תוכן
הרעיון: מעורבות פעילה של ההורים בחינוך ילדיהם ובהשכלתם מקדמת את הישגיהם ומונעת התנהגות פרועה ואלימה.
באחד מימי השבוע הראשון של שנת הלימודים אמרה המורה קֶלי אַנדֶרסוֹן מזֶפירהילס שבפלורידה לתלמידיה, כי הפעם היא נותנת שיעורי בית לא להם אלא להוריהם. התלמידים קיבלו דף, ובו התבקשו ההורים לכתוב, "במיליון מילים או פחות", כל מה שידוע להם על ילדם. כמעט כל ההורים התייחסו למשימה ברצינות, ואנדרסון אומרת, כי מה שלמדה מהם על תלמידיה השפיע השפעה עמוקה על עבודתה בכיתה במשך כל השנה ועל קשריה עם התלמידים וההורים. המטלה שמילאו ההורים גם הגבירה את מעוֹרבוּתם בחינוך ילדיהם.
כמעט בכל המחקרים נמצא, שמעורבות פעילה של ההורים בחינוך ילדיהם ובהשכלתם מקדמת את הישגיהם ומונעת התנהגות פרועה ואלימה. עוד עולה מן המחקרים, כי מה שהמשפחה עושה משפיע על הישגיהם הלימודיים של ילדיה יותר מאשר נתוני הרקע שלה, כדוגמת רמת ההכנסה, השכלת ההורים, המצב המשפחתי, מספר הילדים וכיוצא באלה "פַּרַמֶטרים סוציאליים". יתרה מזו, רמת המעורבות של ההורים תלויה ברמת התמיכה וההדרכה שהם מקבלים מבית הספר יותר מאשר ברקע החברתי שלהם. ואולם, הורים רבים מרחיקים את עצמם ממעורבות בתהליך החינוכי בגלל אי-אמון במערכת, בגלל אי-הבנה, בגלל תביעות העבודה והבית ובגלל סיבות רבות אחרות. הורים רבים גם אומרים, שהם מרגישים לא נוח כשהם באים לבית הספר, מפני שהם מרגישים לא-רצויים שם.
המורים מצדם מרגישים לא פעם מותקפים בידי הורים המגלים מעורבות רבה בחינוך ילדיהם. כיצד מתגברים על הניכור הזה. ומה יכולים המורים לעשות כדי לעודד את מעורבות ההורים?
יומן משותף
בבית-ספר אמריקני אחד הונהגה לפני כעשר שנים השיטה הבאה: בכל שבוע נתנה המורה לתלמידים "גלגל לימודים", ועליו נרשמו הנושאים והתכנים שנלמדו בכיתה במהלך השבוע. התלמידים הדביקו את הגלגל ב"יומן משותף" להם ולהוריהם, וכתבו ביומן על אחד מנושאי הלימוד, לפי בחירתם. בסוף השבוע קיבלו ההורים את היומן לעיונם, ראו מה למדו ילדיהם במהלך השבוע וקראו את מה שהילדים כתבו. אחר-כך כתבו ביומן את תגובתם על הדברים – למשל, סיפור על מה שאירע להם בילדותם כשלמדו אותו מקצוע.
היומן המשותף דיווח להורים על מה שנלמד בכיתה ועודד את ההורים והילדים להתכתב על נושאי הלימודים ועל כל מה שסביבם.
שיטת ההתכתבות הקלה על הילד לספר על קשייו וחששותיו ועודדה התבטאות יצירתית והחלפת רעיונות בין הורים לילדיהם. המורה קראה את היומנים לאחר שהוחזרו לכיתה ולמדה מהם על יחסי הילד עם הוריו.
"השיטה עזרה במיוחד לבעלי לדעת מה קורה לבתנו", נזכרה אחת האמהות. "הוא נהג לעבוד שעות ארוכות, ולא היה יכול להגיע לאירועים או להשתתף בפעילויות של בית-הספר. אבל הוא השתתף בכתיבה ביומן. הוא בא לאמריקה מארץ אחרת, וחוויות בית-הספר שלו היו שונות מאוד מאלה של בתנו. כשסיפר לה עליהן ביומן הייתה לה הזדמנות ללמוד על חיי בית הספר במקום אחר".
דיווח
דיווח על מה שקורה בבית הספר בשיחות טלפון, בעלוני מידע, בדואר אלקטרוני ובאתרי אינטֶרנֶט כיתתיים – עשוי להגביר את מעורבות ההורים. באתר האינטרנט אפשר להקצות דף להורים ולהביא בו מידע וכתבות הנוגעים להם. הורים רבים ירצו ללא ספק גם להשתתף בדף הזה.
אחד המאמרים בנושא מדגיש את חשיבותם של דיווחים חיוביים וממליץ לעשותם לעתים קרובות בשיחות טלפון. כשיש זרימה סדירה של חדשות טובות מן הכיתה, גדל הסיכוי שההורים ירצו להשתתף בתהליך החינוך ושלא יתחמקו כשהמורים יפנו אליהם ויבקשו את מעורבותם.
יוזמה
אל למורים לחכות שההורים יבואו אליהם. הם צריכים להזמין אותם לעתים קרובות להשתתף בפעילויות השונות של בית-הספר ולהטיל עליהם משימות שיעשו בבית עם ילדיהם. באחד מבתי-הספר היסודיים בסקרַמֶנטוֹ שבקליפורניה החלו המורים לבקר באופן סדיר בבתי התלמידים. הביקורים הללו הכניסו רוח חדשה בבית הספר ושברו את המחסומים שמנעו מההורים לקחת חלק פעיל בחינוך ילדיהם.
שיתוף
המורים יכולים להזמין את ההורים להשתתף בתכנון אירועים כיתתיים, להצטרף לסיורים וטיולים עם התלמידים ולסייע בכל מקום שאפשר להשתמש בידע ובכישורים שלהם.
אחת השיטות היא לבקש מההורים למלא שאלון ולספר בו על עיסוקיהם המקצועיים ועל תחביביהם. המידע הנאסף בדרך זו מאפשר לנצל באופן הטוב ביותר את הכישרונות המיוחדים של כל הורה והורה. הורים שיש להם מקצועות או תחביבים מיוחדים העשויים לעניין את התלמידים ישמחו בוודאי לבוא לכיתה ולספר עליהם.
אפשר גם להזמין את ההורים לשמוע כיצד הילדים קוראים ולעזור להם בכתיבה. הורים המוכנים לסייע לילדים הזקוקים לכך, לאו דווקא ילדיהם, יכולים להקדיש להם את תשומת-הלב שהמורים מתקשים לעתים להעניק בגלל סדר היום העמוס שלהם.
בכל כיתה יש רגעים מיוחדים, הראויים להיות מונצחים בצילום. המורים יכולים ליזום אלבום תמונות כיתתי, והילדים יקחו אותו מפעם לפעם לבתיהם כדי לשתף את הוריהם ברשמים מאותם רגעים. בכיתות הגבוהות אפשר למסור את מלאכת הצילום וניהול האלבום לתלמידים, והם יוכלו להוסיף לתמונות הערות ותגובות בכתב.
הדרכה
הורים רבים רוצים להשתתף ולסייע בתהליך הלימוד של ילדיהם, אבל אינם יודעים כיצד לעשות זאת. לכן צריך בית-הספר להעמיד את עצמו לרשות ההורים כמקור של מידע והדרכה. על המורים להעביר להורים מידע שוטף על תוכנית הלימודים ולהדריך אותם כיצד לסייע לילדיהם בהכנת שיעורי הבית, בלי שיעשו אותם במקומם.
ההדרכה צריכה לעסוק במרכיבים הבסיסיים של תהליך הכנת השיעורים: יצירת מרחב עבודה מתאים לילד בבית, קביעת מסגרת זמן סבירה להכנת השיעורים בדיקת העבודה שעושה הילד, הקשבה לשאלותיו ולחששותיו הנוגעים לשיעורים, עידוד הילד על-ידי הדגשת יכולותיו וסיוע לו במציאת דרכים להתגבר על חולשותיו.
קורה שתלמידים אינם יודעים, מסיבות שונות, מה היו שיעורי הבית ביום זה או אחר. קורה גם, שתלמיד מנסה להתחמק ואומר להורה, "היום אין שיעורים". לכן חשוב, שבית הספר יקים "קו חם" לשיעורי בית ושהתלמידים וההורים יוכלו להתקשר אליו, בטלפון או באמצעות המחשב, ולקבל מידע על המטלות שניתנו בכל יום ויום לכל כיתה וכיתה.
רצוי גם, שכל בית-ספר יקים בתוכו ספריית הדרכה להורים ובה חומר בדפוס, בקלטות וידיאו ובתוכנות מחשב על נושאים כדוגמת התפתחות הילד, בריאות ובטיחות, חינוך למניעת השימוש בסמים, חינוך מיוחד ונושאים נוספים המעניינים את ההורים.
איך זה עובד?
תוכנית ניסיונית לעידוד מעורבות הורים מופעלת בימים אלה בהצלחה בבית ספר יסודי בעיר פניקס שבמדינת אריזונה בארצות-הברית, והישגיה ניכרים לא רק בבית הספר אלא גם בבית. התוכנית המכונה "הורים בחינוך", פותחה על ידי בוני מקריינולדס, והיא מתבססת על שמונה הנחות:
• מעורבות הורים היא מרכיב חיוני במתן חינוך ברמה גבוהה, ביצירת סביבת לימודים מסודרת ובטוחה ובקידום הישגי התלמידים.
• מה שהמשפחה עושה חשוב יותר מאשר רמת הכנסתה או רמת השכלתה.
• כל ההורים רוצים לתת לילדיהם את החינוך הטוב ביותר.
שמונה טיפים לטיפוח יחסים טובים עם ההורים:
• דאגו לכך, שהקשר הראשון עם ההורה יהיה חיובי.
• דברו עם ההורה באופן ישיר ופשוט, והימנעו משימוש בז'רגון חינוכי או פסיכולוגי
• ודאו שההורה מקבל מידע מלא וברור על הנעשה בבית-הספר ועל מצבו של הילד.
• בקשו מההורה לחלוק אתכם את דאגותיו ודעותיו הנוגעות לבית-הספר, והקשיבו למה שיה לו לומר.
• אפשרו להורה להיות שותף מלא בקבלת ההחלטות הנוגעות לתלמידים בבית-הספר.
• התחשבו בזמני העבודה של ההורה.
• התחשבו בהבדלים של לשון ותרבות ביניכם לבין ההורה, וכבדו את שונותו.
• צאו אל הקהילה. המשאבים האנושיים והאחרים המצויים בה עשויים לחזק ולקדם את בית-הספר.
• רוב ההורים רוצים להיות יותר מעורבים בחינוך ילדיהם, אבל רבים מהם אינם יודעים כיצד לעשות זאת.
• רוב המורים חושבים, שמעורבות ההורים חיונית לקידום הישגי הילדים, אבל רבים מהם אינם יודעים כיצד לעודד את ההורים למעורבות.
• תפקידו של בית הספר לעודד את ההורים להיות מעורבים ולתמוך בהם.
• הדרך הטובה ביותר לעידוד מעורבותם של ההורים היא לשתפם בפעילויות בית הספר.
• על בית הספר לעודד את ההורים להיעשות שותפים ולקבל החלטות הנוגעות לחינוך ילדיהם.
התוכנית מציעה חמש דרכים למעורבות ההורים:
יעדים
ההורים נקראים להציב יעדים לילדים ולמורים גם יחד. המדובר ביעדים נוספים על אלה שהמורים הציבו לעצמם ולילדים. היעדים מנוסחים בתחילת שנת הלימודים בחוזה שנחתם בין ההורים, המורים והתלמידים.
החוזה מפרט מה אמור כל אחד מהצדדים לעשות במהלך שנת הלימודים, וכל הורה חופשי להוסיף בחוזה יעדים מיוחדים לילדו.
החוזה הוא רק מכשיר, שנועד לסייע לילדים ללמוד, והוא עשוי להשתנות משנה לשנה ומילד לילד, אם הורה מצביע על צורך מסוים שיש לילדו, המורים מנסים לענות על הצורך הזה, ובלבד שהדבר מסייע לילד ללמוד.
תמיכה
ההורים מתוודעים לממצאי מחקרים, המצביעים על כך שהילדים זקוקים למעורבותם בלימודים, בבית ובבית הספר. התוכנית מציעה להורים אפשרויות וכלים שונים כיצד לשכנע את הילדים בחשיבות בית הספר.
הוראה
ילדים לומדים מהוריהם לפני שהם מגיעים לבית-הספר, ותפקידו של ההורה כמורה אינו מסתיים גם אחר כך. ההורים יכולים לקבוע לילדיהם מקום וזמן להכנת השיעורים; הם יכולים לקרוא איתם ולוודא, שהבינו את המטלות שהוטלו עליהם ושסיימו את הכנתן;
והם יכולים לשוחח איתם על מה שהם לומדים ועושים בבית הספר. ההורים יכולים גם להמשיך וללמוד כיצד לעזור לילדיהם.
ההורים מוזמנים להשתתף באופן פעיל בפעילות הנעשית בבית הספר, להיות מדריכים וחונכים ולהרצות בכיתות על תחומים שהם בקיאים בהם. קבוצה אחת של הורים הצליחה, לדוגמה, לעורר את עניינם של התלמידים ולשתף אותם בפרויקט קהילתי לתמיכה בקשישים.
לימוד
כדי שיוכלו לסייע לילדיהם, על ההורים להכיר את החומר הנלמד בבית הספר, להבין כיצד המורים מלמדים אותו וכיצד הילדים לומדים ומתפתחים. הורים שלומדים בעצמם ממחישים לילדיהם את חשיבותו של הלימוד.
הם יכולים ללמוד גם יחד עם הילדים, למשל, בקורסים למחשבים או בחוגים שונים לתחביבים. התוכנית ממליצה להורים גם לצאת עם הילדים לסיורים ולטיולים, שממחישים ומרחיבים את הנלמד בבית הספר.
במסגרת התוכנית מתקיימים מפגשים חודשיים עם ההורים. אחד המפגשים עסק בתוכנית הלימודים במתמטיקה. המטרה הייתה להביא את ההורים להכיר את החומר ולהפיג את החרדה הנלווית למקצוע לימוד זה. מפגש אחר הוקדש ליריד מדעי בבית הספר, וההורים ראו כיצד מכינים את התצוגה ושמעו הרצאה על שיטות המדע. במפגש שלישי הוסברה להורים שיטת ההערכה הנהוגה בבית הספר, וברביעי ביקרו ההורים במוזיאון לטבע.
תקשורת
מדיניות של דלת פתוחה מאפשרת להורים לבקר בכל עת בשיעורים בבית הספר. ההורים גם מקבלים מידעונים הכוללים מידע על הנושאים שבהם עוסקים התלמידים בכל שלב ושלב של הלימודים, ועצות כיצד להעשיר את לימוד הנושאים הללו בעבודה בבית. כן כוללים המידעונים פרטים על מערך הסיוע שבית הספר מציע לתלמידים אחרי שעות הלימודים, דיווחים על פרויקט אזרחות שבו יכולים התלמידים לצבור נקודות על התנהגות חיובית, והודעות על מפגשים ופרויקטים מיוחדים, שההורים מוזמנים להשתתף בהם.
נמצא, כי הורים המשתתפים בתוכניות למעורבות מקדישים יותר זמן למתן עזרה לילדיהם בלימודים; מבלים איתם יותר זמן בבית-הספר ובפעילויות שבית-הספר יוזם; מבינים יותר טוב כיצד הם יכולים לעזור לילדיהם; מכירים יותר טוב את הפעילויות של ילדיהם ואת היכולות שלהם; מרגישים שהם תורמים יותר לחינוך ילדיהם, ומתקשרים יותר טוב עם ילדיהם ועם המורים בגלל השפעתם הרבה של ההורים על הישגי התלמידים, צריכים המורים וההורים להתגבר על חששותיהם ההדדיים ולהתחיל לשתף פעולה אלה עם אלה, ובתי הספר צריכים לפתוח את שעריהם ולעודד את ההורים להיות מעורבים בפעילותם החינוכית.
ההורים מרוצים, המורים עדיין חוששים
סקר שנערך בידי יוזמי התוכנית העלה, שההורים המשתתפים בה מקדישים יותר זמן מבעבר למתן עזרה לילדיהם בלימודים; מבלים יותר זמן עם ילדיהם בבית-הספר; מבלים יותר זמן בפעילויות מחוץ לכיתה שבית-הספר יוזם; מבינים יותר טוב כיצד הם יכולים לעזור לילדיהם; מכירים יותר טוב את הפעילויות של ילדיהם ואת היכולות שלהם; מרגישים שהם תורמים יותר לחינוך ילדיהם, ומתקשרים יותר טוב עם ילדיהם ועם המורים. בעקבות הצלחתה הוכנסה התוכנית לכיתות נוספות בבית-הספר בפניקס, ועומדים להנהיגה בבתי-ספר נוספים.
מקריינולדס מציינת, כי התוכנית נתקלה גם בספקנות ובהתנגדות. החשש העיקרי של המורים היה, שאם יהפכו את ההורים לשותפים פעילים בתהליך החינוך, תהיה להם שליטה על המתרחש בבית-הספר על כך היא משיבה, כי הניסיון הראה, שהשפעת ההורים על בית-הספר, ובעיקר על הישגי התלמידים, היא חיובית ביותר. לכן צריכים המורים וההורים להפסיק לחשוש ולהתחיל לשתף פעולה אלה עם אלה, ובתי הספר צריכים לפתוח את שעריהם ולעודד את ההורים להיות מעורבים בפעילותם החינוכית. ההורים הם, לדבריה, המאגר הגדול ביותר של כוחות הוראה וחינוך, ובעזרתם אפשר לקדם ביותר את הישגי הילדים.
