רקע

במדינה דמוקרטית אזרחים שאכפת להם, אשר מבקשים להשפיע, יכולים לפעול כיחידים או בקבוצות, כדי לשנות את מה שחשוב להם. גם התלמידים יכולים להיות אזרחים אכפתיים, ולתרום באופן פעיל לשיפור האקלים בבית-הספר. בהפעלה זאת הם יעשו זאת באמצעות הכנת עצומה למען הפחתת האלימות בבית-הספר.

במדינה דמוקרטית למעורבות של האזרחים יש חשיבות רבה: הם קובעים מי ישלוט במדינה וכיצד היא תנוהל.

מהי המעורבות של האזרחים במדינה דמוקרטית?
א. ביום הבחירות האזרחים בוחרים את נציגיהם לשלטון.
ב. בפרקי הזמן שבין בחירות לבחירות האזרחים יכולים לפעול בצורות שונות:

• הזדהות עם מפלגה מסוימת
• פעילות במפלגה ותיקה או הקמת מפלגה חדשה
• הצטרפות לקבוצות אינטרס או לתנועות מחאה
• הפגנה, החתמה על עצומות והגשתן, שביתה, כתיבת מכתבים למערכות עיתונים

מטרתם של כלים אלה היא ליצור דעת קהל, שעשויה להשפיע על רשויות השלטון.

 על-פי: יהודית מיזרוצקי ,אסתר אלפי ואחרים, מסע אל הדמוקרטיה הישראלית,
משרד החינוך והתרבות, 1993. עמ' 236

מהתבוננות לעשייה

המעורבות של האזרחים במדינה דמוקרטית מתחילה בהתבוננות: התבוננות בסביבה הקרובה ועוררות למודעות ולאכפתיות. רק כאשר יש מודעות לסביבה ולהשפעה שלה עלינו, ושלנו – עליה, רק אז תגיע עשייה.

מעורבות היא גם פעילות במישור המקומי – בשכונת המגורים, בבית-הספר, בעיר, בארגונים חברתיים וכלכליים, וכל זאת במטרה להשפיע על תהליכי קבלת החלטות ולשנות מדיניות.

בהפעלה זאת נעסוק במעורבות של התלמידים בשיפור אקלים בית-הספר.

מטרות

חינוך חברתי: לעסוק בעשייה פעילה למען שיפור האקלים בבית-הספר.

אזרחות: לעסוק במעורבות של האזרחים במדינה דמוקרטית.

הפעילות עונה גם על המטרות הבאות בהוראת האזרחות בחטיבת הביניים:
א. העמקת ההבנה של הערכים הדמוקרטיים ושל השלכותיהם על חיי האזרחים ועל מבנה המשטר בישראל
ב. פיתוח תחושה של שייכות ושל הזדהות עם ערכי החברה בישראל ועם מטרותיה, כפי שבוטאו בהכרזת העצמאות, והנעת התלמידים להגשימם.
ג. עידוד הפעלת שיקול עֶרְכִּי בקביעת עֲמָדוֹת לגבי תופעות בחיי היום יום ולגבי אירועים אקטואליים (וחברתיים)

הנחיות

הנחיות למורים

העיסוק במעורבות האזרחים במשטר הדמוקרטי ייעשה באמצעות:
א. דיון בכיתה
ב. הכנת עצומה להתמודדות עם אלימות בבית-הספר
ג. החתמה על העצומה והגשתה להנהלת בית-הספר
ד. דיון מסכם בכיתה

 הערות והמלצות:
א. שלוש הפעלות לאזרחות פעילה – הפעלה זאת היא אחת משלוש הפעלות, אשר מטרתן לעודד את התלמידים להיות מעורבים ולעסוק באזרחות פעילה: הכנת עצומה למען הפחתת האלימות בבית-הספר, כתיבת מאמר עמדה לעיתון בית-הספר (או כתבה המתארת את המצב) וכתיבת מכתב רשמי.
תוכלו לבחור באחת משלוש ההפעלות האלה, בשתיים מהן או בשלושתן – כראות עיניכם.
ב.התנסות בשטח – אמנם בשלוש ההפעלות תוכלו להסתפק בהתנסות תיאורטית בלבד, אך, כדי ההתנסות תהיה אמיתית, מומלץ לבצע בשטח את הפעילויות (להחתים על העצומה ולהגיש אותה להנהלה, לפרסם את המאמר בעיתון בית-הספר ולשלוח את המכתב הרשמי).
ג. החתמה בהפסקות – כדאי להחתים על העצומה בהפסקות ולא בשיעור.
ד. שיתוף גורמים נוספים – רצוי לשתף בפעילות גורמים נוספים, כגון: הנהלת בית-הספר, כדי לקבל את הסכמתה לתהליך המוצע.
ה. הצעות יצירתיות חדשות – המטרה אינה לבקר את ההנהלה, אלא להציע הצעות יצירתיות וחדשות, אשר יערבו את התלמידים בעשייה למען שיפור האקלים בבית-הספר. לכן הנחו את התלמידים להימנע מלציין שמות פרטיים.
ו. הצעות מעשיות – הדף לתלמידים מכוון את התלמידים להציע הצעות מעשיות לשיפור האקלים בבית-הספר
ולהתמודדות אתו. דוגמאות:
1. נוכחות רבה יותר של מורים-תורנים בהפסקות
2. הוספת מתקנים לחצר, כדי שהתלמידים יהיו עסוקים בפעילות ולא באלימות
3. שיחות על אלימות ועל בעיות חברתיות בשיעורי חברה
4. קביעת גבולות ברורים ודרכי ענישה

הפעילות

א. דיון מקדים בכיתה – דונו בשאלות הבאות:
1. מפריע לכם במיוחד באקלים הקיים בבית-הספר שלכם (ונדליזם, אלימות, הצקות)? מדוע?
2. מה אתם מציעים, כדי להתמודד עם התופעה שציינתם?

ב. חלקו לתלמידים את הדף לתלמידים (ראו בהמשך).
משך הזמן לביצוע הפעילות בדפים ולהחתמה על העצומה: 2 שיעורים.

ג. דיון בכיתה בעקבות ההחתמה על העצומה – דונו בשאלות הבאות:
1. האם הייתה היענות לחתימה על העצומה שלכם? כמה תלמידים חתמו?
2. כיצד הגיבו התלמידים בבית-הספר לפעילות שלכם ולעצומה?
3. כיצד הגיבה ההנהלה לעצומה שלכם?
4. האם, לדעתכם, לחתימה על העצומה תהיה השפעה, והיא אכן תשפר את האקלים בבית-הספר?

ד. דיון לסיכום הפעילות – דונו בשאלה הבאה:
האם, לדעתכם, אזרחים במדינה דמוקרטית אכן יכולים לשנות דברים שמפריעים להם?