אמא יקרה,
אחת המשימות החשובות שלנו כהורים היא לכונן ולטפח מערכת יחסים של אהבה, חברות ואחווה בין הילדים שלנו: שיאהבו אחד את השני, יעזרו אחד לשני, ויהיו אחד עבור השני, היום ובעתיד. היחסים בין אחים הם מורכבים ומשתנים עם השנים. במשפחות בהן יש יותר מילד אחד, כחלק מההתפתחות התקינה של הילדים, לעיתים יש תקופות יותר טובות- המאופיינות בקירבה, אהבה, משחקים ופעילויות משותפות, ולעיתים יש תקופות המאופיינות במתח ועימותים. בתקופות הטובות- הילדים שלנו מסתדרים היטב, נהנים להיות יחד, לשחק ולצחוק ואז הלב שלנו מתרחב ומתמלא אושר ונחת. בתקופות הפחות טובות- מאד כואב לנו כהורים, כאשר אנו נוכחים שיש בין הילדים חוסר פרגון, תחרות, קנאה, כעסים ולעיתים, אף שנאה.
מדבריך עולה שהיחסים בין בנך לבין ביתך מתוחים והוא מפגין כעס ודחיה כלפיה, ללא סיבה נראית לעין.מעניין לדעת, מתי זה התחיל? איזו אווירה קיימת במשפחה שלכם ובזו המורחבת? איזה מודל של יחסים בין אחים הילדים שלכם רואים? האם הם מסתדרים כאשר הם יחד, ללא ההורים בסביבה? האם הם התעמתו בשיחה משותפת, משפחתית, ואמרו מה שעל ליבם?
בכל מקרה, חשוב שאתם כהורים תיקחו שליטה על המצב ורצוי לפעול במספר מישורים: ראשית, חשוב לדבר ולתקשר אחד עם השני. לגבי בנך, יתכן שהוא לא יודע להמשיג בדיוק את הסיבות לרגשות הכעס והזעם ולהתנהגות שלו. יתכן שהוא מבולבל, גם כועס ומקנא וגם מרגיש אשמה וחרטה ואולי חשש שהוא מאכזב אתכם. לכן, חשוב לעזור לו ולכם להבין. אפשר להזמין אותו לשיחה שקטה, לשקף לו את התנהגותו ולהקשיב לתשובות שלו. באותה שיחה, חשוב גם להציב גבולות ולהבהיר שלא תסכימו להתנהגות שהיא מעליבה, מזלזלת בילדה, או אלימה (מילולית או פיסית). זאת, בגלל שאנו יודעים שלכל אחד מבני המשפחה יש זכות לחיות ולגדול בסביבה שהיא חמה, אוהבת, תומכת, מכבדת ומחזקת. לכן, חשוב לחזק את ביתך על מנת שתחוש אהובה, רצויה במשפחה, חזקה ומסוגלת לעמוד על שלה, על מנת שלא יווצרו מצבים בהם היא נמנעת מארוחות משפחתיות או אירועים משותפים. עם שניהם, כדאי לדבר על הדומה והשונה ביניהם, על מכנה או תחביב המשותף להם, על כמה חשוב להידבר, להיות סבלניים וסובלניים אחד כלפי השני ולשאול אותם האם הם יכולים להציע פתרונות. לבסוף, חשוב ליצור הזדמנויות ולתת לכל ילד, בכל גיל, זמן איכות משותף עם ההורה ותשומת לב. בהצלחה!
ד"ר דליה אלוני