רקע
בפעילות זאת נבדוק, ביחד עם התלמידים, מה צריך להשפיע על קביעת עונשים: תוצאת המעשה, הפגיעה באחרים או הרתעה?
מה השיקולים המנחים אותנו במתן עונשים?
בפעילות זאת נבדוק, ביחד עם התלמידים, מה צריך להשפיע על קביעת עונשים: תוצאת המעשה, הפגיעה באחרים או הרתעה?
1. לשתף את התלמידים בשיקולים המשפיעים על קביעת עונשים.
2. לבחון ולהעריך מחדש את הערכים המנחים את התלמידים בחיי היום יום בבית הספר.
שלב א: סיפור
מידת העונש / נגה מרון
"היי, אתה לא בא אתנו? לאן אתה הולך?" קרא איתי אל אורן לאחר הצלצול האחרון, כאשר הבחין בו מתרחק לכיוון שער בית-ספר. "שכחת שקבענו לקנות את המצרכים לקראת הטיול?"
"לכו, בלעדי, אני לא יוצא אתכם לטיול", ענה אורן בשפה רפה.
"המנהל לא מרשה לי לצאת. זה העונש שהוא החליט שמגיע לי, משום שלא הבאתי אוכל והלכתי לסופרמרקט לקנות לחמנייה ושוקו."
"זה מה שקיבלת!? שאל איתי. "ממתי מענישים תלמיד שלא הביא אוכל?"
"אל תיתמם! אתה יודע שהענישו אותי לא בגלל הלחמנייה, אלא בגלל היציאה משער בית-הספר," אמר אורן. "אני לא מבין מדוע צריך לשמור עלינו כמו על תינוקות. כאילו אנחנו לא הולכים לבד בכל יום, לבית-הספר, ולספרייה ולחוגים!"
"זה משום שברגע שאנחנו נכנסים בשער בית-הספר אנחנו באחריותו של המנהל," אמרה רחלי. "אילו חס וחלילה היה קורה לך אסון, המנהל היה עומד למשפט, ונענש על שלא שמר על ביטחונך."
"אל תדאגי, לא היה קורה לי כלום," לגלג אורן. קפצתי רק לכמה דקות!"
"לא צריך יותר. רוב התאונות קורות קרוב לבית," אמר איתי, "ולכן אסור לצאת בלי רשות, ובשביל לשמור עלינו גם מעמידים שומר ונועלים את השער!"
"אבל השומר לא היה שם, והשער לא היה נעול!" אמר אורן.
"ואני הייתי רעב! אז מה כבר קרה? קפצתי לרגע לקנות לי משהו לאכול!"
"זה באמת עונש מוגזם!" אמר איתי. "אני קיבלתי רק הערה ביומן, כשקפצתי פעם בהפסקה בלי רשות להביא מהבית מחברת חשבון!"
"מה אתה משווה?" אמרה רחלי. "אתה הספקת לחזור עוד לפני שצלצלו לשיעור!"
"אורן ואני עברנו אותה עבירה, וצריך להיות צדק," אמר איתי.
"שנינו יצאנו מחצר בית-הספר בלי רשות! אני חושב שצריך לבקש מהמנהל שיקל בעונש של אורן. לא יתכן שבגלל הפרת משמעת קטנה כזאת ימנעו מילד מלצאת לטיול השנתי!"
"ובעצם אני נענשתי פעמיים. גם אמא שלי הענישה אותי," נזכר אורן. "היא נבהלה כהוגן כשהמנהל טלפן אליה באמצע היום לברר אם במקרה הגעתי הביתה!"
"אילו לפחות היית אומר למישהו מהחברים שאתה הולך לסופרמרקט!" אמרה רחלי. "האמת היא שכל הכיתה דאגה לך,כשראינו שלא חזרת אחרי ההפסקה. יש כל כך הרבה תאונות דרכים בזמן האחרון…"
"ובכל זאת העונש שאורן קיבל הוא קשה מדי," התעקש איתי.
"מגיע לו עונש הרבה יותר קל."
"למשל?", שאלה רחלי.
"למשל, להשאיר אותו אחרי הלימודים בבית-הספר, לשעה או לשעתיים," ענה איתי. "זה בעיני עונש מספיק. וחוץ מזה, את העונש צריך לקבל השומר שלא שמר כמו שצריך."
"אני חושבת שהעונש מגיע לאורן," אמרה רחלי. "זה עונש מרתיע. כדי שגם ילדים אחרים ייזהרו. אני בטוחה שעכשיו אף אחד לא יעז לצאת מחצר בית-הספר בלי רשות. רק חבל שאורן הוא שקיבל הפעם את העונש המרתיע."
"תמיד תופסים דווקא אותי," אמר אורן בעצב, וחוץ מזה, "כל אחד אחר יכול להפר הוראות בלי סוף ולא להיענש – העיקר הוא שיהיה לך מזל ולא להיתפס!"
שלב ב: נקודות לבירור אישי
1. למה העניש המנהל את אורן?
2. מהו ההסבר של רחלי לעונש הזה?
3. מה טען איתי ביחס לעונש?
4. למה חשבה רחלי שהעונש של אורן מוצדק?
5. האם בסוף הסיפור הרגיש אורן שקיבל עונש הוגן?
שלב ג: נקודות לעבודה קבוצתית
1. איתי מספר על מקרה דומה, שהעונש עליו היה שונה.
_______________________________________________________________
_______________________________________________________________
2. איתי אומר: "זה באמת עונש מוגזם! אני קיבלתי רק הערה ביומן…"
_______________________________________________________________
_______________________________________________________________
3. אורן מספר שהוא בעצם נענש פעמיים משום שגם אמא שלו הענישה אותו.
_______________________________________________________________
_______________________________________________________________
4. רחלי מסבירה את חומרת העונש בכך שזהו "עונש מרתיע".
_______________________________________________________________
_______________________________________________________________
שלב ד: הצעות הפעלה לדיון כיתתי
1. מונח במקום: לקראת ההפעלה יש לבקש מן התלמידים לבדוק (בביתם או בספרייה של בית-הספר) את ההגדרות של המונחים הבאים:
עונש מרתיע עונש קיבוצי שוויון זכויות
2. אירוע (במליאה): בסוף משחק כדורגל בין נבחרת כיתה ה1 לבין נבחרת כיתה ה2 פרצה תגרה בין גיא לאהוד. אהוד כעס על גיא, חבט בו בפניו ודם החל לרדת מאפו. המורה להתעמלות הגיע למקום, הפריד ביניהם והודיע לאהוד: "אתה מושעה משני משחקי הנבחרת של כיתתך."
אהוד כעס על העונש שקיבל, וטען בפני המורה כי גיא הוא שהחל בתגרה, וביקש מהמורה שיחת בירור.
3. אירוע (המשך): בשיחת הבירור טען אהוד כי לאחר שגיא נקע את רגלו הוא ישב על הספסל בקצה המגרש וקרא
קריאות גנאי וקללות לעבר שחקני כיתה ה2. לקראת סוף המשחק, כשהיה ברור שהנבחרת של גיא עומדת להפסיד,
הוא החל גם ליידות אבנים קטנות בשחקני ה2. אבן אחת פגעה באהוד.
4. תרגיל (בצוותים): אהוד פונה למורה ומבקש לבטל את העונש שהוטל עליו ולהעניש את גיא כל מעשיו. הוא מנמק את בקשתו בסיבות הבאות:
1. גיא התגרה בי ובקבוצה שלי לאורך כל המשחק.
2. גיא יידה אבנים בקבוצה שלי ואחת האבנים פגעה בי.
3. יידוי האבנים היה עלול לפצוע אותי ואת חבריי.
4. ההתגרות של גיא ושל חבריו מקלקלת את האווירה בבית-הספר.
5. אני מתחרט על המעשה שעשיתי אך גיא הוא האשם ולא אני.
כל צוות ידון בשאלות הבאות ויציג את מסקנותיו במליאה (ניתן לכתוב על הלוח את נימוקיו של אהוד):
1. מה דעתכם על טיעוניו של אהוד?
2. האם טיעוניו מצדיקים ביטול של העונש. אם לא – מהו העונש שיש להטיל עליו?
3. האם הבעת החרטה של אהוד צריכה לשנות את העונש שקיבל?
5. אירוע: קבוצת "דקל" היא קבוצת כיתות ו בתנועת הנוער, והיא מתכוננת לאירוע גדול. לקראת האירוע החניכים מכינים הצגה ופעילויות בנושא שנקבע, מקשטים את חדרי הפעילות ועוד. קבוצת חניכים בהנהגתו של שי משתתפת רק בחלק מפעילויות ההכנה ומפריעה לאחרים ולמדריכים בעבודתם. המדריכים החליטו לפעול נגד המפריעים ונגד החניכים המזלזלים בהכנות לאירוע, ולכן החליטו להרחיק את שי מן הפעילות למשך חודש, ואף לאסור עליו להיות נוכח ביום האירוע.
6. מובאה: חוקי חֲמוּרָבִּי – אלה חוקים שחוקק חמורבי מלך בבל לפני כארבעת אלפים שנה (על עמוד אבן שגובהו מעל שני מטרים). חמורבי קבע כי העונש על עבירה צריך להיות שווה בדיוק למעשה. למשל: אם אדם עקר את עיניו של אדם אחר, העונש על המעשה הוא עקירת עיניו של הפוגע. השיטה נקראת: עין תחת עין.
7. מידע: במשחק כדורגל מקובל שאם אחד השחקנים עובר על חוקי המשחק, השופט נותן לקבוצה היריבה לבעוט בעיטה חופשית בכדור לעבר מגרשה של הקבוצה שהשחקן שלה עבר את העבירה. לבעיטה קוראים בעיטת עונשים. עונש מסוג זה נקרא גם עונש קיבוצי (קוֹלֶקְטִיבִי). זהו עונש המוטל על קבוצה שלמה בגלל עבירה של יחיד או של מספר פרטים בה.
8. אמירה: – ישראל רחמנים בני רחמנים הם –
– כל המרחם על אכזריים סופו שמתאכזר לרחמנים –
9. תרגיל: בסיפור הילדים "כיפה אדומה" – האם יש להעניש את כיפה אדומה על כך שלא קיימה את ההוראות של אמה?
אם לא – למה?
האומנם יש מקרים שבהם התוצאה של המעשה היא עונש בפני עצמו?
10. אירועים:
מקרה א: אדם נסע במכוניתו וחצה במהירות צומת באור אדום. הולכי-רגל, שחצו את מעבר החצייה, הצליחו להתחמק ברגע האחרון והצילו את עצמם. ילד בן 9 נפצע כאשר קפץ לעבר המדרכה. במשפט טען הנהג כי לא שם לב שהרמזור אדום, ושזוהי עבירת התנועה הראשונה שלו. העונש שקיבל: קנס כספי של 5000 ש"ח.
מקרה ב: אדם נכנס לבנק ואיים על הקופאית באקדח צעצוע. הקופאית המבוהלת החלה להוציא שטרות כסף מן הכספת, אך פתאום נכנס שוטר והשודד נמלט.
לאחר מרדף נעצר השודד והובא למשפט.
העונש שקיבל: שנה וחצי מאסר בבית סוהר.
11. פעילות סיכום:
בסיום הפעילות או כפעילות המשך ניתן לקיים משפט מבוים לאורן מהסיפור מידת העונש. במשפט יבואו לידי ביטוי העקרונות השונים שהועלו בדיון.
קישורים: הפעלה – עונש קולקטיבי