פעילות בנושא קבלה עצמית המלווה בסרטון הקצר: "משקפופרית".
הסרט (בחסות עמותת להב, פרויקט "ילדים יוצרים סרטים") מציג את עמית, ילדה בכיתה ו שאינה רואה טוב אך מתביישת להרכיב משקפיים ולהפוך ל"משקפופרית". עמית חושבת שהיא מצליחה להסתדר "די טוב" בלי משקפיים, אך כשילד חדש בכיתה חושב שהיא סנובית כלפיו, אף שלמעשה היא פשוט לא מזהה אותו, היא מבינה שעליה לשים לזה סוף ולקבל את עצמה גם כ"משקפופרית".
קבלה עצמית היא חלק מרווחתו הפסיכולוגית (well-being) של האדם, ומאופיינת ביכולתו של האדם להכיר בכל תחושותיו ולתת להן מקום בתוכו. קבלה עצמית קשורה גם ליכולת לקבל מאפיינים שונים של עצמנו. כלומר, היכולת של האדם להביט בעצמו מהצד ולראות מאפיינים שונים שלו – גם חיצוניים וגם פנימיים (מחשבות, רגשות, תכונות אישיותיות וכן מראה חיצוני ונראות פיזית) ולקבל את החלקים האלה בעצמו. זה לא אומר שאי אפשר לשנות מאפיינים ודפוסים מסוימים, אך נקודת הפתיחה היא שהאדם מקבל את כל החלקים בתוכו ולא עסוק ב"להתווכח" איתם.
לפעמים קשה לנו לקבל את עצמנו מפני שאנחנו חוששים מתגובות של אחרים. לא תמיד הסביבה פתוחה ומקבלת, ולעיתים החשש מתגובות הסביבה משפיע וגורם לנו לתחושת חוסר מסוגלות וחוסר ביטחון.
הרעיון הוא להתמקד בעיקר בכוחות החיוביים, ובאמצעותם לחזק את התפיסה והקבלה העצמית. אדם שמקבל את עצמו מסוגל לקבל ביקורת, מסוגל לקבל את העובדה שלעיתים הוא לא מצליח, ויכול להבין שגם הנפילות והקשיים הם לעיתים חלק מהדרך להצלחה.
– התלמידים ידונו בחוויה של תחושת שונות (פנימית ו/או חיצונית) אצלם ואצל אחרים.
– התלמידים יגלו אמפתיה לחוויית השונוּת.
– התלמידים ידונו בקבלה עצמית ובחשיבותה.
הסבירו לתלמידות ולתלמידים כי המפגש יעסוק בשני נושאים עיקריים:
• הכרה בשונות שיש לכל אחד מאיתנו (יכולה להיות חיצונית או פנימית).
• קבלה עצמית – היכולת של האדם להביט בעצמו מהצד ולראות מאפיינים שונים שלו (מחשבות, רגשות, תכונות אישיותיות וכן מראה חיצוני ונראות פיזית) ולקבל את החלקים האלו בו.
שאלו את התלמידים:
• הרבה פעמים אנו אומרים כי כל אחד מאיתנו הוא שונה, יחיד ומיוחד. למה לדעתכם מתכוונים באמירה זו?
צפו בסרט עם התלמידים.
הקרינו את הסרט עד לדקה 02:23.
שאלו את התלמידים:
• מדוע עמית שמה את המשקפיים שלה בכיס? מה מפריע לה? איך הבנתם זאת?
מנקודה זו המשיכו להקרין את הסרט עד סופו.
בסיום הקרנת הסרט קיימו דיון עם התלמידים בעזרת השאלות הבאות:
– מדוע לדעתכם היה קשה לעמית לקבל את העובדה שהיא צריכה להרכיב משקפיים?
ממה לדעתכם היא חששה? (אולי שילעגו לה, שזה יפחית מיופייה, שתקבל יחס אחר פתאום וכו')
– עמית חוותה התמודדות עם שוני חיצוני. היא גילתה שעליה להתחיל להרכיב משקפיים. לפעמים תחושת השוני נובעת משוני פנימי. למשל, ילד שחושב אחרת מחבריו לכיתה או שאוהב לעשות דברים פחות "רגילים" או פופולריים.
האם קרה לכם שהרגשתם שונים בבית הספר/בחוג/בשכונה? מה גרם לכם להרגיש כך? (אפשר לבקש שישתפו רק בחוויה שהרגישו, גם בלי לפרט את השוני).
– עמית פונה לחברתה ומראה לה את המשקפיים בחדר השירותים. החברה אומרת: "את לא הולכת להוציא אותן בכיתה?"
פתחו לוח סל"ב עם השאלה הבאה:
https://www.celleb.cet.ac.il/
איך אפשר לתת הרגשה טובה לחבר שמשתף אותנו בתחושת השונות שלו (חיצונית או פנימית)?
סגרו את לוח הסל"ב והמשיכו:
– בסוף הסרט אומרת עמית: "להתבייש במי שאתה, זה הדבר הכי טיפשי". מה דעתכם על האמירה הזו?
(למורה: זה בסדר וטבעי להתבייש, זה קורה לכולם. לפעמים לא רוצים לשתף או רוצים לשמור את השונות לעצמנו. עודדו את התלמידים לשתף ולהתייעץ עם אדם שבו הם בוטחים).
– בתחילת הסרט עמית נראית עצובה ולחוצה. איך היא נראית לכם בסוף הסרט? מה גרם לשינוי לדעתכם? (למורה: נראה שעמית הבינה וקיבלה את עצמה כילדה שמרכיבה משקפיים. היא הפסיקה להגיד לעצמה שהיא נראית רע, או לפחד ממה שיגידו לה. הביטחון העצמי שלה התחזק).
– מדוע לדעתכם חשוב לקבל את עצמנו על שלל התכונות החיצוניות והפנימיות שלנו?
אם נותר זמן, חלקו את הכיתה ל-5 קבוצות ובקשו מכל קבוצה להכין שיר 'ראפ' קצר.
השיר יתחיל עם השורה הבאה:
לקבל את עצמי זה לא דבר קל….
הוסיפו לשיר 5-3 שורות נוספות.
כל קבוצה תציג את השיר לפני הכיתה.
ניתן להדביק את כל השירים על גבי בריסטול ולתלות על אחד הלוחות בכיתה.
