמו מוקדי בנייה או עיסוק בפרויקטים שנובעים משאלות הילדים).
ג. חשוב לא פחות לזהות מאפיינים של עשייה חינוכית שבולמים התפתחות של יכולת להתמודד עם בעיות. למשל, נהוג לא לאפשר לילדים להעביר פריטים ממרכז למרכז בגן, או להגביל את פעילות הילדים לפעילות שנמשכת יום אחד או חלק מיום אחד בלבד. כמו כן עידוד של העתקה ושינון מפריעים ליזמה ופתרון בעיות.
ד. בנוסף, יש להתבונן בפעילות החופשית של הילדים בתוך הגן או הכיתה ומחוצה להם על מנת לזהות מוקדי עניין ובעיות שהילדים מזהים ולעודד את העיסוק של הילדים בפרויקטים. הכרחי בעיניי לראות במרחב הפתוח (מה שמצוי מחוץ לכותלי הכיתה, הגן, בית הספר) מרחב פעילות שמאפשר ומעודד למידה. אין לראות בכיתת הגן ובית הספר את המקום הבלעדי שבו מתרחשת הלמידה. בעיות אמיתיות מתעוררות בחיים האמיתיים, והללו חורגים כמובן מגבולות הגן או הכיתה. חשוב לשתף את כל צוות הגן בנושאים אלו על מנת שכל הצוות יהיה שותף לעידוד הילדים לעסוק בפרויקטים מתמשכים.
ה. חשוב ללוות את תהליך הלמידה ולתת לילדים משוב על דרכי ההתמודדות עם בעיות שצצות תוך כדי הלמידה. חשוב מאוד במקרה של קושי להתבונן, להציע פיגומים כאשר מוכרחים אבל לא להשלים את המשימה במקום הילד. חשוב לשבח התמודדות והתמדה יותר מאשר הצלחות ו"תוצאות סופיות".
ו. חשוב מאוד לעודד ילדים לפעול יחד כדי לפתור בעיות. חשוב לעודד ילדים לשתף ילדים אחרים בבעיות ובחשיבה על פתרונות.
יש לזהות מוקדם ככל האפשר ילדים שנמנעים מהתמודדות עם בעיות, או כאלו שמשתמשים באסטרטגיות הרסניות כדי להתמודד איתן (להעתיק מחברים, לדרוש מילדים אחרים להשלים את המשימות שלהם). יש ללוות זמן מה את התמודדויותיהם של הילדים הללו עד אשר נוכחים שהם פיתחו יכולת להתמודד עם בעיות וסיגלו לעצמם אסטרטגיות טובות להתמודדות עם קשיים. חשוב לעודד ילדים לגבש תובנות בנוגע למה שעזר ומה שהפריע להם להתמודד עם בעיות ולהסיק "לקחים" להתמודדות עתידית עם בעיות דומות. זו למעשה "רפלקציה" על דרכי הפעולה. בנוסף, מחנכות יכולות לתרום לרפלקציה באמצעות בקשות שהילדים ישתפו את יתר ילדי הגן או הכיתה בעיסוקיהם. חלק מהכנת היצגים אלו מחייבת שחזור ורפלקציה. בכל מקרה, חשוב לעודד את הילדים לערוך סיכומים לפעילויות מורכבות שתכננו וביצעו. זאת ועוד, ציינתי שהיכולת לפתור בעיות נשענת גם על ידע בתחום שבו מתגלה הבעיה. לכן חשוב שמורים בדיסציפלינות השונות יקדישו זמן ללמידה על התמודדות עם בעיות בכל תחום דעת נלמד.
סיכום
בפוסט זה הדגשתי את החשיבות של התמקדות באופן שבו פותרים ילדים בעיות, על ידי גננות, מורות והורים. היכולת להתמודד עם בעיות נכללת בפונקציות הניהוליות של הילדים וקשורה גם לתכנון ויוזמה וגם ליכולת לבקר באופן שוטף את התפקוד האישי על מנת לשפר אותו. מעצם טבעה, היכולת להתמודד עם בעיות היא יכולת נלמדת ומתפתחת. יכולת זו נשענת גם על היכולת להבין את ההקשר ולזהות בעיות וגם על היכולת לזהות משאבים אישיים להתמודד איתן. כל זאת על בסיס האמונה בעצם היכולת האישית להתגבר על מכשולים. הצעתי שגננות, מורות והורים יתבוננו מקרוב באופן שבו מתמודדים הילדים עם מגוון של בעיות. הצעתי לגננות להסתייע בקריטריונים של הכלי COR-ADVANTAGE כדי להעריך את יכולת ההתמודדות עם קשיים של כל ילדי הגן והכיתה. כדי לעודד התמודדות עם בעיות יש לתת משוב על תהליך ההתמודדות יותר מאשר על תוצאות. חשוב לגבש נורמות הרואות בטעויות ובעיות חלק אינטגרלי מהלמידה. חשוב שילדים ילמדו לקבל את עצמם ואת הבעיות והטעויות שלהם כדבר טבעי וכמשהו ששווה התמודדות. יש להציע תמיכה בהתמודדות ואם יש צורך פיגומים כדי לסייע לילדים להשלים משימות. חשוב שנימנע מהשלמת המשימות במקום הילדים. כדי לעודד ילדים להתמודד עם בעיות יש להתייחס גם לאופן שבו הם יוזמים ומתכננים "פרויקטים" אישיים וגם לאופן שבו הם נוהגים לבקר, להעריך ולהסיק מסקנות על אופן ביצועם. לבסוף ציינתי שחשוב שגננות מורות והורים יזהו מוקדם ככל האפשר ילדים המתקשים להתמודד עם בעיות . קושי בתחום זה עלול להתבטא בהימנעות מהתמודדות או באימוץ של אסטרטגיות פוגעניות להתמודדות עם בעיות. במקרים אלה הכרחי באמצעות חניכה אישית להדריך ילדים בתהליך ההתמודדות עם קשיים עד אשר מבחינים שהם הפנימו אסטרטגיות להתמודדות עם בעיות ועד שנוכחים שהילדים מאמינים ביכולת שלהם להתמודד עם בעיות.
