מערך שיעור
לזרות מלח על הפצעים (שמואל א': פרק א', פסוקים א'-ז')
שירה גודמן, שלמה זיס וזהר הרקוב, מטח בשיתוף הקרן לקידום מקצועי

פעילות שמטרתה לעורר את המודעות של התלמידים ל"זריית מלח על פצעי הזולת", כדי שימנעו מכך.

רקע

פרק א' בספר שמואל א' עוסק בסיפור לידתו שמואל הנביא. לאלקנה, אביו של שמואל, שתי נשים: פנינה, האישה שהוא אוהב פחות, והיא יולדת לו ילדים, וחנה, האישה האהובה עליו, אך היא עקרה. מצב זה הוא הרקע ליחסים המתוחים בין שתי הנשים: "וְכִעֲסַתָּה צָרָתָהּ גַּם-כַּעַס" (פסוק 6).
יחסים מתוחים על רקע דומה ראינו גם אצל נשותיו של אברהם, שרה והגר. שרה התלוננה על הגר בפני אברהם: "וַתֵּרֶא כִּי הָרָתָה, וָאֵקַל בְּעֵינֶיהָ…" (בראשית ט"ז, 5).
שני הסיפורים מתארים התנשאות של האישה היולדת על האישה העקרה ופגיעה בה. אך במה בדיוק הפגיעה מתבטאת? – לכך אין הסבר במקרא. חז"ל ניסו לשער מה אמרה פנינה לחנה, אשר כל כך הכעיס אותה. למשל, היא שאלה את חנה: "[האם] אין את עומדת ומרחצת פניהם של בנייך, כדי שילכו לבית-הספר?" (ילקוט שמעוני, שמואל א', א'). כלומר, פנינה זָרְתָה מלח על פצעיה של חנה והכאיבה לה בדיוק במקום הכואב ביותר – העקרות.

הטקסט המקראי:
וַיְהִי אִישׁ אֶחָד … וְלוֹ שְׁתֵּי נָשִׁים שֵׁם אַחַת חַנָּה וְשֵׁם הַשֵּׁנִית פְּנִנָּה, וַיְהִי לִפְנִנָּה יְלָדִים, וּלְחַנָּה אֵין יְלָדִים. … וְכִעֲסַתָּה צָרָתָהּ גַּם-כַּעַס, … וְכֵן יַעֲשֶׂה שָׁנָה בְשָׁנָה מִדֵּי עֲלֹתָהּ בְּבֵית יְהוָה כֵּן תַּכְעִסֶנָּה…
(שמואל א', פרק א', פסוקים א'-ז')

מטרות

לעורר את המודעות של התלמידים ל"זריית מלח על פצעי הזולת", כדי שימנעו מכך.

הנחיות

א. הפעילות לתלמידים נעשית בקבוצות, בצורת סדנה.
הערה: ניתן לעשות את הפעילות גם כדף עבודה אישי.
ב. חלקו לתלמידים את הדף לתלמידים.
ג. התלמידים יציגו את התוצרים שלהם במליאה.
ד. תלו את התוצרים על לוח הקיר בכיתה.
ה. דונו בכיתה בנושא: "זריית מלח על פצעי הזולת". היעזרו בנקודות הבאות:
1. גילוי רגישות לדברים שעלולים להכאיב לאחרים.
2. זהירות בדברינו, כי אנו עלולים לפגוע באחרים ללא כוונה, במיוחד כאשר איננו מכירים אותם.
3. ואם זרינו מלח על פצעי הזולת – כיצד נוכל לתקן?

לחצו להמשך קריאה
הקטן