תוכן
כיצד להגדיל את רמת ההשתתפות והמעורבות של התלמידים בלמידה מהבית?
// מעבדת למידה מרחוק בפריפריה
סוגיית ההשתתפות והמעורבות בלמידה מהבית מעסיקה את כלל בתי הספר בארץ, כנראה שאפילו בעולם. מסמך זה מציע עקרונות ודרכי פעולה על בסיס הניסיון והלמידה של 15 בתי ספר יסודיים וחטיבות ביניים המשתתפים במעבדת הלמידה מרחוק בפריפריה, ניסיון שנצבר בשלושת השבועות הראשונים ללמידה מרחוק.
מעבדת הלמידה מרחוק בפריפריה הוקמה בשותפות של ג'וינט-אשלים ומשרד החינוך (אגף מו"פ, ניסויים ויוזמות והאגפים לחינוך יסודי ועל יסודי.) נכללים בה בתי ספר מדימונה, מגדל העמק, שכונת פסגת זאב בירושלים, בענה, עראבה, עכו, אשקלון, ערערה, שפרעם, פתח תקווה וקריית חיים, שתרמו בנדיבות מהניסיון והתובנות שלהם לצורך הכנת מסמך זה בטווח זמן מאוד קצר. מסמך זה הנו תוצר ראשון של המעבדה, הפועלת בכדי לבחון סוגיות העוסקות בלמידה מרחוק בפריפריה ולהציע עקרונות ופרקטיקות. המעבדה מבקשת להביא את הקול של אוכלוסיות שיש חשש שלא יישמעו בשיח החינוכי ובקבלת ההחלטות.
חשוב לציין שנראה שהבעיות והקשיים המעסיקים את בתי הספר בפריפריה דומים גם לאלו המשרתים אוכלוסיות מחתך סוציו-אקונומי גבוה יותר. עם זאת חלק מאותם קשיים מקבלים צבע ועוצמה אחרים: אילוצי הנגישות למחשב ולאינטרנט גדולים יותר, הלחצים הכלכליים במשפחה לעתים גדולים יותר ועוד. הרעיונות, העקרונות ודרכי הפעולה שהתפתחו בעבודה של בתי ספר אלו בכדי להגדיל את רמות ההשתתפות והמעורבות של התלמידים, נכונים כמובן לבתי ספר מיישובים דומים, אך תקפים ובעלי ערך לבתי ספר בכל מקום.
׳השתתפות ומעורבות׳, מה הכוונה?
לצורך מסמך זה ניתן להגדיר באופן כללי שתי "דרגות" של השתתפות ומעורבות:
השתתפות תלמידים המשתתפים בפעילויות הלמידה מהבית של בית הספר באופן "סביר". זוהי הגדרה לא מדויקת, אך "סביר" משמעו שהם משתתפים ברוב המפגשים הסינכרוניים באופן עקבי, מגישים באופן עקבי לפחות חלק מהמשימות שהם מקבלים ונמצאים בקשר עם המורים. דרגה זו ניתנת להערכה ע"י בתי הספר, ובממוצע דיווחו מנהלים ומורים על כ -% 80-70 השתתפות.
מעורבות תלמידים שנראה שמעורבים באופן אקטיבי בלמידה, מגישים את רוב המשימות, פעילים במפגשים הסינכרוניים, מחויבים ומשקיעים מאמץ, וניתן לשער שהם מפיקים ערך מהפעילויות המתקיימות. זה שונה מרמת ההשתתפות כיוון שגם תלמידים המשתתפים בפעילויות הלמידה מהבית עשויים לא להיות מעורבים, לא להתעניין במה שמתרחש, לעסוק בדברים אחרים וכו'. את רמת המעורבות היה יותר קשה להעריך.
מסמך זה מתמקד בשתי דרגות אלו. על אף השוני שתואר ביניהן, המסמך מניח שבאופן עקרוני השיפור בשתיהן מתרחש במקביל – ככל שרמת ההשתתפות גדולה יותר כך מספר התלמידים המעורבים גדול יותר. ההצעות במסמך מתייחסות לשיפור שתי דרגות אלו בו זמנית, וגם השימוש במילים "השתתפות" ו"מעורבות" עשוי להיות חליפי.
יש מקום לטעון כי זו לא חייבת להיות מטרה מרכזית, וכן שאחוזי ה השתתפות פחות חשובים מאשר הערך החינוכי (פדגוגי ורגשי-חברתי) הניתן לאלו שכן משתתפים. עם זאת, ההנחה שהנחתה את כתיבת המסמך הנה שרמת ההשתתפות היא בהחלט מדד חיוני המשקף ערכים חשובים לרוב התלמידים, ובמיוחד ביישובי פריפריה ובאוכלוסיות מוחלשות בהן ההשתתפות בלמידה מהבית מציעה בתקופה זו את הפוטנציאל החשוב ביותר עבור התלמידים לחוות תחושת מסגרת ושייכות ולהישאר בתוך תהליך למידה והתפתחות של הידע והמיומנויות שלהם.
כ-% 20 מהתלמידים אינם משתתפים בפעילויות הלמידה מרחוק. מדוע?
"הבעיה הכי גדולה שלי היא איך להביא את הילדים באמת ללמוד. הצורך שלי הוא לא בעוד כלים. אני מכירה מספיק כלים. המוטיבציה היא הדבר הכי חשוב" (מורה בבית ספר יסודי)
משיחות עם מנהלים ומורים מבתי הספר המשתתפים במעבדה עלו מגוון סיבות אפשריות:
▪ לבין % 2 -10 מהתלמידים אין מחשב ו \או נגישות לאינטרנט
▪ משפחות עם כמה ילדים שיש להם מחשב אחד
▪ קושי עם התפעול הטכני של מערכות
▪ קשיי ריכוז המועצמים בלמידה מרחוק או ירידת מוטיבציה כתוצאה מקושי לימודי
▪ קשיי התארגנות והצמדות לסדר יום, התעוררות מאוחרת (בעיקר מכתה ו' ומעלה)
▪ תלמידים ש לא רוצים להשתתף בלמידה מהבית או מעבירים את זמנם בפעילות אחרת; קושי בסמכות ההורית
▪ הורים ותלמידים שלא תופסים את הלמידה מרחוק כרצינית
▪ הורים המתקשים להתפנות לתיווך או מעורבות בלמידה של ילדיהם
▪ הורים שיכולות התיווך והתמיכה שלהם (במובנים הטכניים והלימודיים) נמוכות
▪ לחץ כלכלי והתמודדות עם גורמי קושי אחרים
באופן כללי ניתן לומר ש מוטיבציית התלמידים בקרב הכיתות הצעירות (א' -ג') להשתתף בפעילויות הלמידה מהבית היתה גבוהה, אך בעיות הנגישות היו גדולות יותר – לילדים בגילאים אלו אין בד"כ טלפון, קשיי התפעול שלהם את המחשב גדולים יותר, ההסתמכות על עזרת ההורים גדולה יותר.
"כל הילדים, אם היו נותנים להם טלפון, היו שמחים ללמוד. אבל לא כל ההורים מייחסים חשיבות ללמידה מרחוק ובגלל זה לא נותנים לילד את הטלפון" (מנהל בית ספר יסודי)
בכיתות היותר בוגרות (בעיקר ו' – ט') המצב הוא הפוך: הנגישות בדרך כלל גבוהה יותר אך המוטיבציה להשתתף נמוכה יותר.
ישנם גורמים המאפיינים את התנהלות בתי הספר לפני משבר הקורונה המשפיעים גם על רמת ההשתתפות והמעורבות בתקופה זו. הבולטים שבהם:
▪ בתי ספר שכבר היו רגילים לעבוד באופן קבוע עם מערכות המציעות איכויות של מערכת ניהול לומדים (LMS) כגון teams Microsoft ו- classroom google עשו את המעבר יותר בקלות.
▪ בתי ספר שהיה בהם יותר דגש על תוכניות המפתחות כישורי לומד עצמאי, תלמידיהם מתמודדים עם האתגר של הלמידה מהבית בצורה יותר טובה.
▪ בתי ספר שהפעילו תוכניות מבוססות ושיטתיות של – למידה חברתית רגשית (SEL)
הצליחו להיות רלוונטיים לצרכים החברתיים -רגשיים של התלמידים גם בתקופה זו, מה שהוביל גם למוטיבציה גבוהה יותר של התלמידים להשתתף בפעילות המקוונת.
//לצד המיקוד בבעיית ההשתתפות והמעורבות חשוב להצביע גם על פוטנציאל מעורבות חיובי: מורים מדווחים על תלמידים רבים שבבית הספר היו פחות מורגשים ומעורבים, ודווקא בסוגים מסוימים של פעילויות פדגוגיות מרחוק מעורבים הרבה יותר ומביאים את עצמם לידי ביטוי. על המאפיינים של הפעילויות הללו המגדילות מעורבות נרחיב בפרק הבא.
מה ניתן לעשות כדי להעלות את רמת ההשתתפות והמעורבות?
על בסיס הניסיון והלמידה של בתי הספר במעבדה, ניתן להצביע על העקרונות, הרעיונות ודרכי הפעולה הבאים ככאלו שיכולים להוביל לשימור ולהעלאת רמת ההשתתפות והמעורבות של תלמידים בפעילויות הלמידה מהבית, כולל של תלמידים שנעדרו לאורך חלק ניכר מהתקופה בה היא התקיימה עד כה:
