מערך שיעור
מנחם בגין – מנהיג פורץ דרך
דינה ציונית, שלמה זיס וצוות החינוך החברתי במטח בשיתוף הקרן לקידום מקצועי

בפעילות הזאת נדון בחשיבות מעשהו של בגין כפורץ דרך לשלום ובמהפך שעבר, מלוחם לחתן פרס נובל לשלום.

רקע

שנה"ל תשע"ג תעמוד בסימן מנהיגותם של בגין ושל בן גוריון.
במסגרת הפעילויות השונות בנושא מנהיגות מעצבת חזון ומעש לאור דמותם של דוד בן גוריון ומנחם בגין יעסקו התלמידים בסוגיות שונות, ובהן: בן גוריון ובגין, מנהיגים פורצי דרך: חזונם לאור אירועים מכוננים וציוני דרך בהיסטוריה של מדינת ישראל.
בפעילות הזאת נדון בחשיבות מעשהו של בגין כפורץ דרך לשלום ובמהפך שעבר, מלוחם לחתן פרס נובל לשלום. נבין אילו תכונות נדרשות ממנהיגים לקבלת החלטות מנהיגותיות במציאות המשתנה, ברגעים שונים בחיי העם..

מטרות

א. חינוך חברתי – הבנת תכונותיהם של מנהיגים ברגעים שונים בחיי העם.
הבנת המורכבות של תהליך קבלת החלטות מנהיגותיות במציאות המשתנה.
ב. מעגל השנה – ציון היום שבו נחתם חוזה השלום בין ישראל למצרים: כז באדר תשל"ט, 26 במרץ 1979.

הנחיות

הנחיות למורים

להלן השלבים שיעזרו להוביל את התלמידים להבנת תכונות מנהיגותיות המובילות את המנהיגים להחלטות שונות ברגעים שונים בחיי העם, ולהבנת המורכבות של תהליך קבלת החלטות מנהיגותיות במציאות המשתנה:
א. הכרת נקודות ציון חשובות בחייו של בגין כמנהיג.
ב. הכרת ההיסטוריה המשותפת לישראל ולמצרים – מאויבות למדינות החיות בשלום.
ג. פעילות בדף לתלמידים: קבלת החלטה ונימוק, מדרש תמונה.


הפעילות

א. בקשו מהתלמידים לספר מה הם יודעים על בגין. העשירו את הדברים במידע נוסף.
מנחם בגין נולד בי"ג באב תרע"ג, 16 באוגוסט 1913, באזור שהיה אז בשטח פולין.
בגין גדל בבית ציוני. בילדותו התחנך ב"חדר" ובבית-הספר הדתי "תחכמוני" (חדר: בית ספר יהודי דתי לילדים קטנים, ללימוד קריאה, כתיבה ותורה).
בשנת 1935 סיים בגין את לימודיו בפקולטה למשפטים באוניברסיטת ורשה.
בשנת 1939 נשא לאישה את עליזה.
כשפלשו הגרמנים לפולין נמלט בגין מוורשה לווילנה, וב-1940 נכבשה וילנה בידי הרוסים.
ב-1942, לאחר נדודים ברחבי רוסיה, הגיע לארץ-ישראל . הוריו ורוב בני משפחתו נספו בשואה.
בגין התמנה למפקד האצ"ל* בשנת 1943, והנהיג את המאבק נגד המנדט הבריטי ששלט בארץ ישראל עד לקום המדינה. בגין דגל בשלמות הארץ.
*אצ"ל (ארגון צבאי לאומי): ארגון לוחמים יהודים שפעלו נגד הערבים שפרעו ביהודים, ובמשך תקופה קצרה גם נגד השלטון הבריטי בארץ.
ב-1948, עם קום המדינה, הקים בגין את תנועת החירות. תנועתו הייתה באופוזיציה (חברי כנסת המתנגדים למדיניות הממשלה והם לא חלק מהממשלה).
בבחירות ב-1977 נבחר בגין כראש ממשלה. הבחירה בו הייתה מהפך פוליטי במדינה: לראשונה נבחר ראש ממשלה מהליכוד.
בגין חתם על הסכם השלום עם מצרים, ב-26 במרץ 1979 וב-1978 זכה עם אנואר סאדאת, נשיא מצרים, בפרס נובל לשלום.

ב. בפעילות הזאת נלמד על בגין, ונבין את השינוי שעשה: ממפקד האצ"ל, ארגון לוחמים, לחתן פרס נובל לשלום, לאחר שחתם על הסכם שלום כראש ממשלת ישראל עם אנואר סאדאת, נשיא מצרים.
הדגישו את העובדה שבגין היה מנהיג צבאי ולוחם בארגון האצ"ל.
שאלו: מה הן התכונות הנדרשות ממנהיג צבאי?

כתבו על הלוח: בגין כמנהיג צבאי:
מאגר תכונות שיכול לסייע:
למנהיג צבאי: אמיץ לב, כוחני, שקול, שאפתן, נבון, בעל יכולת תכנון

ג. שאלו את התלמידים מה הם יודעים על מצרים.
מצרים: במשך כ-30 השנים שחלפו מרגע ההכרזה על הקמת מדינת ישראל (תש"ח, 1948) ועד לחתימה על חוזה השלום עם מצרים (תשל"ט, 1977), הייתה מצרים אחת האויבות הגדולות של ישראל, והן נמצאו במצב מלחמה. בין ישראל למצרים נערכו חמש מלחמות:
מלחמת העצמאות
מבצע קדש (מלחמת סיני)
מלחמת ששת הימים
מלחמת ההתשה
ומלחמת יום הכיפורים.
הציגו את מצב היחסים בין ישראל למצרים בתקופה זו.
שאלו את התלמידים את השאלות שלהלן:
מה קורה לאנשים הרגילים להיות במלחמה במשך 30 שנה? איך, לדעתכם, הם מרגישים?
האם אפשר להתגבר ולסלוח?
מה אפשר לעשות כדי להתגבר על רגשות כאלה, וכדי לסלוח למי שפגע בך?
האם קשה להתגבר על רגשות כעס ושנאה?
ד. מנחם בגין ,שכיהן כראש ממשלת ישראל מ-1977 עד 1983, עמד בראש המחליטים לשים קץ למלחמות בין ישראל למצרים, וב-1978 נחתם חוזה שלום בין ישראל למצרים.

ה. שאלו את התלמידים את השאלות האלה:
האם קל לעבור ממצב של מלחמה עם מישהו למצב של שלום?
לעבור ממצב של מלחמה עם מישהו למצב של שלום זאת משימה מורכבת. אתם יכולים לשער מדוע?
ספרו על התפייסות עם מישהו שהייתם מסוכסכים אתו – האם היה לכם קשה או קל להתפייס? באילו אתגרים נתקלתם?
מה היו השיקולים של בגין בעד הסכם השלום עם מצרים ונגדו? על מה חשב רגע לפני שהחליט את ההחלטה?
על מה ויתרנו כמדינה, ומה הרווחנו? דונו בנושא בכמה בחינות: אישית, מדינית, צבאית וכו'.
ו. חלקו לתלמידים את הדף לתלמידים, ודונו בתשובותיהם.
משך הזמן למילוי הדף לתלמידים ולדיון בכיתה: כ-45 דקות.
לסיכום הדיון בכיתה היעזרו בשאלות שלהלן:
1. אילו תכונות דרושות למנהיגים, לדעתכם?
2. איזו מנהיגות הייתם רוצים לראות בכיתה שלנו?

לחצו להמשך קריאה
הקטן