הגישה
אחת ההתנהגויות הלא נאותות המופיעות בשכיחות גבוהה במסגרת הגן היא, ילדים המשוטטים בגן ואינם מוצאים כיצד להעסיק את עצמם. התנהגות זו מופגנת בעיקר בזמן הפעילות החופשית (משחק דידקטי וסוציו דרמטי) בתוך הגן או בחצר. ילדים אלה מסתובבים מפינה לפינה, אינם מתמידים במשחק בפינה מסוימת, ולעיתים אף מפריעים ומציקים לילדים המשחקים.
כאשר אנו מוצאים שהתנהגות זו חוזרת על עצמה, יתכן שהיא מעידה על קושי במציאת דרכים להעסיק את עצמם או ביצירת קשרים עם ילדים אחרים. כדי לעזור לילדים בהתמודדות עם הקשיים יש לפעול במספר מישורים:
1. להעלות את המודעות של הילדים לפעילויות השונות המתרחשות בגן ולצורך שלהם להשתלב בפעילויות אלו.
2. ללמד אותם לבחור בפעילות הנראית להם.
3. ללמד אותם ליזום או להיכנס לפעילות או למשחק, לצקת בהם תוכן ולהתמיד במשך זמן מסוים.
מטרות:
1. הילד יבחר פינה בה ישחק (יבחר מגוון של פינות)
2. פרק הזמן בו הילד ישהה בפינה וישחק יגדל עם הזמן
3. איכות המשחק של הילד בפינה תשתפר:
א. הילד ילמד לבקש להצטרף למשחק
ב. הילד ייקח על עצמו תפקיד במשחק
ג. הילד יישאר בתפקידו לאורך כל זמן המשחק
ד. הילד יציע רעיונות שיפתחו את המשחק
ה. הילד ידע לפתור בעיות בדרך יעילה כאשר יתעוררו חילוקי דעות.
בהפעלה זו אתייחס רק למטרה הראשונה והשניה, בחירה והארכה של זמן השהות בפינה.
לעיתים קרובות טיפול בשתי מטרות אלה יאפשרו לילד לפתח לבד את איכות המשחק בפינות (מטרה 3).
עקרונות הפעולה
א. כדאי להכין מראש כרטיסיות המייצגות את הפינות השונות בגן. לדוגמה: כרטיס ועליו ציור של בובה מייצג את פינת הבובות, כרטיס ועליו ציור של מכחול מייצג את פינת הציור וכו'.
ב. בשיחה מקדימה של הגננת עם הילד היא מציגה לו את הפינות השונות ואפשרויות המשחק ובודקת איתו מהן הפעילויות המועדפות עליו. מטרתה של השיחה היא להעלות את מודעותו של הילד לאפשרויות השונות ולחשיבות המשחק. לאחר מכן, הגננת מציגה לו את הכרטיסים שהיא הכינה עבורו ומתרגלת איתו איזו כרטיסיה מייצגת כל פינה.
ג. הגננת מבקשת מהילד לבחור מבין 3 כרטיסים באיזה פינה הוא ירצה לשחק תחילה. היות ומדובר בילדים שתהליך הבחירה עדיין אינו קל להם, כדאי בהתחלה להציג 3 כרטיסים ולאפשר לילד לבחור מתוכן. מאוחר יותר אפשר לבקש ממנו לבחור עוד לפני הצגת הכרטיס ורק אח"כ לתת את הכרטיס המתאים.
ד. לאחר שהילד בוחר ניתן לחשוב ולתכנן ביחד עם הילד מה הוא מתכוון לעשות בפינה.
ה. הגננת אומרת לילד שהיא מצפה שהוא ישחק בפינה לפחות X דקות (רצוי לבחור זמן סביר- קצת יותר ארוך מהזמן שבו הילד בילה עד כה בפינה).
ו. ניתן לכוון שעון טיימר לזמן שנקבע ולהצמיד את הכרטיס ללוח בגן.
ז. הילד ישחק בפינה לפחות עד ששעון הטיימר מצלצל. אם הצליח להתמיד ולשחק בפינה הוא יקבל עידוד (חיזוק מילולי ואולי אף מדבקה שתוצמד לחולצתו או לכרטיסיה שעל הקיר ראה הצעה בשרטוט).
ח. לעיתים יש צורך לתת לילד לאחר שתי פינות בהן התמיד לשחק לפחות X דקות , לעסוק בפעילות הפגתית מועדפת עליו. ההנחה שלנו היא שכרגע הילד עושה מאמץ בהתמדה בפינת משחק ולכן ניתן לאפשר לו לנוח, להסתובב במשך זמן מסוים בלי עשייה מוגדרת (תוך התנייה ברורה, כמובן, שאין להפריע או לפגוע בילדים אחרים) או לעסוק בפעילות אחרת המועדפת עליו.
ט. בסוף היום רצוי לסכם עם הילד בעזרת הכרטיסים של הלוח את מה שעשה במהלך היום.
דרך זו מאפשרת להבנות לילד את היום. להציב לילד ציפיות מאוד ברורות ולחזק אותו על התנהגות נאותה. למרות שגישה זו סותרת, לכאורה, את הגישה של "הזרימה החופשית" וההתניידות הפתוחה בין פינה לפינה, היא עשויה לעזור לילדים שמתקשים בהתארגנות, בבחירה של פעילות, בהתמדה במשחק ודווקא באמצעותה לאפשר להם לתפקד בצורה טובה יותר בגן עם פעילות גמישה. כמו כן הבנייה זו מסייעת לילדים לארגן לעצמם את היום בצורה ברורה. לאחר מכן, במידה והילד עדיין מתקשה לצקת תכנים למשחק בפינות השונות ניתן לסייע לו באמצעות תיווך נוסף,תכנון ועבודה על פתרון בעיות.
