הורה:

ביתי בכיתה ה', עד לאחרונה ילדה מקובלת ואהובה. לפני כמה חודשים, לא יודעת למה בדיוק כמה בנות החליטו "להורידה מעמדה החברתי" – במילים שלהן. אחת הבנות שמעולם לא היתה בחבורה שלהן, התחזקה בכיתה, וכופה את רצונה על הבנות. היא סיכסכה בינה לבין החברה הטובה שלה מה שגרם לפגיעה חזקה ביותר בילדה, כמו גם לכל שאר הבנות. ביתי שהיא ילדה חזקה לא מתכופפת ולא נשברת (בשבועיים האחרונים המצב מחמיר וגם היא מתחילה להישבר לדעתי) והדבר גורם למריבות אין סופיות בכיתה, בצופים ובטלפונים אחה"צ. מדובר על כיתה קטנה שבה 23 תלמידים מתוכם כ- 12 בנות. יש את הבנות שהן בחבורה של אותה ילדה (5) ויש ילדה אחת שהיא חברה עם ביתי והשאר באמצע וסובלות. ההורים מעידים שגם חלק מהבנות שהן בחבורה השנייה הן שם רק כי הן מפחדות מאותה ילדה. לדעתי נוצר מצב של ביריונות. אולי אין הרמת ידיים אבל יש את כל ההשפעות מסביב. אין לי מילים אחרות. כיוון שבבית הספר חרם זו מילה ממש מגונה אין חרם חברתי אבל יש מריבות קשות כולל העלבות ודיבור בשפה לא מקובלת. בקיצור, נוצר מצב שכולן סובלות, כולל אלה שלא במריבה. המורה בעצמה מפחדת מהילדה הכוחנית ואין התערבות של היועצת או המנהלת, למרות בקשתינו. מאחר ואין אלימות פיזית המערכת לא מנסה להתמודד עם הבעיה. האווירה בכיתה הפכה למגעילה לכולם. גם הבנים כבר מתלוננים.
יש לי כמה שאלות: 1. איך אני יכולה לעזור לילדה להקים גשר מחדש לחברות שלה הישנות. גם היא כבר פגועה מדי מאותה חבורה.
2. עד כמה התערבות שלנו כהורים בסיכסוך היא נכונה.
3. איך מדברים עם הגורמים המקצועיים בבית הספר וגורמים להם להיות מעורבים בבעיה ולסייע.
4. עולות הקולות על להעביר בית ספר. אני לא חושבת שזה רצוי בשנה האחרונה.

אשמח לשמוע דעה מיקצועית. אשמח לכל תובנה, עצה והארה בנושא.

דליה, יסודי, רמת גן
נשאל בתאריך 27/05/2010