תוכן
שינויים ותמורות מרחיקי לכת שחלו במציאות החברתית בעשורים האחרונים בעולם המערבי בכלל, ובחברה בישראל בפרט, משפיעים על היחסים בין הורים לגננות ומורים והופכים אותם למורכבים ומאתגרים במיוחד. שינויים אלו באים לידי ביטוי בהתפתחות טכנולוגית מואצת, הגירה ממגוון של מדינות ותרבויות, התפתחות מבנים חדשים של משפחות, שינויים בעולם התעסוקה, ורפורמות חינוכיות חדשות הקוראות לשילוב והכלה של ילדים עם צרכים מיוחדים בחינוך הרגיל. לפיכך, אין זה מפתיע שמורים וגננות בשנת ההתמחות ומורים וגננות בפועל מדווחים על תחושות של לחץ וחרדה בתקשורת עם הורים וחווים קשיים בפתרון קונפליקטים (Addi-Raccah & Arviv-Elyashiv, 2008; Levy ;2011 ,פרידמן; 2011 ,ופריד גרינבאום, et al., 2019; Shimoni & Baxter, 1996)
במוסד ותיק להכשרת מורים בישראל מתקיים זה שנים רבות קורס חובה אשר עוסק ביחסי עבודה עם הורים. בשנת הלימודים 2017-2018 צוות המרצות שלימדו את קבוצות הקורס השונות בנו סילבוס משותף שהתמקד בהכשרת סטודנטיות להוראה לגיל הרך בעבודה עם הורים, על בסיס ניתוח אירועים חברתיים וסימולציות של הסיטואציות המוצגות באירועים אלו .
מטרת המחקר הנוכחי לבחון אילו קשיים ואתגרים העלו סטודנטיות מתמחות להוראה בגיל הרך בכל הקשור ליחסי עבודה עם הורים. זיהוי הקשיים והאתגרים שמעסיקים גננות ומורים בכל הקשור לאינטראקציה שלהם עם הורים יכול לתרום תרומה משמעותית לידע על יחסי הורים-מורים במאה ה-21 ולסייע למוסדות להכשרת עובדי הוראה לפתח בקרב הסטודנטים שלהם את הכישורים והמיומנויות הנדרשים לטיפוח שותפות איכותית עם הורים במאה ה-21.
סקירת ספרות
דרגות שונות של מעורבות הורים בחיי המסגרת החינוכית על פי התיאוריה האקולוגית -ההתפתחותית של ברופנברנר (1986 ,Bronfenbrenner), ליחסי הגומלין של הילד עם הסביבה שהוא גדל בה וליחסי גומלין בין סוכנים חברתיים שונים בסביבה בינם לבין עצמם השפעה מכרעת על התפתחותו. הסביבה נתפסת על ידי ברונפנברנר כמורכבת ממערכות הקשורות זו בזו ומשפיעות זו על זו. הסביבות המשמעותיות ביותר להתפתחות של הילד הצעיר בחברה הן המשפחה והמסגרת החינוכית. מצב של חוסר תיאום או קונפליקט בין המערכות השונות, גם אם כל מערכת לבדה מתנהלת היטב, עלול להביא לתוצאות שליליות מבחינת התפתחות הילד (גרינבאום ופריד, 2011).
בספרות התיאורטית והמחקרית נהוג להשתמש במושג מעורבות הורים (Parental Involvement) כדי להתייחס לכלל הפעולות שהורים נוקטים כדי לקדם את ילדם במסגרת הביתית, במסגרת הבית ספרית, ובכל מסגרת אחרת, וכן לפעולות שנוקטים מורים כדי ליצור קשר עם הורים ולשתף אותם בחינוך (2001, Chen & Fan אפשטיין,1992, Epstein. 2002) הציעה שישה תחומים של מעורבות הורים, המתייחסים למכלול הפעולות שנוקטים הורים ומורים הן בבית הן במסגרת החינוכית: א. מחויבות בסיסית של משפחות לספק סביבת גידול נאותה לילדיהן ולתמוך בהם כתלמידים במחויבות בית הספר להעברת מידע להורים
ולתקשורת עם ההורים ג. יצירת הזדמנויות להתנדבות הורים ד. מעורבות הורים בביצוע מטלות הלמידה בבית עידוד הורים להשתתף בתהליכי קבלת החלטות במסגרת החינוכית, לרבות פיתוח מנהיגות הורים ו. רתימת הורים לשיתופי פעולה קהילתיים כדי לקדם תוכניות בגן ובבית הספר. בדרך כלל עלייה ברמת המעורבות של ההורים מתאפיינת בעלייה ברמת השותפות וההדדיות עם ה מסגרות החינוכיות והיא יכולה לבוא לידי ביטוי בפעולות של הורים
לשינוי הפעילות, המבנה או המטרות של בית הספר (שכטמן ובושריאן, 2015, ;Epstein 2011, 2018).
