הנחיות
הנחת היסוד של פעילות זאת היא שלכולנו יש אפשרות לעצור את הסכסוך רגע לפני שהוא הופך לאלימות פיזית. ולמרות זאת, דומה שלא אחת אנו מאבדים שליטה על השתלשלות האירועים. זה, בדרך כלל, קורה, כשמישהו מתבטא בצורה פוגעת כלפי האחר, והאחר מגיב אף הוא בתוקפנות, ואז, בתוך סערת הרגשות, כל צד מוסיף עוד ביטויים אלימים משלו, והכעס הולך ומתלקח, עד להתפתחות של קטטה אלימה. במצבים כאלה איננו חושבים על מה שאנחנו אומרים, אלא מגיבים באופן אוטומטי.
חשוב להדגיש: דרכי הפעולה המוצעות כאן (כגון: אימוץ גישה קלילה והומוריסטית או הפסקת הדיאלוג לחלוטין), אינן בהכרח פותרות את הבעיה. ייתכן, שכדי להגיע אל שורש הסכסוך, יהיה צורך לקיים דיאלוג ולגשר בין הצדדים. ואולם, כוחן של דרכי פעולה אלה הוא בכך, שהן מאפשרות להשקיט את הרוחות ברגע שהדיאלוג יוצא מכלל שליטה, ובהיותן מעין "ארגז כלים לשעת חירום".
1. קראו לתלמידים את האירוע שלפניכם.
אירוע: "אתה לא מבין בכדורגל!"
זה התחיל במשחק קלפים. בזמן האחרון הבנים בכיתה אוספים קלפים של כדורגל. אנחנו מביאים את הקלפים שלנו לכיתה, ואוהבים לשחק בהם בהפסקה.
אתם בטח מכירים את המשחק הזה: מקפלים את הקלפים לחצי, מניחים על השולחן, ואז דופקים על השולחן בידיים, עד שהקלפים מתהפכים. מי שמצליח להפוך את הקלפים – לוקח אותם.
"אני כבר הצלחתי להכפיל את הקלפים באוסף שלי! חסרים לי רק חמישה, כדי להשלים את האלבום". אבל היום הכול השתבש. התחלנו לשחק, ופתאום, כשהגענו לקלף של רונאלדו, זה הפך לריב.
– "את הקלף הזה אני הכי אוהב", אמרתי ליואב. "אין כמו כריסטיאנו רונאלדו. הוא הכי תותח בעולם!"
– " עודד, איזה תותח!? מֶסי הרבה יותר טוב ממנו!", הוא אמר.
– "מה קרה לך? לא ראית איך הוא בועט?", עניתי.
– "יואב, מה אתה בכלל מבין בכדורגל?…", הוא שאל בזלזול, "אני במקומך הייתי שותק".
לא הבנתי למה הוא מדבר כך, אבל לא יכולתי להישאר אדיש, אז אמרתי: "כן, כן, אתה ממש מבין בכדורגל… מה היינו עושים בלעדיך…".
– "שב בשקט! הרגליים שלך עקומות! ראינו איך אתה מחטיא גולים במגרש", ענה יואב.
– "שכחת איך בגללך הפסדנו את המשחק בשבוע שעבר?", החזרתי לו.
– "שתוק! חתיכת אידיוט!", הוא התרגז.
– "אתה מקלל אותי? אני אפוצץ אותך! מי אתה בכלל?", אמרתי.
– "תיזהר ממני! אחי הגדול יפוצץ אותך!".
– "אני ממש רועד מהאח שלך, החנון הזה…"
– "יואב, אני מציע לך לדבר יפה על אח שלי! מפגר! לפני שאני אתחיל ללכלך על המשפחה שלך…"
זה כבר ממש הרתיח אותי. הוא יכול לרדת עליי כמה שהוא רוצה, אבל לא על המשפחה שלי. לא יכולתי להחזיק את עצמי יותר. דחפתי אותו, והוא בעט בי.
מזל שהמורה הגיע והפריד בינינו. אם לא – זה היה נגמר רע מאוד…
2. שאלו את התלמידים:
א. איזה משפט, שאמרו עודד או יואב, היה נקודת ההתחלה של הסכסוך? מדוע?
ב. אילו דברים של עודד פגעו ביואב?
ג. אילו דברים של יואב פגעו בעודד?
הדגישו: ויכוח מילולי עלול להתדרדר לאלימות פיזית – ילד או ילדה אומרים או עושים משהו, שקצת מרגיז אותנו, ואנחנו עונים במשהו שירגיז אותם, הם מביעים זלזול, ואנחנו מכנים אותם בשמות גנאי. וכך, בלי לשים לב, כל אחד מוסיף שמן למדורה, והסכסוך מתלקח. כמו שראינו באירוע: יש דברים שאנחנו אומרים, שהם יכולים להסלים סכסוכים.
3. בנו על הלוח את הטבלה שלפניכם.
בקשו מהתלמידים לתת דוגמאות נוספות משלהם לכל סוג של ביטוי אלים.
| ביטויים אלימים |
דוגמה מן האירוע |
דוגמאות נוספות |
| זלזול, בוז |
"אני במקומך הייתי שותק" |
"ראיתי את המחברת שלך. לפחות לצייר את יודעת…" |
| לעג |
"הרגליים שלך עקומות" |
"אתה נראה כמו קוף, ואימא שלך נראית כמו שימפנזה" |
| ציניות, עוקצנות |
"מה היינו עושים בלעדיך", "אני ממש רועד מפחד מהאח שלך, החנון הזה" |
"אתה כזה מתוק…" |
| ביקורת, האשמה |
"בגללך הפסדנו את המשחק בשבוע שעבר" |
"אם היית סותם את הפה שלך, לא היינו מקבלים עונש!" |
| ציווי, דרישה
(לומר לזולת מה עליו לעשות) |
"שתוק!", "שב בשקט!" |
"אתה, אל תתערב!" |
| שמות גנאי, קללות |
"אידיוט", "מפגר" |
דפוק, דֶבה |
| איום |
"אני אפוצץ אותך!" |
"אם לא תיתני לי את האייפון שלך עכשיו, אני אגיד לעידן שלא יזמין אותך למסיבה ביום שישי!" |
4. לאחר מילוי הטבלה הדגישו: ביטוי אלים יכול להיות גם לא-מילולי. הוא יכול להיות בטון הדיבור ובשפת הגוף.
5. שאלו את התלמידים:
א. איך, לדעתכם, הרגישו יואב ועודד בזמן השיחה שלהם? (כעס, עלבון)
ב. מה רצו יואב ועודד להשיג בשיחה שלהם? מה היו המטרות שלהם?
(בהתחלה הם רצו לשחק, אחר כך כל אחד רצה "להיות צודק" לגבי השחקן הטוב ביותר, ואז אולי כל אחד רצה שהאחר ידבר אליו בכבוד).
ג. האם יואב ועודד השיגו את מטרותיהם בשיחה שלהם?
(הדגישו: הביטויים האלימים, שגרמו להסלמת הסכסוך, הכשילו את הילדים בהשגת מטרותיהם.)
ד. מה דעתכם: איך יכלו עודד ויואב למנוע את ההסלמה של הסכסוך, ולהשיג את מטרותיהם?
כתבו על הלוח את הצעות התלמידים, והוסיפו את הרעיונות מן הטבלה שלפניכם.
| דרכים למנוע הסלמה של סכסוכים* |
הסבר ודוגמאות |
דוגמאות נוספות |
| קלילות והומור |
קלילות והומור יכולים להרגיע את הרוחות ולהוציא את המשוחחים מן הסבך. אבל לפני שאומרים משפט מצחיק (שיצחיק את השניים, ולא ישים את האחרים ללעג), חשוב, קודם כול, לאמץ גישה קלילה כלפי הנושא. כדי לשנות את הגישה, אנחנו יכולים להגיד לעצמנו: "למה אנחנו עושים מזה סיפור?… זה רק כדורגל…". |
|
| ניתוק |
לפעמים אנחנו כועסים כל כך, עד שאנחנו נגררים לביטויים אלימים בלי שליטה. במקרים כאלה עדיף לסיים את השיחה, ולהמשיך אותה בזמן אחר, כאשר אנחנו רגועים יותר.
דוגמה: "אני רוצה להפסיק את השיחה שלנו עכשיו, ולהמשיך לדבר אחרי שאני אירגע." |
|
| ביטוי עצמי מן הלב |
כאשר אנחנו אומרים לאחרים מה אנחנו מרגישים באמת, יש סיכוי שנצליח להתקרב אליהם. דוגמה: "אני ממש נעלבתי ממה שאמרת עכשיו!" |
|
| הקשבה (שקטה או פעילה) |
לפעמים אנחנו צריכים "להוציא" את הכעס שלנו. כדי למנוע את ההסלמה של הסכסוך, אנחנו יכולים להקשיב למי שכועס, ולשתוק. כך נוכל להבין מה אומרים מתחת למילים, ונתעלם מן האופן האלים של הדברים שנאמרים. כדי לנסות להבין מה מנסים להגיד, אפשר גם להיעזר בשאלות הבנה.
דוגמאות: "האם את/ה מנסה להגיד, ש…?", "האם את/ה כועסת/ת, כי…?" |
|
ה. ראינו איך אפשר למנוע הסלמה של סכסוכים. אילו דרכים הייתם מאמצים?
ו. מה נראה לכם קל יותר לביצוע, ומה נראה לכם קשה יותר?
ז. האם זכור לכם שהשתמשתם באחת הדרכים? מה הייתה ההשפעה שלה?
ח. באילו דרכים נוספות נוכל לקחת אחריות, כדי למנוע הסלמה של הסכסוך?
6. שכתוב השיחה שבאירוע
א. התלמידים יכתבו מחדש את השיחה של עודד עם יואב: הם ישתמשו בביטויים שימנעו את הסלמת הסכסוך, כך שיואב ועודד יצליחו להשיג לפחות חלק מן המטרות שלהם.
הדגישו: שני הילדים יכלו לעצור את ההסלמה בכל שלב, אם אחד מהם היה מחליט לקחת אחריות ולהתבטא בצורה אחרת, כדי לכוון את השיחה למקום בונה ומקרב.
ב. תלמידים יקראו לכיתה את השיחה שכתבו.
סיכום הפעילות
- ראינו מה קורה, כאשר אנחנו אומרים דברים שפוגעים באחרים, ולהסלים את השיחה לסכסוך.
- בדוגמה שראינו, השיחה הסתיימה בסכסוך, וכך שני הילדים לא הצליחו להשיג את המטרות שלהם.
- הסכסוך גם עורר אצל שניהם רגשות שליליים. בעצם, שניהם הפסידו במערכה. מצב כזה קורה לנו במקרים רבים בחיים. בלי לשים לב, אנחנו נגררים למריבה, כל צד מוסיף עוד שמן למדורה, עד שאנחנו עלולים אפילו להגיע לאלימות פיזית (כלומר: לפגוע באחרים בגוף ולא רק בנפש).
- היום למדנו כמה דרכים למנוע מצב כזה. כדאי לנו להשתמש בדרכים האלה, כאשר חילוקי דעות מתעוררים בשיחה.
- זכרו: אתם יכולים לקחת אחריות, ולכוון את השיחה לכך שתוכלו להשיג ממנה יותר.
