רקע
במשטר דמוקרטי כלי התקשורת מבטאים שתי זכויות חשובות של האזרחים:
× הזכות לדעת
× הזכות לחופש הביטוי
אך כדי לא לפגוע בזולת, חופש הביטוי אינו מוחלט, אלא מוגבל במגבלות, כגון:
א. אסור לפגוע באדם על-ידי פרסום דברים שאינם אמת (דיבה, השמצה).
ב. יש לשמור על צנעת הפרט (לא להתערב בחייו הפרטיים).
בפעילות זאת נעסוק במגבלות האלה על חופש הביטוי, ונקשר אותן אל האקלים בכיתה ולפרסום דברים פוגעים בחברת התלמידים.
זכויות במדינה דמוקרטית
העיתונות במדינה דמוקרטית מבטאת שתי זכויות חשובות:
א. הזכות לדעת – אמצעי התקשורת הכתובה (עיתונות) והאלקטרונית (רדיו, טלוויזיה ומחשב), מעבירים מידע. ככל שאנו,
האזרחים, נקבל מידע רב ומהימן (אמיתי) יותר על האירועים, המתרחשים במדינה ובעולם, ועל פעולותיהם של מוסדות
השלטון, כך נוכל לבקר את הדברים, להסיק מסקנות ולהגדיל את מעורבותנו בחיי החברה והמדינה.
ב. חופש הביטוי – לכולנו, האזרחים במדינה דמוקרטית, יש זכות לחופש ביטוי. אנו יכולים להביע את עמדתנו ולבקר
החלטות ומחדלים של השלטונות. העיתונות, הרדיו, הטלוויזיה והמחשב משמשים לנו במה להביע את דעתנו בכתב או בעל-פה. הודות לזכות זאת, עיתונאים יכולים לייצג דעות של אזרחים, ולאזרחים, שאינם עיתונאים, יש אפשרות לבטא את רחשי לבם.
(על-פי: יהודית מיזרוצקי ,אסתר אלפי ואחרים, מסע אל הדמוקרטיה הישראלית, משרד החינוך והתרבות, 1993, עמ' 238).
מגבלות על חופש הביטוי
אך חופש הביטוי אינו מוחלט אלא מוגבל, וזאת כדי לא לפגוע בזולת. דוגמאות למגבלות על חופש הביטוי:
× אסור לפגוע באדם על-ידי פרסום דברים שאינם אמת (דיבה, השמצה).
× יש לשמור על צנעת הפרט (לא להתערב בחייו הפרטיים).
בפעילות זאת נעסוק בשתי המגבלות האלה על חופש הביטוי ובהשפעתן על האקלים בכיתה.
(על-פי: יהודית מיזרוצקי ,אסתר אלפי ואחרים, מסע אל הדמוקרטיה הישראלית, משרד החינוך והתרבות, 1993, עמ' 244).