שלום,
אני סייע בכיתה א' בנים, כשלושה חודשים בתפקיד. באופן עקרוני וגם מעשי אני סייע לילד מסויים, אך בפועל אני נמצא בכל שיעור, בכסא שלי, ומשמש כסייע לכל ילדי הכיתה. בהתחלה הייתי משחק הרבה עם התלמידים בהפסקות, וגם בכיתה ומחוצה לה אני מעין דמות שאפשר להתרפק עליה ולפנות אליה לקבלת יחס, הקשבה, ועזרה בכל דבר.
לעיתים הייתי מנסה להשליט סדר בכיתה עד שהמורה מגיע, אבל הפסקתי עם זה כי הבנתי שזה לא באחריותי. אולם, בכל זאת אני מעיר לילדים שמתנהגים בצורה שאינה הולמת כמו אלימות פיזית או מילולית או הפרת כללים אחרים.
אני מרגיש שהתלמידים לא רואים בי דמות של מורה עם סמכות אלא דמות פחותה ממורה. הם יודעים לפנות אלי כאשר ילד מציק להם, אך כשאני אומר להם לעשות פעולה כלשהי, דברי נשמעים פחות מדברי המורה.
אני לומד כעת חינוך והוראה.
אניי מרבה לבחון את עצמי, ומכל מקרה של חוסר הקשבה, יחס לא מכבד, הפרעות וכו', עולות לי מחשבות שלא אהיה מסוגל להשתלט על כיתה ולנהל כיתה בעתיד.
לאחרונה אני לא נכנס ל"מאבקי כוח", מלבד מקרים מעטים.
היום קרה שרציתי להוציא יומן של ילד מהתיק כי הוא לא הוציא לבד, כדי לרשום ש"ב. הילד ראה שאני נוגע בתיק שלו, לקח לי את הכיפה מהראש, וכשלקחתי אותה בחזרה הוא כעס שאני "מחטט" לו בתיק. המורה העמידה אותו ונזפה בו, ובין השאר היא אמרה לו שאני מורה, והוא אמר שאני לא מורה (הוא התכוון שאני סייע ולא מורה).
כמו כן בהמשך היום קרה מקרה של ילד שטען שילד הרביץ לו, והוא בתגובה בעט בתיק שלו. ניסיתי להסביר לו שכגם כשכועסים לא בועטים בתיק, והוא אמרר כשילד מרביץ לו צריך להחזיר. אני אמרתי שלא.
הילד שאני סייע שלו, שמע את הויכוח ואמר שכשילד מרביץ צריך להרביץ לו יותר חזק. אני אמרתי שלא והוא המשיך לומר שכן ואמר שאני "שקרן".
אני מביא את המקרים כדוגמא למקרים בעקבותיהם אני תוהה מה אמור להיות יחס התלמידים אלי ומה עלי לעשות כדי שהמצב יהיה טוב יותר.
אשמח לסיוע,
תודה.