מערך שיעור
ל"ג בעומר – פעילות סביב השיר "אוֹסְפִים עֵצִים" שכתבה לאה נאור
דינה ציונית וצוות החינוך החברתי במטח, ייעוץ: ד"ר עידית ליוש, בשיתוף הקרן לקידום מקצועי

פעילות העוסקת בנושא ל"ג בעומר באמצעות דיון והפעלה סביב השיר "אוֹסְפִים עֵצִים" שכתבה לאה נאור. הפעילות מיועדת לילדים צעירים. הפעילות מעודדת שיח בנושא התנסות אישית עם פחדים ורגשות לא נעימים שהילדים היו רוצים להתפטר.

רקע

ל"ג בעומר הוא אחד ממועדי ישראל שאינו מצוין בתנ"ך. ל"ג (=33) בעומר הוא היום השלושים ושלושה לספירת העומר – שסופרים מפסח ועד שבועות (ספירת העומר כולה היא 49 יום).

מנהג הדלקת המדורות החל להתפתח רק במאה ה-13, והוא קשור למרד בר-כוכבא, שהתרחש במאה ה-2. המרד של היהודים ברומאים, שבראשו עמד שמעון בר כוכבא, התחיל בשנת 132 לספירה. מרד בר-כוכבא פרץ 62 שנים לאחר חורבן בית המקדש השני (ב-70 לספירה), שגם הוא היה תוצאה של מרד היהודים ברומאים ("המרד הגדול").

מרד בר-כוכבא נמשך שלוש שנים, עד שדוכא בידי הרומאים. סביב בר-כוכבא התקבצו עשרות אלפי לוחמים, ובברכת רבי עקיבא, גדול חכמי ישראל באותה תקופה, הם יצאו להילחם בכובשים הרומים.

תחילה הצליח בר-כוכבא לשחרר את ירושלים ואת יהודה מידי הרומאים ואף טבע מטבעות כביטוי לעצמאות המחודשת, אבל הרומאים לא ויתרו ושלחו לארץ יהודה כוחות צבא גדולים, ובהם מצביאים מהוללים, מכל חלקי האימפריה הרומית.

כוחות אלו היו חזקים, מקצועיים ורבים יותר מן הכוח הרומי שהביא לחורבן ירושלים 62 שנים קודם לכן. מרד בר-כוכבא דוכא באכזריות ובמחיר כבד מאוד – כ-600 אלף הרוגים. בר כוכבא עצמו מת, לפי האגדה, "בידי שמים" מהכשת נחש בעקב רגלו.

*מבוסס על מידע מתוך אתר משרד החינוך

מטרות

  • הילדים יכירו את מנהג החג להדליק מדורות ואת מקורותיו.
  • הילדים ילמדו להבחין  בין מוחשי למופשט.
  • הילדים יספרו על התנסות אישית עם פחדים ורגשות לא נעימים שהיו רוצים להתפטר מהם.

הנחיות

המשתתפים: כל ילדי הגן

משך הפעילות: כ-30 דקות במליאה עם אפשרות להרחבת השיח גם בקבוצות קטנות.

דרכי העבודה: שיר ושיחה

פעילות במליאה: בקרוב נציין את ל"ג בעומר.

שאלו: מה נוהגים לעשות בל"ג בעומר?

ספרו: המדורות שמדליקים בל"ג בעומר קשורות למרד של היהודים ברומאים. היהודים מרדו (התנגדו) ברומאים ששלטו בארץ. בראש המרד (המנהיג) עמד בר כוכבא. כאשר הרומאים שלטו בארץ, הם לא הרשו ליהודים לקיים את המנהגים הדתיים שלהם: לא הרשו לעשות לתינוקות ברית מילה, לא הרשו לחגוג את החגים היהודים, לא הרשו לא לעבוד בשבת, ועוד.

היהודים כעסו ויצאו להילחם ברומאים. החיילים היהודים הדליקו מדורות על ראשי ההרים כדי להעביר את ההודעה שהמרד פרץ ושהקרב נגד הרומאים התחיל. המדורות שאנחנו מדליקים היום בל"ג בעומר הן זכר לדבר הזה.

קראו לילדים את השיר, שוחחו אתם בעזרת ההצעות לשיחה המובאות אחרי השיר.

אוֹסְפִים עֵצִים / לאה נאור

כָּאן אוֹסְפִים עֵצִים

כָּאן אוֹסְפִים עֵצִים

בּוֹאוּ לֶאֱסֹף אִם אַתֶם רוֹצִים.

כָּל עָנָף יָבֵשׁ זְרֹק לָעֲרֵמָה,

מִסְגְרוֹת רֵיקוֹת,

לֹא חָשׁוּב שֶׁל מָה.

פַּחַד אוֹ כְּאֵב,

מַצַב רוּחַ רָע,

יֵש לְךָ צָרוֹת?

זְרֹק לַמְדוּרָה.

מַטְאֲטֵא יָשָׁן,

מְשֻׁלָשׁ עָגֹל,

אַל תִדְאַג…

הָאֵשׁ תְּקַבֵּל הַכֹּל.

אִם נִשְׁאַר דָבָר לֹא בְּכַוָנָה,

ל"ג בָּעֹמֶר בָּא שׁוּב בְּעוֹד שָׁנָה.

© כל הזכויות שמורות למחברת ולאקו"ם.

* לשיר במקור בית נוסף

שוחחו עם הילדים על משמעות השיר:

הילד או הילדה בשיר רוצים לזרוק למדורה כל מיני דברים.

אפשרו לילדים לספר את השיר במילים שלהם.

פעילות המשך בקבוצה הקטנה:

שאלו: מהם הדברים שרוצים לזרוק?

הילדים יבינו שחלק מהדברים אינם דברים מוחשיים, אינם דברים שאפשר לראות או לגעת בהם.

הם יבינו שהשיר מדבר גם על השלכת חפצים מיותרים לאש – וגם על השלכת רגשות לא טובים.

בשיר מוזכר גם משולש עגול – משהו דמיוני לגמרי, משהו שלא קיים. מזה יבינו הילדים שאפשר להשליך גם דברים דמיוניים.

בקשו מהילדים לתת דוגמאות לחפצים מוחשיים – ודוגמאות לרגשות.

שוחחו על הדברים שהילדים היו רוצים לזרוק למדורה, אילו הדבר היה אפשרי:

הרגשה לא טובה, רגש לא נעים, מחשבה מעצבנת, פחד, חלום רע…

*את הילדים הבוגרים ניתן לשאול מה קורה כאשר זורקים שולחן או כסא למדורה? ומה קורה כאשר זורקים רגש למדורה- איך מרגישים לאחר מכן? עמדו על ההבדלים בין זריקת חפץ מוחשי לאש לבין זריקת רגש.

פעילות חופשית – יצירה לסיכום, הציעו לילדים לצייר את הדברים שהיו רוצים "לזרוק" למדורה.

לחצו להמשך קריאה
הקטן