אורנה מידן וחגית ארי-עם, מומחיות תחום התנהגות במתי"א:
שלום לך,
התמודדות עם ילד המאובחן כילד או די די – ילד סרבן היא אתגר.
ננסה לענות בקיצור, אך כדאי ללמוד את הנושא בהרחבה, ולכן בסוף התשובה נצרף כמה מקורות מהם ניתן ללמוד ולתכנן כיצד ניתן לסייע לילד להפחית את סרבנותו ולהגביר את שיתוף הפעולה.
נתחיל בתיאור קצר של תופעת הסרבנות. ובהמשך ניתן מספר נקודות שעשויות לסייע בהפחתת תופעה זו.
ילדים עם – ODD Oppositional Defiant Disorder – הפרעת התנגדותית מרדנית מפגינים
דפוס של התנהגות שלילית, עוינת הכוללת התנהגויות שונות – מרבים להתווכח עם מבוגרים, נוטים להתריס או לסרב לציית לדרישות ולכללים, לעיתים מציקים, נוטים להאשים אחרים במחדלים או בהתנהגות שלילית שלהם, נעלבים, מתרגזים בקלות, נוטים לאבד שליטה עצמית ולהתפרץ, כמו כן הם נוטים לכעוס ולהתמרמר.
ההתנהגות שילדים אלה מפגינים נוטה להכעיס את האנשים בסביבה ובעיקר את המבוגרים הסמכותיים. לעיתים קרובות אנו נכנסים ל"מלחמה" ורוב התקשורת מסתכמת בניסיונותינו להביא את הילד לציית ובהתנגדות שלו לדרישות.
כפי שאמרנו, כדי לסייע לילד להפחית את התנגדותו ולהגביר את שיתוף הפעולה שלו, עלינו ללמוד את התחום, להכין מגוון של דרכים אחרות לתקשורת עם הילד. בנוסף עלינו לזכור שילדים אלה מעוררים בנו, המבוגרים, כעס וככל שנהיה מקצועיים יותר ונפעל בדרך מתוכננת ובטוחה, כך נצליח לסייע לילד להפחית את התנגדותו ונשמור על עצמנו מפני מערבולת של תחושות שליליות וכעס. ידוע כי התעמתות תכופה עם ילדים אלו, מחזקת אצלם את התחושה שהעולם מכוון כנגדם ומגבירה את ההתנהגויות השליליות שלהם. למרות שלעיתים אנו מתקשים לאתר אצלם התנהגויות נאותות, חשוב, למצוא התנהגויות אלה ולעודד אותן, מתוך מטרה להגביר ולהעצים התנהגויות נאותות במצבים שונים.
כדי ללמוד את הנושא, אנו ממליצות על מספר ספרים מצוינים המסבירים את התופעה ומציעים דרכי פעולה אופרטיביות להתמודדות עם התנהגותם של ילדים אלה:
- ברקלי, ר., בנטון, ק. מ.,(1999), הילד הסרבן, שמונה צעדים לשיפור הקשר עם ילדכם והחזרת השלווה לביתכם, הוצאת גלילה.
- ברקלי, ר., אדווארדס ג. ה., רובין א. ל.,(2003), המתבגר המרדן, מדריך למטפל להערכה ולהתערבות משפחתית, הוצאת גלילה.
- לאבוי, ר., (2007) פריצת דרך במוטיבציה, 6 סודות שיעוררו מוטיבציה אצל ילדכם, הוצאת גלילה.
אנו מביאות פה מספר נקודות שמציע ריצ'ארד לאבוי בספרו "פריצת דרך במוטיבציה", בפרק המתייחס לילדים המונעים על ידי כוח.
דרכים להפחתת מאבקי כוח
* יש לבחור על אילו נושאים לנהל את מאבקי הכוח ולהתמקד בהם, לא לנהל מאבק על כל הנושאים בבת אחת…
* חשוב מאוד להקשיב, להקשיב, להקשיב לילד.
* כדאי לשתף אותו בדיונים ולהתחשב במידת האפשר בהעדפותיו
* העניקו אפשרויות בחירה (מזעריות)
- על המבוגר צריך להבהיר בקצרה ובפשטות את הוראותיו
- להמשיך מיד עם שתיים או שלוש אפשרויות (מקובלות), לבחירה.
- כאשר הילד מקבל את הבחירה יש לשבח אותו על קבלת החלטה הולמת ובזמן מתאים.
* הטילו אחריות, תנו לילד משימות ומטלות לביצוע על בסיס קבוע
* השתמשו בפיקוח מקרוב
- "פיקוח מקרוב" – ישיבה או עמידה בסמוך לילד בזמנים שבהם התנהגותו עלולה להפוך לבעייתית (שינויים, מבחנים…)
- אל תשתמשו בקרבה בדרך מפחידה או מאיימת,
* קבעו כללים והקפידו לאכוף אותם.
- באמצעות קביעת כללים מפתח המבוגר חומת מגן יעילה בינו ובין התנהגותו של הילד.
- יש לציית לכללים, לא למבוגר.
- כאשר קובעים כללים, הקפידו שיהיו פשוטים, בסיסיים, מובחנים וממוקדים.
* הציבו שעת שי"ן (מועד אחרון): ילדים המונעים על ידי כוח מגיבים היטב לשעת שי"ן, בייחוד כאלה שהם קובעים
בעצמם.
* טכניקת "התקליט השבור" להתמודדות כאשר ילד מפר את הכלל:
- חזרו על הכלל (ולא בצורת הפקודה). במקום להגיד "לך לישון" הפכו את האמירה לכלל: "באמצע השבוע הולכים לישון בשעה תשע…."
- דברו בקול רגוע ושקט
- שימו לב לשפת הגוף שלכם. הימנעו מלהפנות אצבע לא הילד או להזעיף פנים.
- חיזרו על אמירת הכלל, מבלי להיכנס לויכוח עם הילד.
- טכניקת "התקליט השבור" מתמודדת עם הסיבות בגללן ילדים יוזמים מאבקי כוח:
- להשגת כוח ושליטה
- לקבלת חיזוקים חיוביים מחבריו על העימות עם המבוגר
- להימנעות מביצוע המטלה שעל הפרק, שהיא מקור הקונפליקט.
* מתן רמז לילד להפסיק את הויכוח –
- הילד מתקשה להבין מתי האינטראקציה מסלימה לכלל מאבק כוחות, ו/או אינו מסוגל להפסיק את העימות בשלבים המוקדמים.
- ניתן לקבוע קוד בין המבוגר והילד – הקוד יצביע על כך ששני הצדדים צריכים להירגע כדי להימנע מהתפוצצות.
* פיתרון קונפליקטים עוד לפני שהם מתעוררים. –
- להתריע בפני הילד על סיטואציה מעוררת קונפליקטים
* חשוב לידע את הילד באשר לאירועים, תוכניות או שינויים העומדים להתרחש.
- ילדים בעלי צורך משמעותי בכוח אינם אוהבים שינויים בלתי צפויים, הם חשים שדבר זה משקף חוסר כבוד כלפיהם וכלפי תוכניותיהם ותחומי העניין שלהם.
* אל תשכחו "לנקות את הלוח"
- ילדים המונעים על ידי כוח זקוקים לכוח ולשליטה.
- הם עשויים לראות בקשרי גומלין איום, גם אם לא הייתה כוונה כזו.
- הם נוטרים טינה ומניחים שגם המבוגרים שבחייהם עושים זאת.
- סכסוך מזערי עשוי להיות מקור כעס ודאגה לילד לאורך כל היום.
- משום שהילד מתקשה "לנקות את הלוח" לאחר סכסוך, המבוגר צריך לעשות זאת.
* בריונות:
- לילד המונע על ידי כוח יש לעיתים קרובות קונפליקטים עם אחרים. ביחסים עם ילדים צעירים יותר – הוא לעיתים קרובות ינסה לספק את הצורך שלו בכוח באמצעות ניסיון לשלוט ולכפות את רצונו.
- אין לסבול התנהגות זו – יש לטפל בה מיד!
- כאשר מאפשרים לילד להפעיל כוח על חלשים ממנו, יוצרים דפוס התנהגות מאוד לא בריא שיגרום לו לקושי חברתי ורגשי רב. הוא עשוי לפתח תחושה לא מציאותית של מי שלא ניתן לנצחו.
- יש להעניק לילדים האחרים מערכת דיווח תומכת ונענית (לאבוי, 2007)
בהצלחה!
ארנה מידן וחגית ארי-עם
