פעילות העוסקת בנושא "יחודו של יוצר"-נורית זרחי בסיפור "ילדת חוץ" המיועד לכיתה ה'.
כידוע לכם, הנושא ייחודו של יוצר כלול בתכנית הלימודים באוריינות לבתי-ספר יסודיים. אנו מביאים לכם נושא חדש ויוצרת חדשה. הפעם בחרנו לעסוק בקטע מהסיפור ילדת חוץ מאת נורית זרחי*. הקטע עוסק בילדה חדשה, שהגיעה אל חברת הילדים בקיבוץ, והוא מתאים לכיתה ה.
* הוצאה לאור זמורה, ביתן, 1978. עמודים 84–85
חינוך חברתי – העלאת המודעות לנושא היחס אל האחר.
ייחודו של יוצר – שילוב בין-תחומי של ספרות עם חינוך חברתי בדרך חווייתית, מגוונת ומעשירה בנושא היחס אל האחר.
משך הפעילות: שני שיעורים
א. דיון בכיתה בסוגיות שעולות מן הראיונות שהתלמידים ביצעו.
ב. הבעה בכתב – כתיבת הצעה לפתרון של אחת הבעיות שהעלו המרואיינים.
1. לפני הפעילות בכיתה קראו את המידע שלפניכם.
הגדרה
ילד חוץ – ילד או ילדה שהגיעו לקיבוץ ללמוד ולחיות.
רקע: כבר מהימים הראשונים של הקיבוץ, למדו בג"ב [בגבעת ברנר] ילדים שהוריהם לא גרו בקיבוץ, ולכן זכויותיהם ומעמדם נקבע בהתאם. מרבית הילדים הגיעו מצוידים ברגשי נחיתות, ואם היה להם קצת בטחון עצמי, ילדי הקיבוץ דאגו להדחקתו. ילד חוץ, שתמיד דאגו להזכיר לו שהוא כזה, גם אחרי עשור שנים נראה ונשמע כ'לא שייך לנוף'. ילדי חוץ שהצליחו להשתלב בחברה – אין חיה כזו!!
על-פי אתר האינטרנט סיפורי גבעת ברנר
מידע על הסופרת נורית זרחי:
נורית זרחי היא מן הסופרות הפוריות והבולטות בישראל בתחום ספרות הילדים. היא כותבת בעיקר לילדים אך גם למבוגרים.
נורית זרחי נולדה בשנת 1941 בירושלים. בהיותה בת שש נפטר אביה, הסופר ישראל זרחי, והיא עברה עם אמה ועם אחותה לגור בקיבוץ גבע.
כבר בילדותה הרבתה לכתוב. עד היום פרסמה למעלה מ-100 ספרי שירה, פרוזה ומסות וזכתה בפרסים ספרותיים יוקרתיים, ביניהם: פרס היצירה מטעם ראש הממשלה, פרס אקו"ם לספרות הילדים, פרס אנדרסן, פרס זאב, ופרס ביאליק. כיום נורית זרחי מתגוררת בתל-אביב ומדריכה מבוגרים הכותבים לילדים.
על ספרה ילדת חוץ קיבלה את פרס יציב בשנת 1978.
ספרים נוספים שכתבה:אביגיל מהר המלכים, זכרונות מן השרוול, הילדה רובין הוד, וולפינאה מומי בלום, חוש העסקים שלי
על-פי: אתר האינטרנט כנפיים באופק
2. לפניכם הסבר על הקטע מן הסיפור ילדת חוץ (עמודים 84–85), ואחריו – הקטע מן הסיפור.
א. קראו לכיתה את ההסבר וגם את הקטע מן הסיפור, ודונו בשאלות שאחריהם.
הסבר
עד כה גרה דפנה רק בעיר (ילדה עירונית), והיא עברה עם אמה האלמנה לגור במקום חדש – בקיבוץ. בקיבוץ היא נחשבת זרה, "ילדת חוץ". ילדי הקיבוץ "הוותיקים" אינם מקבלים את דפנה אל חברתם, והיא נקלעת לעימותים ולקשיים.
בקטע שלפניכם דפנה ופנינה, שגם היא "ילדת חוץ", משוחחות עם ילדי הקיבוץ "הוותיקים". ילדי הקיבוץ מציקים להן, לועגים להן, והמצב מידרדר לאלימות מילולית ופיזית.
הקטע מן הסיפור
זרחי, נורית, ילדת חוץ, הוצאת זמורה, ביתן, 1978, עמודים 84–85.
© כל הזכויות שמורות לזמורה, ביתן – הוצאה לאור, תל אביב, 1987
היא לא שמעה מה אומרים, ככל שהתקרבו הגבירה את קול שירתה יותר ויותר, בקצה עינה ראתה את פנינה מתקדמת אל דרור ולפתע תוקעת את שנייה בכתפו, דרור קפץ בבהלה, וכשהבחין מה קרה חבט בפנינה בכעס ובעלבון. דרור חש לעזרתו ודפנה, שאיש לא ציפה להשתתפותה, משכה בכל כוחה בשערו של דרור. זה פנה אחורנית וחבט בפניה של דפנה ובגופה באגרופים קטנים מהירים.
"לא לבכות, לא לבכות," חזרה דפנה לעצמה שוב ושוב, והייתה מחזירה לו מכות חטופות, ומוחה בהעלם את הדמעה מעינה, תוך כדי חבטה. דרור חדל, שניהם עמדו זה מול זה, אדומים, אבל קובי עדיין היה מכה את פנינה ועם כל מכה היה צועק: "ילדת חוץ, ילדת חוץ! מי צריך פה, ילדת חוץ!"
פנינה בכתה, התיפחה בכל ליבה, דפנה לא יכלה לשאת זאת.
"די פנינה," לחשה ונגעה בראשה בהיסוס, "אולי די? בואי נלך מפה."
"לא נלך," אמרה פנינה ובעיניים בוערות מדמעות ובכאב נורא קראה מול פניהם הנדהמים של קובי ודרור, "אני ילדת חוץ, זה נכון, וגם אתם ילדי חוץ, כולכם, אף אחד מכם לא נולד פה, כולכם נולדתם בבית חולים בעפולה."
קובי אמר: "את משוגעת, אנחנו בני משק אמיתיים."
אבל פנינה חזרה מתוך בכי: "אתם ילדי חוץ, כולכם ילדי חוץ".
ב. דיון – דונו עם התלמידים בשאלות החברתיות העולות מהטקסט.
היעזרו בשאלות הבאות:
1. מדוע, לדעתכם, ילדי הקיבוץ רואים בדפנה ילדה זרה, שונה?
2. מדוע דפנה ופנינה נעלבות כל כך?
3. מדוע קשה לנו לקבל לחברה שלנו מישהו חדש, שמגיע ממקום אחר?
4. מה הייתם מציעים לתלמידים חדשים שהגיעו לכיתה שלכם?
ג. דף לתלמידים – התלמידים יבצעו ריאיון. לפני חלוקת הדף לתלמידים הסבירו לתלמידים כיצד מראיינים. היעזרו במידע שלפניכם.
איך מראיינים?
בתהליך הריאיון יש, בדרך כלל, שלושה שלבים.
א. שלב ההכנה
1. לומדים את הנושא ואוספים מידע.
2. מנסחים את השאלות.
ב. הריאיון עצמו
1. שואלים את השאלות ומקשיבים לתשובות. תוכלו לשאול גם שאלות שלא הכנתם מראש.
2. כותבים את עיקרי הדברים.
ג. עיבוד החומר וניסוחו
1. קוראים את כל החומר שנאסף בריאיון.
2. מנסחים את השאלות ואת התשובות ומשלבים דברי רקע והסבר.
על-פי: ווהל, אריה. ליפקין, שרה. אנוש, הגר. לקרוא עיתון … ועוד איך! קריאה ביקורתית בעיתון, הוצאת מטח, 1996, עמוד 93.
ד. חלקו לתלמידים את הדף לתלמידים
ה. פעילות לסיכום הנושא – בשיעור השני התלמידים יציגו את התוצרים שלהם: יקראו את הראיונות שביצעו, או את ההצעה שלהם לפתרון בעיה שעלתה בריאיון.
ו. דיון בתוצרים – דונו בתוצרים של התלמידים.
