רקע
הצטרפות אח או אחות חדשים למשפחה מעוררת רגשות שמחה רבים אצל ההורים ואצל האחים הגדולים, אך זהו אירוע שגם מציב בפניהם אתגרים. האחים הבוגרים יותר נאלצים לחלוק עתה בתשומת הלב של ההורים, באהבה ובדאגה שלהם. פרויד היה הראשון שהתייחס ללידת אח כמאורע טראומטי לאח הבכור, וגם אדלר הסכים עם הגישה הזאת. ההסתגלות של האחים הבוגרים למצב החדש אורכת זמן, ולעיתים אף חלים שינויים שליליים בהתנהגותם בעקבות הצטרפות אח חדש למשפחה. הם חווים רגשות מעורבים – שמחה מצד אחד וקנאה ותחושת קיפוח מצד שני – וחוששים למעמדם במשפחה.בשירה העברית בשנים 1930–1940 עמדו ערכי החברה והמשפחה בראש סולם הערכים, והתווספות ילד חדש נתפסה כמחזקת את המשפחה ומגבירה את כוחה. על כן נתבע היחיד (הילד) להדחיק את קנאתו באח שנולד, למען טובת המשפחה. משנות ה-70 ואילך חל שינוי בסולם הערכים, ועולמו הרגשי של היחיד הועמד בראש סולם העדיפויות. כתוצאה מכך ממוקדות יצירות הספרות לילדים העוסקות בהולדת אח, בזווית הראייה של האח הגדול. במוקד היצירה עומדות מצוקותיו, מערכות היחסים שלו עם בני המשפחה ורגשי הקנאה הכרוכים בהולדת האח או האחות. יוצרי ספרות הילדים בני התקופה הנוכחית (המאה ה-21) שוב אינם נמנעים מלתאר את הפרת האיזון המשפחתי המתחוללת בעקבות כניסת אח חדש למשפחה. בתהליך איטי הועתק המוקד מהרחקה ומכיסוי רגשות הקנאה לעבר חשיפתם.מבוסס על הספר: ילד אז – ילד עכשיו: עיון משווה בספרות ילדים (תשנ"א – 1991), מחברת מירי ברוך, רעננה, ספריית פועלים.
לפני העברת הפעילות מומלץ לקרוא את המאמרים האלה:
התפתחות ויסות עצמי — משליטה חיצונית לשליטה פנימית