תוכן
אתרים רבים ברשת מאפשרים לילדים שלנו לשחק במשחקים אלימים. למשל, מִשחק שהילד מְשחק בו בחור צעיר שמצטרף לחבורת רחוב ועליו להרוס, לשדוד ולרצוח כדי להוכיח את עצמו. ילד המְשחק מִשחק שבו הגיבור זוכה לאינסוף חיזוקים על התנהגויות שליליות, עשוי בקלות לאמץ התנהגויות תוקפניות.
משחקים אלימים רבים אינם מוגבלים בגיל, וגם כאשר יש הגבלה, היא איננה מהווה חסם ממשי אלא פיתוי, דבר נכסף שיש להשיג, מפירות גן העדן האסור של המבוגרים. כאשר חברים של הילד משחקים במשחק הזה, הילד שלנו עשוי בקלות להתפתות ולשחק, ואחרי שיתחיל יהיה לו קשה לצאת מהסביבה המהנה והמתגמלת הזו. הילדים של היום חיים בעולם מורכב – רוב ההורים אינם מעורבים במה שעושים ילדיהם ברשת, וחלקם גם לא מבינים מספיק בטכנולוגיה.
הילד, בדומה אלינו ההורים כשהיינו בגילו, מעוניין לשפר את הסטטוס החברתי שלו ולהיות "כמו כולם". ההבדל בין הילדים של היום לבין הילדים "של פעם", הם הכלים המאפשרים לו להשיג סטטוס זה. בעולם בו חיים ילדינו הם עשויים לקבל חיזוקים חיוביים מחבריהם על השתתפות והצלחה במשחקים אלימים, ועשויים להרגיש "לא מקובלים" אם הם לא משתתפים במשחק.
הרשת אופפת את הגולש באלימות נטו
לאלימות באינטרנט עלולה להיות השפעה חזקה יותר על הילד מהאלימות אליה הוא נחשף בקולנוע ובטלוויזיה. קרייג אנדרסון, חוקר אלימות ידוע מאוניברסיטת איווה בארצות הברית, השווה את האופן שבו האלימות באה לידי ביטוי באמצעי התקשורת השונים, ומצא שהמדיום האינטרנטי גרוע בהרבה מהטלוויזיה ומהקולנוע, וזאת משום שהוא פעיל יותר, ריאלי יותר, שכיח יותר ובעל עוצמה רבה יותר.
ראשית, כאשר האדם נחשף לאלימות בטלוויזיה, הוא משמש כצופה סביל שאיננו מעורב באופן ישיר במתרחש. בעוד שהצפייה הפסיבית בטלוויזיה יכולה להוביל את הצופה להזדהות, בעת המשחק באינטרנט (או במשחקי המחשב) אין אנו מזדהים, אלא משנים את זהותנו, משכפלים את עצמנו לתוך המשחק ומתאחדים עם דמות הגיבור האלים – ידה של הדמות על המסך היא ידנו, פניה הם פנינו.
שנית, האינטרנט מאפשר ליצור חיזוקים רבי עוצמה הבאים לידי ביטוי באופן מידי בקול ותמונה: מתן אגרוף תוך כדי המשחק לדמות שמולי, תגרום לי השחקן לשמוע את החבטה פוגעת, את הכאב של הצד השני ולעתים אף את העצמות הנשברות.
שלישית, יש הבדל מהותי במידת השכיחות שבה מופיעה האלימות באמצעי התקשורת השונים. בטלוויזיה ובקולנוע האלימות היא חלק מהעלילה. גם אם העלילה היא אלימה מאוד, היא מהווה רק חלק מהסיפור. לעומת זאת, באינטרנט כל המשחק יכול להיות אלים.
רביעית, באינטרנט האלימות נראית אמיתית יותר ויותר. ב-WWF, תוכנית קרבות ההיאבקות בטלוויזיה, המצלמה איננה נותנת את התמונה של המכה עצמה אלא פונה הצידה, באינטרנט לעומת זאת, הכול מופיע. שם אתה שומע ורואה את המכה נוחתת על גוף היריב והכול נראה אמיתי וללא שום ריכוך.
לסיכום, לדעתו של אנדרסון החשיפה לאלימות באינטרנט פעילה, שכיחה, ממוקדת וריאלית כל כך, שהיא עלולה להשפיע באופן שלילי מאוד על הילד. ברצוני להוסיף למודל של אנדרסון את נגישותו של האינטרנט כמרכיב משמעותי. העובדה שהאינטרנט מאפשר לגולש להיכנס למשחק בכל רגע נתון וכמעט מכל מקום, מביאה לכך שהרשת אופפת את הגולש באלימות נטו. חִשבו מה זה אומר: ילד בעל נטייה לאלימות יכול ללכת היום עם החוויה האלימה שלו לכל מקום. למעשה, זוהי סביבה מוחלטת שיוצרת השפעה שאין לה אח ורע. כל השאר, מה שקורה בעולם שמחוץ לאינטרנט, הן מבחינתו חוויות שוליות ולא יותר.
לקיחת אחריות ומעורבות אקטיבית
מה יכולים ההורים לעשות? כל תהליך שינוי מתחיל עם קבלת אחריות על מה שקורה. זה נכון בטיפול זוגי, בשינוי ארגוני, ובצמיחה אישית. כל זמן שכל אחד מגלגל את האחריות לפתחו של אחר, לא יקרה שום דבר. כדי שדברים ישתנו עלינו לקחת אחריות ולהיות מעורבים יותר בחיי ילדינו. אסור לנו להעביר את האחריות לחינוך ילדינו לאינטרנט, לטלוויזיה, לבית הספר או לכל גורם אחר. נכון, יש גם גורמים אחרים האחראים לחינוכו של הילד, אבל לגלגל את הבעיה אליהם זה פשוט חוסר אחריות.
המפתח לפתרון הוא מעורבות אקטיבית. על ההורים להיות יותר נוכחים ומעורבים בחוויות שעובר הילד בחיים בכלל ובאינטרנט בפרט. עלינו ליצור תקשורת אמתית עם הילד, מתוך הבנה שהתקשורת דורשת השקעה ארוכת טווח. תקשורת אמתית תביא בסופו של דבר להשפעה גדולה יותר על הילד. כשאנחנו קשובים לילד ומשתמשים בסמכותנו כהורים בצורה שקולה הוא יקבל זאת. הילד זקוק להכוונה והסבר ממצה בהתאם לגילו על הסכנות במשחקי המחשב והאינטרנט.
כשאנו מכוונים למשחקים שמותר לשחק ולא מתמקדים רק במה שאסור, אנו יוצרים השפעה חיובית. בואו נחשוב על מערכת היחסים שלנו עם ילדינו כעל בנק של רגשות. בבנק הרגשות, כל דבר שאנחנו עושים מול ילדינו הוא משיכה או הפקדה. כשאנחנו לא עומדים בהתחייבויות שלנו מול הילדים, אז אנחנו נמצאים במשיכת יתר, אוברדרפט, שתוביל לסגירת חשבון – מטפורה ליחסים ללא אמון.
השקעה מתמדת – השפעה אמיתית
כיצד נוכל להפקיד בחשבון הרגשי של ילדינו הפקדה משמעותית?
1. קִבעו זמן קבוע שיהיה רק שלכם ושל ילדיכם ועודדו אותו לבטא את עצמו.
2. קבעתם זמן ומקום? אל תניחו לטכנולוגיה להפריע לתקשורת ביניכם. כבו פלאפונים ומחשבים.
3. עליכם להיות נוכחים בפגישה מבחינה פיזית ומבחינה מנטלית. במפגש זה נסו לאט לאט ובהדרגה לסקור את כל תחומי חייו של הילד. תנו לילד להוביל את השיחה. באופן טבעי, הוא לא ייגע מיד בנקודות אישיות בחייו. ייקח קצת זמן עד שהוא ירגיש שהוא יכול לבטוח בכם.
עודדו אותו לדבר על מכלול חייו, על הלימודים, על ההישגים, על חייו החברתיים. נסו תמיד להבין קודם כל את החוויה האישית שלו מפיו. כשהוא מעלה נקודות אישיות, התייחסו לכך כאל הזדמנות פז, שמאפשרת לכם לעזור לו, וכך לבצע "הפקדה" משמעותית בחשבון הבנק שלו. מעבַר מיָדי לשיפוטיות ("אמרתי לך, אל תיכנס לאתר הזה ולמרות זאת…"), מסמן הזדמנות קצרת מועד שנעלמה – וזה עשוי להיות סוף פסוק לתקשורת ביניכם. עליכם ללמוד איך הוא רואה את המצב דרך העיניים שלו. שאלו שאלות הבהרה שיעזרו לו ולכם להבין את המצב. נסו לחשוב יחד עם הילד על כמה כיוונים של פתרון ואחר כך לבחון כל כיוון לגופו, ולהגיע אתו למסקנה. תנו לילד להוביל את התהליך, כשאתם רק מסייעים לו להבין את המצב. תקשורת שכזו תסייע לו ולכם להיפתח זה לזה. בפעם הבאה, הוא יגיע אליכם עוד לפני שנוצרה הבעיה, וידע שהוא יקבל אצלכם אוזן קשבת ולא דמות סמכותית שיפוטית.
אחרי שנוצר האמון, תוכלו לעזור לילד לכוון את דרכו בהנחיה עדינה. זה יכול לאפשר לכם לסייע לילד ביצירת שימוש מאוזן באינטרנט. יחד איתו יש להגדיר את זמן השימוש באינטרנט, מה רצוי, מה מותר ומה אסור. ככל שהילד גדול יותר, כך חשוב שהוא יהיה מעורב יותר.
יש להבהיר לילד בעדינות שלצד היתרונות, לאינטרנט יש גם חסרונות וסכנות. למשל, יש להסביר לו את הנזקים ארוכי הטווח של משחקים אלימים. יש להעביר לילד את המסר שאולי הוא מבין יותר בטכנולוגיה, אבל ההורה יכול להקנות לו בעדינות את "חכמת הרחוב" ואת הזהירות שהיא מחייבת.
לאט לאט, בהשקעה מתמדת, נשיג יותר השפעה חיובית על ילדינו. השפעה זו לא תהיה מלאכותית, והיא לא תתפוגג כשאנחנו לא איתו. הילד יקבל הבנה מקיפה וכלים לשימוש נבון באינטרנט שיישארו איתו לאורך זמן. נכון, מדובר בהשקעה אמיתית, אך רק השקעה שכזו תבטיח השפעה אמיתית.
