רקע

יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל מוקדש להתייחדות עם זכרם של חללי המחתרות, חללי צבא הגנה לישראל וחללי כוחות הביטחון אשר נפלו למען תקומתה והבטחת קיומה של מדינת ישראל.

יום הזיכרון חל מדי שנה בתאריך ד' באייר, יום לפני יום העצמאות. ההחלטה לקבוע את יום הזיכרון בצמוד ליום העצמאות התבססה על התפיסה כי חללי מלחמות ישראל "במותם ציוו לנו את החיים". הביטוי הספרותי הזה מנסה להמחיש את ההערכה העצומה לאלה שהקריבו את חייהם למען הגנת העם והמדינה, ומביע את הקשר ההדוק והכואב בין המוות ובין החיים: חללי מלחמות ישראל הם שהעניקו לנו, במותם, את החיים – את האפשרות להמשיך ולחיות פה.

את יום הזיכרון לחללי מלחמות ישראל מציינים באירועים ממלכתיים, בטקסי זיכרון ובאזכרות, והוא מחייב את כל הרשויות והמוסדות הממלכתיים, וגם את המקומות הציבוריים ואת מקומות הבילוי והבידור.

בערב יום הזיכרון נשמעת צפירת דומייה בת שתי דקות הפותחת את אירועי יום הזיכרון. בערב זה וביום שלמחרת סגורים כל מקומות הבילוי והבידור. דגלי המדינה בכל מקום מורדים לחצי התורן.
גם למחרת בבוקר בשעה 11:00 נשמעת צפירה בכל רחבי הארץ. בשעה זאת מתקיימות אזכרות בבתי העלמין הצבאיים.

(מעובד על פי מידע מתוך הספרייה הווירטואלית של מטח)

איך מסבירים?
בכל גיל היכולות הקוגניטיביות והרגשיות משתנות, בוודאי בנוגע לנושא כה מורכב. הילד צריך להבין שמדובר ביום מיוחד המכבד את החיילים. אלמנטים שבהם הילד יכול להיות מעורב: הורדת הדגל לחצי התורן, הדלקת נר זיכרון, שמיעת שיר עצוב תוך ניסיון להבנת משמעותו ועמידה בצפירה. כאן אפשר לקרוא את המלצותיה של ד"ר בלהה פריינטה, פסיכולוגית חינוכית מומחית, ראש החוג לחינוך ופדגוגיה במכללה האקדמית אחווה.

מטרות

1. הילדים יכירו בחשיבות יום הזיכרון לחללי צה"ל.

2. התלמידים יכירו את סיפור חייו של הלוחם אורי גרוסמן כדוגמה ללוחמים שחירפו נפשם
למען המדינה.

הנחיות

לפני הפעילות

הקריאו לתלמידים את הקטע הבא הלקוח מתפילת יִזְכֹּר מתוך פקודת מטכ"ל ליום הזיכרון נוסח א:
"יִזְכֹּר עַם יִשְׂרָאֵל אֶת בָּנָיו וּבְנוֹתָיו
אֲשֶׁר חֵרְפוּ נַפְשָׁם בַּמַּאֲבָק עַל הַמְּדִינָה בַּדֶּרֶךְ
וְאֶת חַיָּלֵי צְבָא-הַהֲגָנָה-לְיִשְׂרָאֵל
.אֲשֶׁר נָפְלוּ בְּמִלְחֲמוֹת יִשְׂרָאֵל…."

שוחחו עם התלמידים על חשיבות הזיכרון בחברה.

דמו את החברה הישראלית לעץ עם ענפים רבים שצומחים וגדלים.

שאלו: האם העץ היה יכול לפרוח ולגדול ללא שורשים?

שוחחו על הקשר של העבר אל העתיד באמצעות הדימוי לעץ.

הנמשל: החברה אינה יכולה להתקיים ללא זיכרון העבר, ללא הבחירה להתייחס למה שהיה וללא התרומה של אלו שנפלו למען קיומנו בארץ בביטחון.

הפעילות

עמוד 1 – בקשו מאחד התלמידים לקרוא את המשפט על אורי גרוסמן והתחילו בפעילות בכיתות עם מחשבים.
עמוד 2 – הילדים יצפו בסרטון האנימציה הקצר המתאר את חייו של אורי מאז היה ילד.
שאלו את הילדים: מה חשבתם על הסרט? מה למדתם על אורי?
בקשו מהם לשתף במה שכתבו בנוגע לאירוע מסוים בחייו ולהסביר מדוע.

עמוד 3 – בקשו מהילדים לקרוא על תחנות בחייו של אורי גרוסמן.
לאחר שצפו בסרטון הקצר וקראו את המידע, התלמידים יוסיפו מידע נוסף מתוך הסרטון שלא נמצא בטקסט שקראו.
בקשו מהתלמידים לקרוא את מה שכתבו ולשתף.

עמוד 4 – בקשו מאחד התלמידים לקרוא עוד על אורי:
יונתן, אחיו הבכור, אמר על אורי: "אורי היה אדם מקסים, נפלא, עם לב טהור. תמיד מוקף חברים. אהד את מכבי חיפה ואת מנצ'סטר יונייטד, ואהב לאכול חומוס – הדבר הראשון שהוא היה עושה כשחזר הביתה מהצבא היה לנסוע לאבו גוש, לנגב חומוס אצל אבו שוקרי… ואף אחד מעולם לא הצליח להצחיק אותי כמוהו עם ההומור המטורף הפרטי שלנו, שעכשיו אף אחד כבר לא יבין".

בקשו מהילדים לספר היכן ראו שתכונות אלו באו לידי ביטוי בסרטון.
הילדים יכתבו מכתב למשפחתו של אורי ויספרו איזו תכונה אהבו בדמותו והיו רוצים לאמץ.
הציעו להם לכתוב לרותי או ליונתן, אחיו.

בקשו מכמה תלמידים לקרוא את מה שכתבו.
הערה למורים: אין צורך לשלוח את המכתבים למשפחה. פעולת הכתיבה מאפשרת אוורור רגשות.
כמובן שאין לחייב תלמידים להקריא את מכתביהם.

אפשר להדפיס את המכתבים ולתלות על בריסטול בכיתה.
אפשר לעצב את הבריסטול בצורה של עץ ולתלות את המכתבים ליד הענפים.

בסיום הפעילות

קיימו דיון בכיתה, היעזרו בשאלות הבאות:
אילו דברים חדשים למדתם בשיעור הזה?
האם זה חשוב ללמוד על הלוחמים ולזכור אותם? מדוע?