למחנכת שלום,
אחד המאפיינים של התנהגות אנושית הוא החלוקה החדה של השתייכות, ההפרדה שאנו עורכים בכל עת בין 'אנחנו' והם'.
למנגנון הנפשי הזה חשיבות רבה בהתנהגות החברתית (אני ממליץ לך לעיין בספרה של ד"ר האריס מיתוס גידול הילדים. היא עורכת שם דיון מעולה בנושא). בבתי הספר יש בדרך כלל תחושת לכידות ותלמידים בכיתות חשים שהם 'קבוצה אחת' (הגם שיתכן פיצול נוסף לתת קבוצות ו'קליקות'). מרגע שנוצר הפיצול קשה לבטלו. לרוב הוא נוצר כתוצאה מתחושת תחרותיות של כמה תלמידים דומיננטיים בקבוצה.
אני מבין שחברי קבוצת הקולים חשים שהם יודעים טוב יותר מחבריהם מה נכון וכיצד להתנהג. תחושת העליונות הזו וההצקות לחנונים מסייעת להם לחוש מלוכדים. זהו כמובן רגש רב עוצמה, תגמול חברתי שקשה לשנות אותו. אני מציע לך לשוחח עם חברים יחידים, רצוי אלה שדוחפים לפיצול, בקבוצה זו (אנא עייני בפרק שלי על 'שיחת חתך' בספרי החדש 'יש לי עיניים בגב' כדי להכיר דרך מוצלחת לשיחות כאלה) ולברר אתם מה באמת קורה.
המשימה שלך לברר אתם את מניעיהם, להעביר אותם לצידך, או לפחות להראות להם שהתנהגותם נפסדת ופוגעת. אם הבירורים האלה לא יסייעו, יתכן שתצטרכו לדבר עם הוריהם וגם לנקוט בענישה. לרוב זה עובד.
בהצלחה,
ד"ר אליעזר יריב
