תוכן

מיומנויות למידה הן כל מה שבתווך שבין היכולות האישיות של הלומד, הילד, לבין הדרישות הלימודיות ממנו. בכל פעם שיש שינוי ביכולות האישיות או שינוי בדרישות הלימודיות, למשל, בגלל מעבר שנתונים, מיסודי לחטיבה או מחטיבה לתיכון, ואף בין מקצועות ובין מורים שונים, צורת הלמידה אמורה להיות שונה ומותאמת לנדרש.

צעד אחד רחוק מידי…
לפני כמה ימים בא אלי הילד שלי, וביקש עזרה בהתכוננות למבחן בגיאוגרפיה, שאלתי אותו על מה החומר, נכנסתי לאינטרנט והוצאתי לו את המבחן הראשון מתוך עשרות שהיו שם. למחרת בבוקר הילד מגיע למבחן ומה הוא רואה?, את אותו המבחן שאני הוצאתי לו מהאינטרנט!!… מסתבר שהמורה הלכה צעד אחד רחוק מידי…

המאה ה- 21 מביאה שינוי תפיסתי. הידע נמצא כולו בגוגל, תפקידו העדכני של המורה הוא נועד לתווך את הידע לתלמיד, לעודד יצירתיות, חשיבה מסדר גבוה, סקרנות, מוטיבציה ללמידה ואחריות. את כל אלו ניתן להשיג באמצעות הקניית מיומנויות למידה. אם נלמד את התלמיד איך ללמוד, ניתן לו את כלי העבודה שאיתם הוא יוכל להתמודד כשווה בין שווים במאה ה- 21, בחייו הבוגרים.

התפקיד שלנו המורים הוא לדאוג לתלמידים שלנו. לא לעשות את הכל עבורם, אלא לעשות איתם. בסופו של יום אנו המורים צריכים לעזור לתלמידים שלנו להיות מוכנים לחיים, שיקבלו את כלי העבודה הדרושים להם לעתיד, את מיומנויות הלמידה.

מהן מיומנויות למידה?
מיומנויות למידה הן כל מה שבתווך שבין היכולות האישיות של הלומד, הילד, לבין הדרישות הלימודיות ממנו. בכל פעם שיש שינוי ביכולות האישיות או שינוי בדרישות הלימודיות, למשל, בגלל מעבר שנתונים, מיסודי לחטיבה או מחטיבה לתיכון, ואף בין מקצועות ובין מורים שונים, צורת הלמידה אמורה להיות שונה ומותאמת לנדרש.

הנה כמה דוגמאות למיומנויות למידה:
סיכום ותמצות, פתרון מבחנים, סביבת לימוד נכונה, זמני לימוד וחומר לימוד, ייעול הזיכרון, התמדה והתמודדות עם שחיקה, הכנה מנטאלית לבחינות, למידה מכשלונות ועוד.

מה בא קודם, קשה או שנוא?

הנה פרוט של מיומנות אחת העוסקת בכל הקשור ללמידה ותרגול:
הנטייה הטבעית של כולנו היא להקדיש זמן למה שאנו אוהבים ולמה שיעניק לנו סיפוק מידי. מנגד, אנו נוטים לדחות את מה שאנו פחות אוהבים.
לא מפתיע שגם התלמידים שלנו מתנהגים באופן דומה. כאשר יש מקצוע שהם אוהבים, הוא יהיה המקצוע הראשון שבו הם יעשו את השיעורים כשיחזרו הביתה מבית הספר, אך כאשר יש מקצוע שהם לא אוהבים, הם יגיעו אליו בסוף, אם בכלל. התוצאה היא שדווקא המקצוע שבו התלמיד לא מסתדר ולא ממש מבין, מקבל תשומת לב אחרון.

אז מה עושים?

לומדים מהקשה אל הקל

ככל שהמקצוע קשה יותר, אהוב פחות ומובן פחות, הוא יהיה הראשון שיקבל התייחסות ותשומת לב.
גם משך הזמן שיוקדש לכל מקצוע פועל לפי עקרון היחס ההפוך למידת השליטה בו ומידת החיבור אליו. אם מדובר במקצוע שהתלמיד מתקשה בו ולא אוהב אותו, הוא צריך להקדיש לו בבית יותר זמן מאשר למקצועות שאותם הוא אוהב.
עכשיו, ברור שהתלמיד לא חושב ככה… התלמיד אוהב להצמד להרגלים המוכרים ולהימנע מחידושים ושינויים. גם אם הוא מבין שכדאי להשקיע יותר במקצוע פחות אהוב, זה לא אומר שהוא יעשה זאת בפועל. זהו טבען של מיומנויות הלמידה, הבנה שלהן לא מעידה על היישום. כאן צריך להכנס התפקיד המורי. עלינו המורים לסייע לתלמידים לאמץ התנהגות שקשה לו לאמץ אותה לבד, גם אם הוא מסכים איתה. דחיפה, עידוד, הסבר, הכוונה, מילה טובה, חיזוק, וכל פעולה אחרת שתעודד אותו ללמוד נכון היא מה שעלינו להתמקד בו.

מהקל לקשה או מהקשה לקל?

למידה מהקשה אל הקל איננה ברורה מאליה ואינה נכונה בכל סיטואציה. כשמדובר בלמידה המתבצעת באופן שוטף או לקראת מבחנים, אכן מומלץ ללמוד מהקשה אל הקל. לעומת זאת, בזמן בחינה ראוי לפעול בסדר הפוך: מהקל לקשה. יש לקרוא את השאלות ואז לפתור אותן, החל בשאלה הקלה ביותר עבורנו וכלה בשאלה הקשה ביותר.

סדר פתרון השאלות מהקל אל הקשה יקנה לתלמיד את היתרונות הבאים:

• תחושת הצלחה: ראשית התלמיד חווה הצלחה. הוא קורא שאלות ופותר אותן בקלות, הביטחון העצמי שלו עולה וזה יאפשר לו להתמודד בקלות רבה יותר עם השאלות הקשות.
• ניהול הזמן בבחינה: שאלות קלות דורשות פחות זמן, כך שבפועל ייוותר לתלמיד יותר זמן להתמודדות עם השאלות הקשות.
• צבירת נקודות: לאחר פרק זמן קצר יחסית ירגיש התלמיד כי כבר צבר 50, 60 או 70 נקודות. גם אם הוא שואף להגיע לציונים גבוהים יותר, זהו שלב שבו מבחינה פסיכולוגית החשש מכישלון פוחת.

גם כאן, עזרה שלנו המורים במיקוד הילד, בהנחיה שלו כיצד להתמודד עם ארוע השיא, הבחינה, יעזור לו למצות את יכולותיו ולהביא אותן לידי ביטוי.

לימוד לפני תרגול

נניח שנתנו שיעורי בית במתמטיקה, שכוללים תרגילי חזרה על החומר שנלמד בשיעורים הקודמים וכן תרגילים בנושא חדש שנלמד באותו היום. לפי כלל הלמידה, תמיד כדאי להתחיל בחומר החדש שדורש יותר ריכוז ותשומת לב. למידת חומר חדש שאיננו שולטים ובקיאים בו, מצריכה זמן רב יותר של למידה כמו גם מאמץ לימודי גדול יותר. בדרך כלל, פרק הזמן הראשוני המוקדש ללמידה בבית יהיה בעל רמת הריכוז הגבוהה יותר. לאחר שנסיים את תרגול הנושא החדש, ניתן לעבור לתרגילי החזרה. תרגול של חומרים מוכרים אמור להיות קל יותר מלמידת החומר החדש, ולכן ניתן להתמודד אתו גם אם רמת הריכוז אינה גבוהה כפי שהייתה לפני כן. התלמידים אינם פועלים לפי עיקרון זה, עלינו המורים לכוון אותם ולהדריך אותם לדרך הלמידה הנכונה.

לסיכום

אם אנו המורים נלווה את התלמידים, לא נעשה את הדברים עבורם ולא נשאירם לבד, פשוט נהיה שם לצידם, נעודד אותם להתנסות במיומנויות למידה חדשות, נחזק כשמיומנות כלשהי לא מתאימה ונשמח כאשר היא כן מתאימה. נוכל לסייע לתלמידנו להגיע להישגים לימודיים משמעותיים תוך מוכנות שלהם לקחת אחריות על לימודיהם, ובמקביל לתרום להתעצמותם הרגשית ולביטחונם העצמי מתוך תחושת המסוגלות שיחוו.