תוכן
הילדים חיכו לחופשת הקיץ בתקווה רבה, ויחד עם הוריהם תכננו חופשות, קייטנות, ופעילויות עשירות ומרגשות. באופן מדאיג חלה לפתע הדרדרות במצב הביטחוני, שהתרחבה ליישובים נוספים. התוכניות השתנו, וכך גם תחושת הביטחון האישי ורמת הלחץ והחרדה.
אז כהורים מוטרדים, מה ניתן לעשות במצב של איום בטחוני?
- שיתוף במידע – הורים רבים מתלבטים האם כדאי לחשוף את ילדיהם למידע ובאיזה אופן? כיום, המידע זולג דרך כל אמצעי התקשורת ואנחנו עדים לסקירה תקשורתית רבה מאד שיכולה להעלות את הלחץ גם בקרב מבוגרים. על כן, יש לחשוף ילדים אך, בהתאם לגילם באופן מבוקר ובתיווך של אדם מבוגר (אין צורך לראות שוב ושוב מראות של נפגעים ו/או בתים הרוסים). חשוב לשתף במידע מדויק ואמין בהתאם לגיל. מתבגרים ניזונים מהודעות "ווטס-אפ" שחלקן שקריות ותפקידינו להפריד בין שמועות לעובדות.
- תפקיד המבוגר- חשוב להבין כי ילדים ומתבגרים חווים את האירועים דרכינו, כאשר אנחנו, כמבוגרים, משדרים חוסר אונים, לחץ, מצב רוח ירוד אלו התחושות שיעברו אל הילדים. במידה ואנחנו נשדר מסרים של שליטה, אופטימיות, תקווה וחוסן, אלו חסרים חיוביים שיסייעו לילדים. עלינו להאמין כי לילדים יש את היכולות להתמודד.
- רגישות- אין צורך להסתיר את תחושותינו במצב זה, כאשר אנחנו לא משתפים, אנחנו מעבירים מסר ש"אסור לדבר". לכן כדאי לשתף (בהתאמה לגיל הילד ולתכנים), לדוגמא: "אני נבהלתי כאשר שמעתי את האזעקה, וחשתי בטוח ומוגן כאשר הגענו לממ"ד", השיתוף הרגשי של המבוגר מעניק לגיטימציה רגשית גם לילדים לשוחח ולהביע את תחושותיהם, חשוב לומר שאלו רגשות טבעיים ונורמליים למצב המורכב הזה.
- הקשבה- כדאי לא להישאר רק ברמת הרגש אלא לשוחח עם הילדים גם על הכוחות הקיימים בכולנו- "מה עוזר לך כשקשה לך?", "מה עזר לך להתמודד בעבר?", "מה מעניק לי כוח?". כדאי לחשוב יחד על רעיונות להתמודדות שיכולים להרגיע אותם – פעילות יצירה, כתיבה חופשית, תרגילי נשימה, דמיון מודרך, הרפיה, מוזיקה מרגיעה, פעילות גופנית ועוד. לשאול כיצד הילד חש, להיות רגישים וקשובים לשינויים בהתנהגות, במצב החברתי. להכיל את הקשיים שהילד מעלה ולא לזלזל בהם. בדקו מה מטריד את הילדים: כיצד להתנהג בזמן הישמע האזעקה? מה יקרה אם תהיה אזעקה בלילה והוא לא ישמע? מה לעשות אם הולכים לבריכה ויש אזעקה?, מההקשבה לילדים נדע מה נעסיק אותם ואיזה מענה נוכל לתת להם.
- הגנה- תנו לילדים תחושה כי אנחנו עוקבים אחרי הנחיות פיקוד העורף, אנחנו עושים הכל בכדי לשמור עליהם. כדאי לתת לילדים ולמתבגרים תפקידים גם במרחב המוגן, כך יחושו שותפות ומשמעות (לדוגמא: להקריא לאח הקטן סיפור).
- שיגרה- למרות הטלטלה והמורכבות הכרוכה במצב, כדאי, ככל הניתן, לנסות לשמור על השגרה, על סדר היום, על מפגשים עם חברים. השגרה עוזרת להחזיר לילד את תחושת השליטה והמוגנות על חייו ועולמו.
אם אתם מבחינים בחרדת יתר, במצוקה או בכל סימן שמדאיג אתכם בקרב הילדים, פנו לגורמים החינוכיים או הקהילתיים באזור מגוריכם.
