תוכן
ההנחה הבסיסית הינה שהמעבר לכיתה א' הוא מורכב ומרובה אתגרים לילד ולמורה כאחד. מעבר זה מציב בפני התלמיד אתגר: לרכוש מיומנויות חדשות, להסתגל לסביבה צפופה יותר מהגן, למסגרת פחות חמה ומוגנת, לקשר פחות אינטימי ולמערכת מובנית והישגית יותר. עם כניסתו לכיתה, הילד נחשף למגוון משימות לימודיות חדשות, כגון: קריאה, כתיבה, הבנת הנקרא וחשבון. בכיתה, הוא משתלב בתוך קבוצת בני גיל גדולה, ואמור להתחלק עם בני כיתתו במשאבי זמן מצומצמים העומדים לרשותה של המורה. הילד מתנסה במגוון מיומנויות חדשות: מיומנויות למידה, מיומנויות חברתיות ומיומנויות רגשיות. לשם רכישת מיומנויות אלה הוא זקוק לקשר עם מבוגר, מורה. לפיכך, בכיתה א', התלמיד חווה לראשונה קשר עם מורה, אשר מופנם במהלך הזמן והופך לייצוג מנטאלי של יחסי מורה-תלמיד.
