תוכן

מקרה שקרה

עידן בן החמש וחצי לומד בגן חובה. הוא ילד נבון ומפותח בהתאם לגילו. מתפקד בגן היטב מבחינה אקדמית, עובד בפינות העבודה השונות, משתתף במפגשים. הקושי הבולט שלו הוא קושי חברתי. אין לו קשר קבוע ומתמשך עם ילדים בגן, משחק הרבה לבדו, ניכר קושי ביצירת אינטראקציות עם ילדים אחרים, נראה בודד, לעתים עצוב.

כשעידן מנסה להתקרב לילדים, הם תופסים את ההתקרבות שלו כהצקה או כהפרעה, ובחלק גדול מהמקרים הוא נדחה על ידם. מצבים אלה מסתיימים, בדרך כלל, בדחיפות או בריצה של עידן לגננת בבכי. כשהוא אינו מצליח להתקרב, ואם לא הייתה אלימות, בדרך כלל, הוא ניגש אל הגננת ו'אומר את הילדים': "הם לא משתפים אותי", "לא רוצים אותי", "תגידי להם" וכדומה.

יש מיעוט פניות אליו מיוזמתם של ילדים. נראה, כי הוא אינו מיומן מספיק ביצירת קשרים חברתיים, במיומנויות כניסה למשחק חברתי עם ילדים או ביצירה של משחק חברתי עם ילד או עם קבוצת ילדים.

הגישה

הפעלה זאת כוללת התערבות מערכתית, בגישה התנהגותית-קוגניטיבית, אשר מטרתה חיזוק המיומנויות החברתיות, שיפור היחסים החברתיים וקבלתם של ילדים בודדים לחברת הילדים בגן. ההתערבות נובעת לעתים מתוך צורך של ילד אחד או של ילדה אחת בגן, המתקשים ביצירת קשרים חברתיים תקינים, אך בכל מקרה היא כוללת את צוות הגן כולו ואת כלל ילדי הגן, כקבוצה שלמה, וילד זה או ילדה זאת – בתוכם.

יחסים חברתיים עם קבוצת השווים הם משמעותיים ביותר כבר מגיל צעיר ומקבלים חשיבות גוברת והולכת ככל שהילדים גדלים. הם מהווים מקור חשוב לתמיכה, לשותפות, ליחסי אמון ולסיוע במצבי לחץ ומשבר. יש חשיבות רבה לתפקיד הדינמיקה החברתית בבניית הסטטוס החברתי, בשימור סטטוס קיים ובצמיחת סטטוס במצבים חברתיים חדשים.

מיומנויות חברתיות מתחילות להתפתח בגיל צעיר. ממחקר עולה שילדים שהיו דחויים במשך שנתיים בגן הילדים, פיתחו התנהגות אנטי-חברתית, והיו בסיכון גבוה לפיתוח בדידות חברתית בגילים מאוחרים יותר (Coie, 1990). לכן, יש חשיבות רבה בהפעלת תכניות התערבות בגיל הגן, המאפשרות מניעה של הבעיה לאורך זמן, והקניית מיומנויות בגיל שיצירת השינוי קלה יותר, ומתוך תקווה שמיומנויות שנרכשו בגיל הגן, יתורגלו , יופנמו ויהפכו לחלק מרפרטואר התפקוד של הילדים בשלב מאוחר יותר.

מרכיבי תכנית ההתערבות
בתכנית כמה עקרונות, הנגזרים מתוך עקרונות הגישה ההתנהגותית-קוגניטיבית, בהתאמה לטיפול בילדים במסגרת החינוכית:
• תכנית מערכתית: התכנית כוללת את כלל אוכלוסיית הגן – המחנכים והילדים – בשל מאפייניה של המיומנות החברתית:
א. יש חשיבות רבה לדינמיקה הקבוצתית שנוצרת בקבוצת השווים, וללא התייחסות לכלל הקבוצה – ההתערבות לא תהיה שלמה.
ב. למידה ממודל של קבוצת השווים ושל המבוגרים בסביבה היא מרכיב חשוב בלמידה האנושית, ולכן חשוב שהשינוי יהיה מערכתי ולא רק אצל הילדים "הבעייתיים" (Bandura, 1977).
ג. הכוון להכללה – ככל שהטיפול יהיה בסביבה הטבעית, וככל שיהיה שינוי גם בהתנהגות של כלל השותפים בסביבה, יגבר הסיכוי להכללת השינוי למצבים שונים ולשימור השינוי לאורך זמן (Stokes & Baer, 1977).
ד. מניעת תיוג של הילדים שיש להם קשיים חברתיים.

• הגננים הם סוכני השינוי והמודל העיקרי בגן, וגם הגברת המודעות והשותפות של כלל צוות הגן, הגננים המשלימים והסייעים חשובה מאוד.
• הגברת המודעות של הילדים להתנהגויות פרו-חברתיות חיוביות.
• תרגול של מיומנויות חברתיות במצבים שונים, עבודה על פרשנות ועל תגובות נעימות.
יצירת אקלים חיובי כמקדם התנהגויות חברתיות חיוביות

עקרונות הפעולה

מהלך העבודה על הפרויקט החברתי בגן

להתערבות יש שלוש דרכים עיקריות:

1. הגברת המודעות להתנהגויות פרו חברתיות:

שיתוף פעולה, קבלה חברתית, משחק משותף, פנייה נעימה לחבר/ה על מנת להצטרף למשחק, הזמנת חברים למשחק.
המחנכים יציגו בגן את הנושא. הם יספרו סיפורים מתאימים על חברוּת ועל יחסים חברתיים, ייתנו דוגמאות וינהלו שיח עם הילדים על הנושא.
הנושא יוצג כנושא מרכזי בחשיבותו בגן, יודגשו מילים הקשורות בחברות, בשיתוף פעולה, בקבלה חברתית, במשחק משותף, בפנייה נעימה לחבר/ה כדי להצטרף למשחק, בהזמנת חברים למשחק.
בקשו מן הילדים לספר כיצד הם פונים לחברים להשתתף אתם במשחק, כיצד הם מזמינים, אילו תגובות נעימות להם וכדומה. גם במהלך היום הדגישו התנהגויות חבריות והפכו את הנושא למשמעותי ביותר במהלך היום כולו.

2. תרגול מיומנויות חברתיות באמצעות משחקי תפקיד ובעזרת הדמיות:

השלב של הגברת המודעות אינו עומד בפני עצמו, ללא צעדים מעשיים, מוחשיים. לכן, אחת ליום, 3-4 פעמים בשבוע במהלך מפגשי הבוקר (או במפגשים אחרים הנהוגים בגן), הזמינו ילדים להציג מצבים חברתיים. זמנו בכל פעם 2-3 ילדים, שיציגו מצב, בהדרכתכם. למשל, 2 ילדים השקועים במשחק וילד או ילדה נוספים הרוצים להצטרף אליהם. הילדים יציגו מצבים חברתיים בפני הקבוצה ויתמודדו בדרכים שונים עם מצבים אלה.
בסוף כל משחק תפקידים כזה ייתנו ילדים אחרים משוב לילדים המשחקים. הקפידו על משוב חיובי ומעודד. המסר אינו שחייבים לשתף ילדים שרוצים להשתתף, אלא שאם לא רוצים לשתף – יש לתרגל תשובה מסרבת נעימה. בנוסף, חשוב לתרגל עם ילדים איך לקבל "לא", בלי שזה יהיה "סוף העולם".

3. מתן חיזוקים ממוקדים להתנהגויות חברתיות מתאימות:

צוות הגן כולו ישתמש בחיזוקים חברתיים מרובים ובמתן תשומת לב מוגברת להתנהגויות חבריות של ילדים בגן, בליווי אמירות המשקפות את ההתנהגות הרצויה, למשל, "כל הכבוד, גיא! הזמנת את תמר לשחק אתך ועם שי", "ראיתן שלגיל אין חבר, והזמנתן אותו", "תמר, טוב שפנית אל יעל ואל דן בנימוס, וביקשת להשתתף אתם במשחק", "את חברה טובה, נעים לשחק אתך!".

תרשים מס' 1 מתאר את המרכיבים השונים של תכנית ההתערבות, במסגרת הכללית של הגן.

תרשים:

מרכיבי ההתערבות המערכתית להקניית מיומנויות חברתיות בגן הילדים.

סביבת הגן

חשוב שתהיה מאופיינת בשגרה מובנית וברורה, ידועה ומרגיעה ובאקלים חיובי.

צוות הגן

כולו שותף ומחזק מודלים פרו-חברתיים
עבודה ישירה –  כלל ילדי הגן

על מצבים חברתיים:

התערבות מערכתית
הילד/ה הבודד/ת  – חיזוק התמודדויות  חברתיות מוצלחות
א. הגברת המודעות – שיחות במפגשים
ובמהלך הפעילויות השונות
ב. תרגול באמצעות משחקי תפקיד
ג. חיזוקים מרובים להתנהגויות חברתיות חיוביות

העבודה עם עידן מתבצעת בשלוש דרכים עיקריות:

1. התייחסות מעודדת ומחזקת לניסיונות ליצירת קשר חברתי:
התייחסות זאת יכולה להיות באמצעות תשומת לב חיובית מילולית (פנייה ישירה אל עידן) וגם באמצעים מחזקים נוספים, כגון: הדבקת מדבקה על החולצה או בדף מיוחד המיועד לכך, כאשר הוא מבצע באופן ספונטני התנהגות פרו-חברתית.
דוגמה: ניתן ליצור דף, שיהיו בו מקומות מתאימים (עיגולים/כוכבים וכדומה) להדבקת מדבקות או למתן חותמות על הצלחות.
לאחר שייגמר המקום בדף, אפשר לחזק את עידן באמצעים נוספים: תפקיד רצוי בגן, תעודה, מדליה קטנה, פרס מוחשי קטן וכדומה.

2. הדרכה בדרכי פנייה ותקשורת עם ילדים:
בראשית ההתערבות סייעו לעידן לגשת לילדים, לפנות אליהם; הדריכו אותו באילו מילים ובאיזו דרך אפשר להשתמש בפנייה לילדים. שלבו אותו גם במשחקי התפקיד של כל ילדי הגן. חשוב לכוונו להצלחות במשחקים אלה. המטרה היא להפחית בהדרגה את ההדרכה הישירה לעידן.

3. שינוי השיח של עידן לשיח של התמודדות ולא של "התבכיינות":
עבודה של שינוי חשיבה: "אתה מתמודד, לא מוותר, אתה מסוגל לפתור בעיות בעצמך, אתה יכול להזמין ילדים לשחק אתך, להצטרף לילדים למשחק." שבחו אותו על הצלחות בתחום זה, היענו פחות לבכי ("התבכיינות") וכוונו אותו להתנהגות אלטרנטיבית יעילה יותר.

בהצלחה!!

ביבליוגרפיה

1. Bandura, A. (1977). Self-efficacy: Toward a unifying theory of behavior change. Psychological Review, 84, 191-215.

2. Coie, J.D. (1990).  Toward a theory of peer rejection.  In S.R. Asher & J.D. Coie (Eds.) Peer rejection in childhood (pp. 365-401). Cambridge, England: Cambridge University

3. Stokes, T. F. & Baer, D. M. (1977). An implicit technology of generalization. Journal of Applied Behavior Analysis, 10,