תוכן
שנים רבות, וליתר דיוק 30 שנה (לא להאמין איך הזמן טס), אני מהווה חלק מארגון גדול של מערכת החינוך – כמנהלת גן, כמדריכה פדגוגית וכמנהלת אשכול גנים – ולאור ניסיוני במערכת, אני שמחה לשתף אתכם בנושא עבודת צוות בארגון הגן ובאשכול גנים. נושא זה הוא בעיניי הדבר החשוב ביותר להצלחת גן. אשכול ולהגשמת מטרותיו וחזונו, במיוחד במערכת החינוך הדינמית, המשתנה, המתעדכנת כמו כל הארגונים בארץ ובעולם, כאשר חשיבות ההון האנושי והקשר ביניהם היא המתווה להצלחה.
בתחילת הדרך, בשנות העשרים לחיי, לאחר לימודיי בסמינר, קיבלתי עליי באושר רב את תפקיד הגננת בגן ילדים חדש לגילאי 4־5, בשכונה חדשה. כגננת בגן (רק בשנים האחרונות מעמד הגננת שונה למנהלת גן) ניהלתי את הגן בעיקר עם "עוזרת הגן", מה שהשכילו לשנות למונח "סייעת חינוכית". הכרתי את נוהלי הפיקוח, נוהלי הרשות, למדתי מהן דרישות המערכת ודרישות הקבוצה, הכרתי את האוכלוסייה שמגיעה לגני, ובעיקר את הסייעת שצוותה אלי והייתה מבוגרת ממני (ילדיה היו כמעט בני גילי). כגננת צעירה, מלאת מוטיבציה ורצון להגשים ולהצליח, פעלתי בשיתוף ובעבודת צוות, בעיקר מתוך אינטואיציה ומתוך תפיסה הומניסטית, שעליה חונכתי ולאורה אני ממשיכה לחנך דורות רבים הלומדים ערכים של כבוד, אכפתיות, יחסים הדדיים וראיית האחר.
יחד עם התבגרותי, המשך לימודיי המקצועיים, קריאת מחקרים ומאמרים והניסיון בשטח, נאגרו תובנות וכלים שיכולים לקדם הלכה למעשה עבודת צוות מקצועית, איכותית, ומעל לכל מכבדת את כל הגורמים הקשורים לארגון הגן.
הגן כארגון
ארגון – משמעו על פי ויקיפדיה: תת־חברה אנושית הפועלת לשם הגשמת מטרה משותפת. ארגון על פי הגדרתו של פרופ' יצחק סמואל הוא ישות חברתית מכוונת מטרה, העוסקת בתכנון ו/או בהפקה ו/או בהפצה ו/או בתחזוקה של מוצרים ו/או בהענקת שירותים כדי לספק צרכים. בבואנו לראות את הגן כארגון עלינו לבחון כיצד פועל ארגון זה והאם יש בכוחה של מנהלת הארגון להנהיג צוות הפועל יחד במטרה להגשים מטרות משותפות
ולהעניק שירותים מקצועיים ויצירתיים לקהל הצרכנים. קהל הצרכנים הם בראש ובראשונה הילדים וההורים ואחר כך המערכת ההיררכית שמסביב. הגננת נמצאת אומנם בתוך הגן, לבדה עם סייעת ועם 35 ילדים, אך אם נשים לב נמצא סביבה היררכיה של בעלי תפקידים, ומכך מסתבר שהגננת ממש לא לבדה. ארגון הגן פועל בתוך מערכת היררכית חיצונית ולו מערכת היררכית פנימית. הגננת כפופה למפקחת על גני הילדים מטעם משרד החינוך, אשר כפופה למנהלת האגף לחינוך קדם יסודי ולמפקחת המחוזית. בגנים מסוימים כפופה הגננת למנהל המתנ"ס או למנהלת אשכול הגנים או למרכזת החטיבה הצעירה. לגננת בתוך הגן כפופים הסייעת, הגננת המשלימה, הסייעת המשלימה, גננת שי"ח, צוות הצהרון, צוות מורים מקצועיים, סטודנטיות ועוד, כאשר בדרך כלל לכל אחת מהדמויות הללו יש מפקחת נפרדת (מפקחת הסייעות מטעם הרשות המקומית, האחראית על השילוב, המדריכה של הסטודנטיות וכדומה). בדרך כלל אין קשר בין מנגנוני הפיקוח השונים ולגננת אין זכות בחירה באנשי הצוות הללו. כמו כן קיימות מערכות יחסים מקצועיות בין הגננת ובין פסיכולוגית, יועצת, ועד הורים ומנחי חוגים, שעליהם מופקדת מנהלת הארגון, קרי, הגננת מנהלת הגן. ומה תפקידה של מנהלת הארגון? לדאוג לעבודת צוות מתואמת היטב; להשקיע בהתפתחות הצוות לשם קידום החזון והמטרה המשותפת; לתאם את דרכי העבודה וליצור אקלים מקדם, מיטבי, המאפשר תרומה ייחודית של כל אחד בצוות כדי להשיג את מטרות הארגון. כל זאת, במקביל לפיתוח ולתכנון התוכניות הפדגוגיות, התוכנית השנתית, יוזמות ועוד.
אז מאיפה מתחילים?
במהלך שנות עבודתי כגננת וכמדריכה, הרגשתי, וגם נוכחתי לדעת, שהאקלים החברתי בגן מושפע במידה רבה ממהות הקשר בין הגננת והסייעת, ושחשיבות השותפות בתוך הצוות הראשי )הגננת והסייעת( היא ראשונה במעלה כמודל בכל תחומי הגן: אם ביצירת אקלים מיטבי, אם באווירת הגן, אם ביצירת שיתופי פעולה בין הילדים ובין ההורים, אם בהנחלת שפה תרבותית, אם ביישום ה"אני מאמין של צוות הגן", אם בזרימה בתהליכי העבודה בגן, אם בהקניית תרבות וערכים ומכאן הרציונל שהנחה והמנחה אותי שנים רבות, והוא: ראשית יש לעבוד על "תוך הבית", משמע על עבודת הצוות, על שיתופי הפעולה בין כולם ועל הסינרגיה שבתיאום בין תחומי האחריות וההדדיות בקרב אנשי הצוות.
סינרגיה – על פי ויקיפדיה (בעברית: אגבור, מיוונית: synergos ,לעבוד ביחד) היא פעולה משותפת של שני גורמים או יותר, הנותנת תוצאה חזקה יותר מאשר הצירוף של פעולות כל הגורמים בנפרד. לתורת הסינרגיה יש משפטי מליצה רבים כמו "השלם גדול מסך חלקיו" ומשפטים נוספים המדגישים ששלמות של דבר תגיע משיתוף פעולה נכון ומעבודת צוות, ולא מחלקים נפרדים אשר יבצעו את עבודתם בנפרד למען אותה תוצאה סופית.
והרי מהי ה"תוצאה הסופית" שכל צוות גן היה רוצה אם לא לחנוך את הנער בצורה מיטבית לערכים, לשיתופי פעולה, לסקרנות, לדרכי עבודה שיכשירו אותו לגדול כלומד סקרן ופעיל, ילד שיפעל בתוך גבולות הגן בחופשיות, מתוך בחירה ובשיתופי פעולה, ילד שידבר בצורה תרבותית ואכפתית, ילד שיראה את האחר בצורה אמפטית ומכבדת.
אם לכך אנו שואפים כצוות גן, אדרבא, נפעל לקדם זאת כצוות הפועל כך גם בינו לבין עצמו.
זה שנים אני מדמה את עבודת הצוות בגן לשיתופי הפעולה בין בני זוג החיים יחדיו בבית ומגדלים ילדים. לעיתים צוות הגן נמצא יחד שעות מרובות יותר מאשר בני הזוג בבית, וכמו שיש אופנים שונים לניהול הבית ולחלוקת התפקידים בין בני הזוג בגידול הילדים, כך גם בגן יש לחלוק, לשתף, להניע זה את זה למוטיבציה – כדי לתפקד בצורה מיטבית ולחנך את הקבוצה על פי תפיסה מגובשת, המותאמת לרוח הצוות ולא לרוח היחיד בצוות.
גן הילדים מהווה תחליף לבית ולמשפחה למשך שעות רבות ביום, וההורים רוצים למצוא בו מקום בטוח לילדיהם. מקום בו הילדים יוכלו להימצא תחת השגחה ובמסגרת חינוכית נאותה. כל מערכת יחסים משפחתית בין מבוגרים ובין עצמם, בין ילדים ובין מבוגרים ובין ילדים לבין ילדים, נלמדת בגן. אקלים גן הילדים מבוסס על אווירה מקבלת, תומכת וחמה, המשמרת את הדמיון לבית, את תחושת המוכרות ואת האינטימיות, ונוטעת בילד הרגשת ביטחון ונינוחות.
על פי תפיסתי ההומניסטית, התייחסות לאדם היא לא על פי מעמדו, משרתו, חוכמתו, מראהו וכספו, אלא התייחסות אדם לאדם, ומכאן התייחסותה של גננת אל הסייעת החינוכית צריכה להגיע ממקום של כבוד ושותפות אמיתית. מחקרים רבים מציינים שאורח העבודה של הסייעת בגן, הרגשתה בגן ונכונותה לשתף פעולה עם הגננת תלויים במידה רבה ביחס הגננת כלפיה. לא אחת אנו שומעות מגננת מצליחה כי לא הייתה יכולה להגיע להישגיה לולא הסייעת הייתה יד ימינה, לולא הסייעת שיתפה פעולה כחברה וכעמיתה, לולא הייתה אחת מהצוות שתרמה וסייעה להצלחת התוכנית ואף יזמה מהלכים ותוכניות (וגם להיפך).
המשמעות של צוות איננה רק קבוצה של אנשים בעלי מטרה משותפת. המשמעות היא קבוצה של אנשים שעובדים, חושבים ועושים יחד. יש ביניהם זיקה ותלות הדדית לשם השגת המטרה המשותפת. כחברי צוות הם עוזרים איש לרעהו, במונח של ערבים זה לזה, ואת הערך החברתי הנעלה הזה יש להבליט במערכת החינוך שלנו.
עבודת צוות יעילה מושתתת על אווירת פתיחות וקבלה. משמע, היא מושתתת על תקשורת טובה בין חברי הצוות ופיתוח "שפה משותפת". למעשה, לעיתים קרובות התוכן המועבר הוא משני בחשיבותו לתהליך שבאמצעותו נעשית השיחה.
תקשורת טובה יוצרת אקלים נוח. אירוע תקשורתי מוגדר כתהליך שבאמצעותו מועבר מידע בין בני אדם, כלומר תהליך שבאמצעותו אנשים משפיעים אלה על אלה, יוצרים תשתית של מוסכמות חברתיות ומציאות חברתית המנחה אותם בעולם. תקשורת פתוחה בין חברי צוות נמדדת על פי רמת האמון, הנכונות לומר דברים לא פופולריים, גילויי אכפתיות ודאגה הדדית. עבודת צוות היא תהליך של למידה תוך עשייה: עשייה בצוות, בקבוצה, ועשייה תוך־אישית, עם עצמך. תוך כדי התפתחותה של עבודת הצוות מתרחש תהליך העצמה, בו נרכשות תחושת הכבוד העצמי והמחויבות לקחת אחריות. בתהליך ההעצמה אנשים מרגישים שהם יכולים להשפיע, לקחת אחריות ולמלא תפקידים במקום עבודתם, מתוך הכרה בערכם ובחשיבותם. תפיסת הניהול העכשווית טוענת שהמנהיג המוביל הוא זה שמבזר סמכויות ומעודד ביטוי אישי ויוזמות יצירתיות של אנשי צוותו, אותם הוא מנתב לחזון ולמטרה משותפים. מחקרים בנושאי עבודת צוות בגני ילדים קובעים כי גננות רבות חשות בדידות מקצועית בעבודתן. מאחר ומרבית הגננות עובדות במבנה בודד ועמן רק הסייעת, הן מדווחות כי אמנם הסייעת מספקת תמיכה במטלות העבודה היומיומיות, אך עם זאת הן אינן מהוות עמית מקצועי להתייעצות ולקבלת החלטות משותפת בנושאים ובדילמות מקצועיות.
מכאן, שרצוי מאוד כי גננת שיש לה תחומי אחריות רבים ומגוונים תאציל סמכויות ותשתף את הסייעת בדרך של דיאלוג נכון ובאמצעות תהליך של למידה והדרכה, תוך כדי הגדרה וחלוקה של תחומי האחריות, תיאום ודיון על הדרך החינוכית שבה ראוי לפעול יחד בתוך הגן, גילוי החוזקות של הסייעת והנעתה לפעול לפיתוחן ולחיזוק המוטיבציה הפנימית, תוך פרגון תמידי כדרך חיים. כל זאת, כאשר אמון הדדי בין הגננת והסייעת הוא תנאי הכרחי להצלחת התהליך. השיתוף יכול להיות בהתייעצות, בהעלאת רעיונות, בפתרון בעיות, באיסוף מידע, בתמיכה בחברים לצוות, בתכנון כולל של עבודת הגן, בתכנון תוכנית עבודה שנתית, חודשית, שבועית, בפיתוח נושא חדש ובעזרה הדדית בכל התחומים. תארו לעצמכם שבן הזוג החליט שהוא מזמין חברים אבל שכח להודיע לכם, או שבן הזוג תכנן טיול/הצגה/מופע אבל לא עדכן אתכן שאתם יוצאים. איך תרגישו? בהקשר זה נמצא שככל שמתקיימת יותר עבודת צוות ויש יותר מערכות של התיידדות בין קולגות, תמיכה וניהול שיחות על רעיונות ומטרות, כך גדל הסיפוק של הגננת בעבודתה. בספרו של רובין ס' שארמה, "חוכמת המנהיגות", נכתב: "הערכתו העצמית של אדם קשורה קשר הדוק לעבודתו".
רצוי שכל גננת תזכור כי:
# להיות מנהלת גן, ארגון, פירושו להיות מקור השראה, להמריץ ולהשפיע.
# הנכס האמיתי של הגן הוא הצוות.
# בהתלבטויות הקשורות בילדים/ הורים/ דרכי עבודה, חשוב לשתף ולהקשיב לצוות.
חשוב לנהל שיח מקצועי בין הסייעות והגננות על שיטות ההוראה שלהן ועל דעותיהן, ולא בהחלפת דעות במטבח הגן, כשנפגשים לרגע, אלא בהקשבה דרוכה ופעילה, הכוללת תשומת לב למילים ולשפת הגוף. כך תצליח הגננת להנהיג את הצוות לשיתוף עבודה פורה מתוך רצון ונתינה.
העבודה באשכול גנים
לאחר שנים רבות של עבודה בגן "רגיל" עם שיתופי צוות נרחבים בהיקפים שונים, הוצע לי לנהל אשכול גנים חדש ומקסים בתל אביב ובו ארבע כיתות עם צוות גננות חדשות במערכת.
אשכול גנים הוא מסגרת חינוכית המכילה מספר כיתות באותו מוסד. זכיתי להיות מנהלת אשכול כזה בתל אביב זה שנתיים. הגן הוא חלק מקומפלקס הכולל )כמו כל גן(: גננת, סייעת, מורי העשרה וצוות משלים של יועצת פסיכולוגית מטעם הפיקוח ומטעם הרשות. הפעילות במסגרת אשכול גנים מאפשרת פיתוח צוותי מחנכים, למידת עמיתים והקמה של חדרי מורים לומדים. הגננות והסייעות חוברות לצוות כקולגות לעבודה,
תורמות זו לזו, ושייכות לקבוצת השתייכות אחת הפועלת לקדם את המטרות והחזון שהאשכול בנוי עליהם.
הרעיון המרכזי בעת הקמת האשכולות היה לתת מענה לקושי שבבדידותה של הגננת. בנוסף, אשכול גנים מאפשר ניצול מיטבי של כוחות העזר המקצועיים, בניית מערך תומך־גן אפקטיבי ופעולות העשרה וסל תרבות רחבים.
הצבתי לעצמי שלוש מטרות מרכזיות:
# הראשונה – לגבש צוות עבודה כלל אשכולי: גננות, סייעות וצוות העשרה משלים לעבודה משותפת, ליצירת קשרי גומלין אישיים, ליצירת שפה משותפת, לתיאום עמדות, מטרות וחזון; לגבש צוות שחושב יחד במטרה לחבור לקבוצה המקדמת את החזון האשכולי; ליצור זהות בין המטרות האישיות לאלה הארגוניות.
# השנייה – לאפשר לגננות באשכול להיות אוטונומיות בגנן, לפעול על פי תוכנית עבודה המותאמת ל"אני מאמין" של צוות הגן, בהלימה לתוכניות משרד החינוך ותוך הבעת אמון ביכולותיהן האישיות.
# השלישית – להצמיח את הצוות ממקום החוזקות שלו ולהמריא איתו למקומות אליהן הגננות חולמות להגיע בעשייה החינוכית, להצמיח "ראש גדול", להאמין ביכולתן האישית ולהמשיך לפרוח ממקום חוזקן לעשייה ברוכה המתאימה להן, מבלי לכפות עליהן תוכניות אשכוליות שלא מדברות אליהן.
כדי להשיג מטרות אלו קבענו מדי שבוע ישיבות צוות. ישיבות צוות אלו כללו מדי שבוע את הגננות ומדי חודשיים גם את הסייעות. שתי נקודות מוצא הובילו אותי לקיום ישיבות אלו בתכיפות של פעם בשבוע:
# האחת: ההבנה שאנשים מתגבשים לקבוצה כאשר הם משפיעים זה על זה.השפעה הדדית נוצרת כאשר אנשים מקיימים ביניהם קשר לאורך זמן, מגיבים זה על התנהגותו של זה, ומשנים את התנהגותם בעקבות הקשר.
* השנייה – שמפגשים קבוצתיים מעלים נקודות מבט חדשות על בעיה שהיחיד מתקשה להתמודד איתה, ואלה יוצרות אנרגיה חדשה ושיתוף פעולה המביאים לפתרון. כל שנדרש כדי להגיע לפתרון הוא נקודת מבט חדשה. קבוצה מספקת את ההזדמנות לנקודות מבט אלה.
בישיבות צוות ניתן לפתח דרך טובה כדי להגיע לרמת תפקוד גבוהה יותר וליצור סביבה תומכת המאפשרת לצוות להתנסות ללא חשש מטעויות. כפי שציין אלברט הווארד, שאמר "זה מצוין כשיש יכולת, אבל היכולת לגלות יכולת אצל הזולת – היא המבחן האמיתי".
היועצת הארגונית עדנה פשר כתבה שנשאלה לא אחת על ידי מנהלים כיצד לשנות תרבות ארגונית. היא ענתה כי זו אכן המשימה הקשה ביותר – אבל אם הצלחת בה, יש לך הישג בר קיימא יותר מכל הישג אחר. כדאי להתחיל במעשים ולא בדיבורים. ממש כמו במשפחה כך גם בארגון, אם אתה רוצה להנחיל לילדיך או לעובדיך ערך מסוים – אמץ אותו קודם כל בעצמך. הרי לא תצפה שילדך יהיה נקי ומסודר אם אתה אינך כזה! לא תצפה שיכבד אותך אם אתה אינך מכבד את הוריך! לא תצפה שיחצה את הכביש בזהירות כשהוא רואה אותך עובר באור אדום!
מכאן ראיתי את תפקידי כמנהלת אשכול. כמנהלת מנהיגה הבנתי כי עלי להכיר מקרוב את הצוות, להעצים את חזקותיהן וכישרונותיהן של כל אחת מבנות הצוות, לאפשר להן להתנסות בהצלחות, לתת להן משוב חיובי ובונה שיעצים את תחושת מסוגלותן העצמית, ובמקביל, לעצב סביבת עבודה נעימה ונינוחה, שתתרום, ככל שניתן, לרווחה הפיזית והנפשית של כל אנשי הצוות – כשהמטרה היא להגיע במקביל ל"גאוות יחידת צוות". לאורך
כל הזמן אני זמינה ונגישה לכל גננת, בכל שאלה, מענה, צורך, פיתוח תוכניות, הגיגים, קשיים עם ילדים מתקשים והורים מקשים, ואני שותפה בכל התהליכים הפדגוגיים בגנים ובהפעלת תוכניות. ואם לצטט אותן: "איזה מזל שאנחנו ביחד", "אוף, מה הייתי עושה לבד", "כמה טוב שאנו דנים בזה ואני מרגישה שלא רק לי זה קורה".
חברנו למשפחה אחת שפועלת במתחם אחד למען מטרה משותפת, תוך דאגה אמפטית ואמיתית זו כלפי זו ומתן גיבוי בכל עת וצורך בצורה מקצועית ואיכותית ותוך מענה ומתן שירות מיטבי לילדים ולהורים.
כיצד לקדם אווירה משתפת?
רצוי לקיים ישיבות צוות לאורך השנה, במועדים קבועים או על פי צורכי המערכת. נסו לא לוותר על ישיבות צוות אלו, המשתפות ונותנות כוח לעשייה משותפת איכותית וטובה יותר. ישיבות הצוות לא חייבות להתנהל בהכרח בגן או באשכול. ראוי ונכון לבחון מחדש עמדות ותיאום ציפיות, תוכניות ובחינת מטרות וחזון הגן, גם אם, ואולי אפילו בגלל, שהסייעת שלכן ותיקה ואתן עובדות יחד שנים, שכן מה שהיה אתמול יתכן שאינו רלוונטי להיום.
בישיבה הראשונה – בין אם היא רק עם הסייעת או עם כלל הצוות המשלים – רצוי להציג מספר היגדים, שבאמצעותם ניתן לפתח שיח מעצים ומכבד. גם אם דעתם של שאר חברי הצוות לא ברורה או לא מקובלת, נסו לשכנע ולהגיע להחלטות כנות המסייעות לעבודת שיתוף אמיתית, בדיוק כפי שהייתם מנסים לחבור עם בן/בת זוג לחיים ולכבד כל דעה אחרת, כמובן אם היא תואמת את "האני מאמין" של הגן. במונחים של סטיבן קובי בספרו "שבעת ההרגלים של אנשים אפקטיביים במיוחד" (1996) על המנהיג לאמץ לעצמו כאורח חיים סגנון של שיתוף פעולה יצירתי. המפתח לתהליך היצירתיות הוא ליצור רעיונות רבים ככל האפשר (על ידי סיעור מוחין), ללא כל ביקורת או שיפוטיות, ולהעריך את האלטרנטיבות לאחר מכן.
ההיגדים שלפניכם מתייחסים לעבודת צוות ונלקחו מתוך מאגר משרד החינוך ואני שיניתי אותם בהתאמה לצורכי הגן. קראו את ההיגדים ובחרו מקבץ שברצונכם להעלות לדיון בקבוצה, ומתוכם בקשו מהשומעים לבחור שלושה היגדים שלדעתם חשובים ביותר ומאפיינים עבודת צוות יעילה ובונה בגן:
# צריך שהפוטנציאל של כל אחד מחברי הצוות יזכה לפיתוח.
# חברי הצוות צריכים ללמוד משגיאותיהם.
# חשוב שחברי הצוות יגלו יוזמה לפתח את עצמם ולהתעדכן.
# אין "לטאטא" נושאים חשובים מתחת לשטיח ויש להעלותם ולדון בהם.
# חשוב שחברי הצוות יזמו יוזמות ולא רק יחכו להוראות.
# פתיחות וכנות איש עם רעהו הם תנאי הכרחי לעבודת צוות יעילה.
# המטרות וחזון הגן צריכים להיות ברורים לכל חברי הצוות בגן.
# חשוב שהצוות ישיג בפועל את רוב מטרותיו.
# בפגישות הצוות יש להקשיב זה לזה ולתת מקום של כבוד.
# לכל אחד בצוות הגן צריך שיהיה ברור מה תפקידו בתוך הגן.
# חברי הצוות צריכים לדעת לקבל ולתת גם ביקורת וגם משוב חיובי.
# חברי הצוות ידברו בכבוד ובגובה העיניים זה עם זה.
# חשוב לשתף ולהתייעץ לגבי תוכניות, אירועים ומהלכים לא שגרתיים בגן.
# חשוב שתהיה הבנה והסכמה לדעות שונות.
# חשוב לשפר את התקשורת בין חברי הצוות.
# רצוי שראש הצוות לא ירבה בהחלטות מבלי להתייעץ בחברי הצוות.
# יש להקדיש זמן כדי לבחון, לעצור ולערוך רפלקציה על העשייה.
# חשוב שלצוות יהיו נהלים ומדיניות מתאימים לצרכי הצוות והקהילה.
# חברי הצוות צריכים להכיר זה את זה גם באופן אישי.
# יש לדאוג יותר להשגת יעדים ממשיים של הצוות מאשר לתדמיתו.
# ראש הצוות צריך שיהיה רגיש במידה מספקת לצרכים השונים של חברי הצוות.
# יש להימנע מקליקות ו"תמרונים פוליטיים" בצוות.
רובין שארמה, בספרו "חוכמת המנהיגות" (2002) אמר: "מנהיגים בעלי חזון רואים את עצמם כמשחררים של כישרון אנושי של עובדיהם, ועל ידי כך הם מאפשרים לעובדים להגיע לצמיחה ולמימוש עצמי".
בסיום הישיבה הראשונה הענקתי לכלל הצוות סימניה שעליה כתוב:
אם כולנו נדע לצרף את כוחותינו למצרף אחד ייחודי אם נדע לתת יד להקשיב ולעזור אחת לשנייה אם נאמין ונסמוך אחת על רעותה בשקיפות וכנות אז נוכל להפוך לצוות מנצח, שיידע לעבוד בנאמנות, באיכות, לחבור יחדיו למטרה משותפת, ויחד יצור את המפתח להצלחה מקצועית אמיתית, המאפשר עבודה חינוכית לשמה, תוך אחריות הדדית המשותפת לכלל התהליכים והאירועים.
